אלפים השתתפו בהלווייתו של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד 13 בגולני, שנפל אתמול בקרב בשג'עייה לצד לוחמיו, ונטמן היום (רביעי) בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. מפקדים, פקודים, אישי ציבור ומכרים רבים הגיעו כדי לחלוק לו כבוד אחרון.

אלמנתו, אשירה, הקריאה את המכתב שכתבה לו בלחימה: "כשהכול ייגמר ישאר לנו כל הזמן שהעולם, נחגוג יחד את החיים ואת הבחירה המשותפת שלנו להיות יחד. כל הודעה, תמונה, סרטון שקיבלתי ממך העניקו לי כוח וחיוך ענק על הפנים. אני מאמינה בכל לבי שבאת לעולם בשביל התקופה הזו. המלחמה הארורה הזו שתסתיים כמה שיותר מהר, היכולת שלך לפקד על אחרים כדמות מעוררת השראה ומוטיביציה, לפקודים שלך וגם ללוחמים האחרים בצה"ל. משפחות, חברים שרואים אותך, שומעים את הקול וסיפורי הגבורה שלך ומתפלאים. אני מתמלאת גאווה להיות אשתך שלוחמת לצידך.

סא"ל תומר גרינברג, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני (צילום: דובר צה"ל)

"בתום המלחמה נחגוג אנחנו בענק, בהרכב משפחתי מצומצם יותר. יפה לך הזקן, למרות שבטח תתגלח עד שתגיע הביתה. ברדיו הקדשתי לך את השיר 'לא יפריד דבר'. חשבתי להקדיש את השיר של מכבי, דמיינתי איך אתה צוחק אבל לא התאפקתי. (הקריאה את השיר "לא יפריד דבר" – דני סנדרסון). בבוש, יפה שלי, כמו שאני אומרת לארבל – אני אומרת לה ולך שאני תמיד בלב שלך ואני תמיד איתך. אני תמיד בלבי ואני תמיד בליבך, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך כל כך – כמו פרח שצמא למים.

"ארבל התחילה לרכב על אופניים וגדלה מידה בנעל, את האוסף של הנעליים לא תראה. תומר אני חזקה ואני דואגת לעצמי ולארבל כמובן. מקבלת המון עזרה ותמיכה – אני תומכת בך ואעשה כל שיידרש. עד אז, נשיקות אהוב שלי, חיבוק ענק וארוך. כזה שהריח שלי מתערבב בשלך ומשאיר חשק לעוד. קר בחוץ אבל חם לי בלב. נתת לי להרגיש נאהבת. לא הייתי מחליפה אותך באף אחד. היית אבא למופת, אבא של ארבלי. היית האיש שלי ואני האישה שלך. תומר גדוד 13 לא יישבר לעולם, לא נשבר ולא יישבר. אני אוהבת אותך. תבוא לבקר אותי".

״מצדיעה לך, וכמוני כל עם ישראל״

אל״ם יצחק בן בשט, בן 44 משדה יעקב, מפקד חפ"ק מח"ט גולני שנפל אמש, הובא למנוחות בכפר תבור. הוא הניח אחריו אישה וארבעה ילדים, והחל בהליך פרישה מצה״ל לפני שהחלה המלחמה.

אימו ספדה לו: "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים, בן יחיד לארבע אחיות, גדל בנווה צוף, התגייס לגולני, שירת ביחידות מיוחדות ותמיד היית בחוד. שמחנו שיצאת לחופשת שחרור בריא ושלם. פיקדת על קרבות רבים".

אל"ם יצחק בן בשט (צילום: דובר צה"ל)

"בעיניי היית בלתי מנוצח, הייתי בטוחה שיש עליך שמירה מיוחדת, הרבה דברים אני רוצה להגיד עליך, אתה הילד שלי, יחיד ומיוחד. נמשיך במישור האישי והלאומי עד לניצחון. תדע שהאחיות שלך תמיד אהבו ויאהבו אותך, יצחק אני מצדיעה לך וכמוני כל עם ישראל".

אחותו ענת, תיארה את שיחתם האחרונה: ״בשיחת הטלפון האחרונה שלנו, הרגשתי את עוצמת השליחות שלך, אמרתי לך שכל עם ישראל זכה בך, היית עבורי עוגן וביטחון, השארת חותם שאין לו מילים, בטוחה שהגעת עד לכיסא הכבוד ושתדאג לנו כאן למטה, אוהבת אותך".

