השרה איילת שקד (הבית היהודי) הכריזה בוועדה לקידום מעמד האישה, כי היא מתכוונת לקדם הצעת חוק ממשלתית שתסדיר את המחלוקת סביב תשלומי המזונות, על בסיס מסקנות ועדת שיפמן. ביום שני פורסם כי השרה מבטלת את הוועדה שהייתה אמורה לדון בנושא המזונות וחזקת הגיל הרך, ״קיבלתי התנגדויות רבות מארגוני גברים ומחלק מארגוני הנשים באשר לעצם קיום ועדה ולדיון בחזקת הגיל הרך ולכן החלטתי כי הכנסת, כנציגת העם, תדון בכך ותנסה להגיע להסכמות. בנוסף אנחנו פועלים על מנת להגיע למתווה מוסכם באשר למחלוקת בדבר המזונות, ואני מאמינה שתוך חודשיים-שלושה, מתווה חדש על בסיס ועדת שיפמן, יגיע לכנסת כהצעת חוק ממשלתית".

ועדת שיפמן מונתה בשנת 2006 על-ידי שר המשפטים דאז, חיים רמון ובראשה עמד פרופ' פנחס שיפמן. עיקרי המלצות הוועדה היו שעל שני ההורים תהיה מוטלת חובה דוונ לכלכל את ילדיהם, על פי יכולתם הכלכלית וביחס לזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מהם. בנוסף קבעה הוועדה נוסחה מחודשת לחישוב עלות המזונות על פי חלוקת זמני השהות בין ההורים, הנוסחה קבעה כי במקרה שבו ילד שוהה יותר מחמישה לילות על פני שבועיים אצל ההורה ה"לא משמורן" (ההורה שאינו מגדל את הילד), הסכום הבסיסי של המזונות יפחת אוטומטית ב-25 אחוז.

אלינור דוידוב, ממטה הארגונים למען ילדים בחזקת הגיל הרך: "כרגיל ה"שוויון" הפורמאלי הזה נראה ומרגיש יותר כסטירת לחי מצלצלת על פניהן של נשים ואימהות, וכרגיל מי שישלם את המחיר הכי גבוה הוא הילדים, ובתוכם המוחלשים ביותר בחברה הישראלית"

ד"ר גלית שאול מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוני' בר-אילן, מתייחסת להצעת החוק של שקד, "אנחנו מברכות את השרה על כך שלקחה את האחריות לבחון את נושא המזונות ביחס לטובת הילד. זה הדבר הכי נכון לעשות, הנושא הזה צריך להיות בידיים של משרד המשפטים. כל הסיפור כיום עם דיני משפחה הוא בעייתי, בתי המשפט מתנהלים כאילו חזקת הגיל הרך בוטלה ואין דין ואין דיין, ולכן זה טוב ומשמח שמשרד המשפטים החליט לקחת את זה על עצמו. אנחנו מסכימות עקרונית גם עם העקרונות, שגם האם וגם האב ישאו בהוצאות של הילדים".

בית המשפט המחוזי בתל אביב (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90).

לדברי שאול לא כל הבעיות יפתרו עם החוק – ועדת שיפמן קבעה סכומים מאוד נמוכים ובנוסף לכך אין מנגנון כיום שמחייב ומקיים בקרה על זמני השהות, "הסכומים שיצאו משיפמן היו כ"כ נמוכים. יש הרבה מאוד צרכים שהם לא פועל יוצא של זמני השהות, נגיד ביגוד – אין מה לקנות לילד שני מעילים. אנחנו קוראות לזה project managers מי שקונה מעיל, ומשלם על החוג וכשהילד בא הביתה ואומר שהוא צריך להביא מחר 30 ש"ח לבית ספר, יש פה שאלות מאוד רחבות".

מעבר לשאלה אם הנוסחה של שיפמן אכן מספיקה, כדאי לתת את הדעת לאופן בו החוק ישפיע על בני זוג שמתגרשים. כיום, גברים רבים דורשים משמורת משותפת בגלל המזונות. בהצעת חוק הזו התמריץ יהיה זמני שהייה שווים. שאול מסבירה, "מחקרים מהעולם מראים שהילדים מתכנסים סביב הורה משמורן אחד שלרוב זו האמא, בנוסף לזה ש-33% מהגברים לא משלמים מזונות, ילדי ישראל יגיעו למצב כלכלי קשה. אנחנו רואות חשיבות רבה שכאן המשרד יקח אחריות אבל גם בחזקת הגיל הרך, כיום כל מיני פוליטיקאים זורקים כל מיני גילאים ומציעים כל מיני הצעות חוק".

