פרויקט התחדשות עירונית בקריית שמונה יחליף בשנים הקרובות כ-3,650 דירות במבנים ישנים, שאינן עומדות בתקן רעידות האדמה ואין בהן ממ"ד בכ-8,700 דירות חדשות במסגרת הליכי פינוי-בינוי. המהלך הוא חלק מפרויקט של הרשות להתחדשות עירונית לתכנון 37 אלף דירות חדשות שייבנו בשמונה ערים בפריפריה הצפונית והדרומית בפינוי-בינוי.
הפרויקט, שצפוי לקרום אור וגידים כבר בשנים הקרובות מתרחש על רקע פינוי 22 אלף מתושבי העיר למלונות ברחבי הארץ אך נכון לעתה, לא צפוי לשים מעצור לתכנון העתידי, שכבר היום יזמים רבים ניגשים למכרזים שלו. ההודעה על ההשקעה של המדינה בתכנית רחבה לקידום התחדשות עירונית בקריית שמונה הביאה משב רוח אופטימי לעיר, בתקופה של משבר אמון בין הרשויות למדינה.
"פונים אלינו קבלנים כל הזמן, חברות גדולות וגם יזמים פרטיים" אומרת ל'דבר' טל עוזיאל-כרמל, מהנדסת העיר. "רוב המדינה לא בלוחמה אקטיבית; המשרדים עובדים, מקודמות תכניות וחידוש התשתיות על ידי התחדשות עירונית הוא חלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי".
קריית שמונה הייתה אחת מארבעת הערים הראשונות שזכו באוקטובר 2022 בתכנית סבסוד מטעם משרד השיכון במסגרת תכנית פיילוט לקידום פרויקט התחדשות עירונית יחיד. העיר קיבלה 30 מיליון שקלים שיוענקו לקבלן שיקדם תכנית פינוי-בינוי בעיר באחת השכונות הישנות בה – וזאת כדי להפוך את הפרויקט לרווחי מספיק עבור היזם. מאז הזכייה, המתחם קיבל את כל האישורים הנדרשים והדיירים התחילו תהליכי ליווי עם עורך דין – אך פריצת המלחמה הקפיאה את המכרז שהעירייה החלה להוציא בימים אלו.
"התכנית של המדינה היא בשורה משמעותית מכיוון שהרשות לוקחת על עצמה לקדם את התכנית בניין עיר (תב"ע) וחוסכת הרבה התעסקות ליזמים", מסבירה עוזיאל. "היזמים מקבלים את התכנית עם זכויות בקרקע וזה מתמרץ אותם לגשת לתכנית. עכשיו אנחנו מדברים על כמעט 9,000 דירות, 27 פרויקטים. חלקן כבר בתהליכי תכנון, אחרות יקרו בהמשך ועובדים כל הזמן, גם במלחמה".
חוץ מהרצון להעלות את רמת החיים של התושבים במבני השיכון הישנים וכך גם את יוקרתה של העיר, אחת המטרות המרכזיות של המדינה בקידום התחדשות עירונית בפריפריה היא להתמודד עם איום רעידות האדמה, וכעת הפכה לדחופה עוד יותר בגלל הצורך במרחבים מוגנים.
העלות הראשונית אותה הציג משרד השיכון בפני הממשלה והאוצר ליישום התכנית בסוף 2022 עמדה על כ 6.5 מיליארד שקלים, שאמורים לקדם כ-550 מתחמים אך ככל הנראה צפויה להגיע לסכומים גבוהים יותר משמעותית עם איתורם של מתחמים נוספים בשנה האחרונה. התכנית למימון סבסוד הפרויקטים נמצאת במחלוקת חריפה בין משרד השיכון והפנים לבין האוצר, שעד כה התנגד לקדם את התכניות. ברשויות מקווים שגם אם המדינה תעמוד בהתחייבות שלה אפילו לחצי מהפרויקטים, המהלך ייתן רוב גבית לקבלנים להגיע ולהשקיע בערים גם ללא צורך בהתערבות המדינה.
ביחד עם שותפיה לעירייה, עוזיאל עובדת כיום על ניסוח מפורט של החלטת ממשלה שתוגש בהמשך החודש לשולחן הממשלה שמטרתה לתת התייחסות לחששות והקשיים של העיר – הקלות מס, תמריצי תעסוקה, השקעה משמעותית בחינוך ולחץ נוסף על המדינה שיבהיר שתכנית חיזוק הבתים דרך ההתחדשות העירונית חייבת לצאת לפועל "המטרה שלנו היא להשאיר אנשים ולהוסיף אנשים", אומרת עוזיאל. "יש משבר אמון קשה בין הרשויות למדינה, כשאנחנו היינו צריכים אותם – הם לא היו שם. ואפילו עשו נזק".
עוזיאל מספרת שהעיריות קיבלו מסר ממשרד הפנים לפיו הבחירות ביישובים המפונים יתקיימו חמישה חודשים אחרי החזרת התושבים ועד אז העיריות ימשיכו בעבודה במתכונת חירום, "אחרי הבחירות בינואר המדינה תמשיך לזוז בעוד האזורים הכי רגישים יתקעו – וזה פתח להרחבה נוספת של פערים", אומרת עוזיאל וטוענת שהמדינה צריכה לגבות את העיריות המפונות כבר היום, כדי שאלו יוכלו לתמוך בתושבים ולהתכונן ליום החזרה.
"צריך להעביר כבר עכשיו לכל רשות מפונה 50 מיליון שקלים בלי לשאול שאלות. אין לנו ארנונה, אין כמעט הכנסות – ואנחנו צריכים לשלם משכורות ולהחזיק את המערכת של העירייה", אומרת עוזיאל. "מחשבים ניידים צריכים להגיע לא מתרומות. עובדים צריכים רכבים כדי לנסוע ברחבי הארץ לדאוג לתושבים. עובדי עירייה לא צריכים לנהל את האזרחים במלונות אלא עובדים בשכר".
