נאור בלילתי, בן 28 מפונה מהיישוב שלומי נמצא בחיפה בימים אלו | הוא ספר גברים וילדים במקצועו | בימים אלו מקבל לקוחות במלון שהוא שוהה בו – דן פנורמה חיפה

המלון סיפק את החלל

"לפני המלחמה עבדתי במספרה ביישוב שלומית הצמוד לשלומי עם צוות של שלושה ספרים, אנחנו רגילים לעבוד ביחד ולהתפתח ביחד. אצלנו הכל קורה ביחד. כל ההחלטות והדילמות עושים במשותף. בפינוי שלושתנו התפזרנו לגלבוע, לנתניה ואני לחיפה. אני רגיל למספרה שאני אחד משלושה, ועכשיו אני לבד זה זרק אותי למים העמוקים".

"במלון דן פנורמה בכרמל פנו אליי כמה הורים שמכירים אותי מהיישוב, אמרו לי שמע נאור אני רוצים שתספר את הילדים שלנו. אמרתי בשמחה רבה והלכתי על זה. הגעתי להנהלה ואמרתי להם שאני ספר ואני רוצה לספר ואם הם יכולים לעזור לי בזה. אני לא רוצה לספר בחדר כי חדרים יחסית קטנים והשיערות יהיו בכל מקום ויש פה גם שטיחים בחדרים. זה לא כזה נעים. בהתחלה הציעו לי את שירותי הנכים הגדולים וזה לא היה ניראה לי מתאים, ואז המנהל לקח אותי לאיזשהו אזור תחום והציע לי לפעול בו ואמרתי לו כן. בדיוק בשבילי. הם לקחו אותי ברצינות- שמו לי שולחן, כסא, מנורה, כבל חשמל והמקום ברוך השם אנשים מגיעים".

העיקר להיות עסוק

"המקצב עבודה הוא לא של שלומי אבל אני כבן אדם אוהב תעסוקה. במיוחד בדבר שאני הכי אוהב בעולם וזה לספר. אז אני ארצה כמה שיותר ואם אני לא מתעסק בזה ישירות אז אני בשיווק בפרסום, קורסים, תמיד בעולם הזה. וכל פעם מרים עוד קצת. נסעתי לשלומי להביא מנורה, קניתי רמקול גם שיהיה מוזיקה נעימה".

"גם אם אספר בתוך עזה אני אתן את כולי. כי זה מה שאני יודע, זה מה שאני אוהב ואם אני לא עובד אני יושב ומחכים ולומד שיטות גזירה, דירוגים, כל הזמן מחדש את עצמי בעניין. זה נתן לי רקע כזה לשחות לבד.

"לא נותנים לעצמנו להגיע לייאוש"

גם בת זוגתו עובדת במספרה בקריית אתא ומקבלת במלון. "אנחנו לא נותנים לעצמנו להגיע לייאוש. יש רגעי משבר של קצת נמאס מהחדר אוכל או מהמלון. עקרו אותנו מהבית שלנו, מהמקום הנוח שלנו מהכיף שלנו ושמו אותנו במקום אחר. אבל אנחנו כן מייצרים שגרה חדשה שלא נרגיש בה שונה. אבל יש רגעים קשים ומשתדלים להעביר את זה. יש אי וודאות. כל יום נראה שהחזית הצפונית מתחילה, כל יום קורה משהו ואז פתאום זה נעצר. כל פעם זה נותן הרגשה של לאן הולכים. גם לא יודעים מתי זה יגמר".

"מבחינתי אנחנו כבר חודשיים פה בלי לשים לב. אני לא יודע לאן זה ייקח. כרגע אני שורד את זה. יש רגעים של אי וודאות ובא לנו לעזור וללכת לאן שהו. אבל אני עובד. ומפונה. וזה מה יש".

מניהול תורים באפליקציה לפתקים

"בינתיים לקוחות מגיעים מפה לאוזן. חברה חיפאית שפגשתי במקרה העבירה הודעה שלי לקבוצה גדולה וזה העיף אותי קדימה. אנשים פה מדהימים ומאוד מפרגנים. נותנים לי את המתחם מתי שאני רוצה. אפילו המנהל מסתפר אצלי קבוע כבר פעמיים שלוש עד עכשיו".

"המחיר של 50 שקלים שהוא פחות מהשוק אומר שהוא עושה את זה כי הוא רוצה לבוא לקראת האנשים, שיהיה להם אפשרות, אני לא בא ממקום של לעשות הכי הרבה כסף עכשיו אלה ממקום של תעסוקה לעשות את הדבר שאני הכי אוהב בעולם ולהכניס כמה שקלים שיהיה סבבה. בשלומי יש לי אפליקציה של זימון תורים אבל פה אני כותב בפתקים".

"עכשיו חנוכה אני פחות מרגיש את החג. כן נפגשנו עם המשפחה והדלקנו נר, יש אוירת חג אבל אין הרגשה של להתחיל לבלות ולשמוח. יש פה אנשים מדהימים שמפרגנים. יש לי לי לקוחות חוזרים שאומרים לי הלוואי ולא תספר אותנו כאן ונבוא אלייך לשלומי. זה מחמם את הלב ונותן הרגשה מדהימה".

נאור בלילתי – 0527042922