ד"ר גלית שאול "אנחנו מברכות את השרה על כך שלקחה את האחריות לבחון את נושא המזונות ביחס לטובת הילד" (התמונה באדיבות המצולמת).

ההפרדה בין המזונות לחזקת הגיל הרך עלולה ליצור מתחים קשים מאוד בין הורים גרושים, לדברי שאול, "אני בתחושה מאוד קשה שכולם מדברים על העקרונות של השוויון אבל אני חוששת שהשוויון הפורמלי יחליף את השוויון המהותי. לדוגמה לאחרונה הגיעה אלינו לקליניקה אישה שלפני שנתיים עשתה הסכם עם בן-זוגה לשעבר על מזונות. יש להם שני ילדים מאוד קטנים, ולפני שבועיים כשהיה את כל העניין עם בג"צ המזונות הבן-זוג שלח לה מכתב שהוא רוצה משמורת משותפת. העניין הזה עם זמני השהות עלול להביא למתח בלתי נסבל, ומי שישלם את המחיר יהיו הנשים".

אלינור דוידוב, ממטה הארגונים למען ילדים בחזקת הגיל הרך אמרה על הצעת החוק של שקד כי זהו "צעד בכיוון הנכון, הוצאת חלק מהליך הגירושין, במקרה זה המזונות, אל מחוץ לדין האישי. אבל איך זה יכול להיות שכשזה נוגע לגברים ולכיסם, מעמדם וזכויותיהם, במחי יד ניתן להוציא הצהרה חד משמעית של שרת המשפטים שתפעל בכיוון, ואילו כשמדובר בעגונות, מסורבות גט, בנשים שנסחטות בהליכי גירושין בגלל מעמד הגט בדין האישי, כשמדובר בנשים שמוותרות על מזונות כדי לזכות בילדים, פתאום נורא קשה להוציא פסיק מהליך הגירושין מהדין הדתי לאזרחי? זה באמת לא מובן לי. יכול להיות שגם השרה שקד מוכנה להתפשר כשזה נוגע לאינטרסים של אבות גרושים, אבל לא מצליחה להעביר פסיק של שינוי כשמדובר באימהות גרושות? בראשן של הרוב המוחלט של משפחות חד הוריות בישראל עומדת אישה, שליש מהנשים נסחטות בהליך הגירושין שלהן, שליש מהנשים הגרושות כלל לא מקבלות מזונות! לנשים לוקח יותר מכפול מהזמן שלוקח לגברים להתאושש כלכלית מגירושין, נשים בישראל מרוויחות שליש פחות מגברים, ובין בני זוג הנתונים אף קשים יותר, כי הפערים גדולים יותר. הנה מגיע השוויון המיוחל! גם נשים תשלמנה מזונות, מזונות יופחתו על פי זמני השהייה של הילדים אצל ההורים – כרגיל ה"שוויון" הפורמאלי הזה נראה ומרגיש יותר כסטירת לחי מצלצלת על פניהן של נשים ואימהות, וכרגיל מי שישלם את המחיר הכי גבוה הוא הילדים, ובתוכם המוחלשים ביותר בחברה הישראלית".

בנוסף להצהרה של שקד, ח"כ יואב קיש (הליכוד) המקדם הצעת חוק לביטול חזקת הגיל הרך וח"כ יפעת שאשא-כהן (כולנו) יזמו הצעת חוק המזונות, שתעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לחקיקה. לדברי קיש, "החוק היום מתעלם מגובה ההכנסות של ההורים, ללא אחידות וללא צדק. הגיע הזמן לקבוע מזונות תוך שמירה על שוויון מגדרי, התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני שהות הילדים אצל הוריהם. החק מממש את מסקנות ועדת שיפמן ומנתק את הזהות המגדרית מקביעת גובה המזונות."

השרה לשוויון חברתי ח"כ גילה גמליאל שתומכת גם היא בביטול חזקת הגיל הרך אמרה, ״יש לראות לפני הכל את טובתם של הילדים ולכן, אימוץ מסקנותיה והמלצותיה של ועדת שיפמן, שקבעה שהורה ישא בתמיכה הכלכלית של ילדיו לפי שיעור הכנסתו ולפי הזמן שהוא או היא מקדישים לילדיהם – הוא הפתרון הטוב ביותר לסוגייה קשה זו שמכבידה על עשרות אלפי הורים בישראל״.