"בנבה אחי, אני סופד לך", ספד ראש אכ"א אלוף יניב עשור. עוד הוסיף: "בשבת השחורה היית אלוף משנה בחופשת פרישה. ירדת לעזה, חברת ליחידת הניוד, לקחתם נשק וסט וקסדה. כך הקמתם את כוח בנבה – שחילץ תחת אש אזרחים".

הוא המשיך לתאר את פועלו של בן בשט ז"ל במהלך ימי המלחמה: "כשהחלו הכנות להכנה הקרקעית הצטרפת למח״ט גולני, היית יד ימינו. בביקור שלי אצלכם בעזה ראינו את הקשר המיוחד שלכם, הפרגון והרעות. אהבה מיוחדת ששמורה למפקדים לוחמים בגולני ובבסיסה אהבה לעם ישראל, נחישות להשלים את המשימה עד הניצחון, להכות באויב ובה בעת – להיות מנהיגים ראויים".

"זו הייתה זכות גדולה עבורנו לגדל אותך, רועי"

הלוויתו של רס"ן רועי מלדסי התקיימה בבית העלמין הצבאי בעפולה. רועי הניח אחריו זוג הורים ואחים – יגאל, עובד התעשייה הצבאית, יוספה (ספי), אשת חינוך, אח בן 29 שנמצא בקורס שוטרים ואחות צעירה בת 11.

אימו של רס״ן רועי ז"ל ספדה לו: "תמיד קראת לי ולאבא מלך ומלכה, אהובים שלך. רועי אהוב שלי, את כל מה שהיה לי להגיד לך , אמרתי לך אתמול בלילה בשקט בשקט, שאף אחד לא שמע. זו הייתה זכת גדולה עבורנו לגדל אותך, להיות חלק מהחיים שלך. אנחנו גאים בך, מודים לך על כל מה שהיית עבורנו. לימדת אותנו מה זה טוב, תמיד נאהב. שמור עלינו בבקשה".

רועי מלדסי (צילום: דובר צה"ל)

גם בת הזוג של רועי ספדה לו בדמעות, סיפרה על פגישתם הראשונה, על החיים המשותפים שלהם ועל אהבתו של רועי לנופי הארץ.

״משה, היית התגלמות הטוב בעולם"

אלפים הגיעו לבית העלמין הצבאי ברעננה ללוות בדרכו האחרונה את בן העיר, רס"ן משה אברהם בר-און, מפקד פלוגה בגדוד 51 שבחטיבת גולני, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בהיותו בן 23.

משפחת בר-און עלתה בשנת 2007 לישראל מצרפת. בנפילתו, הניח אחריו משה אברהם זוג הורים, דוד ומרלין, וארבע אחיות, סלומה, פייגה, רבקה ובת שבע, ובת זוגו לואיזה.

במהלך הלוויה, רביב כנר שר בהלווייתו של רב סרן משה מגולני את השיר "גולני שלי". אימו, עטופה בדגל גולני, אביו ואחיותיו שרו איתו בבכי.

משה אברהם בר-און (צילום: דובר צה"ל)

בת הזוג, לאויזה, ספדה: "לא מאמינה שאני עומדת פה. אתה היית החבר הכי טוב שלי. קרן אור בכל מקום שהגעת אליו. אהבת חיי, תודה שנכנסת לי לחיים ועל שלוש השנים המדהימות בחיי. היית התגלמות הטוב בעולם. אמרת לי שאחרי המלחמה אתה רוצה לקנות טבעת ולהציע לי. אז אלף פעמים כן. אוהב אותך לנצח. תמיד תהיה חלק ממני".

חברו מהילדות, רון בן ישי, ספד בבכי: "משה, אתה לא יודע כמה אני אוהב אותך. אני קרוע מבפנים. אתמול בלילה הודיעו לי שנפלת, אבל אצל משה אין מושג כזה ליפול. משה רק ממשיך קדימה. לפני חמישה ימים יצאתי למילואים והתחנה הראשונה היתה אמא שלך, לתת לה חיבוק. אני אוהב אותך. אין לי מילים להסביר איזה אדם היית. אני אתגעגע אליך ואני מבטיח לך שאאחד את כולם, את המשפחה והחברים".

"ערן, אתה פרח שרק החל לצמוח"

סמל ערן אלוני הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. אלוני, בן 19 מאופקים, לוחם בגדוד 51, חטיבת גולני, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.

דורון, אביו של ערן, ספד: "אתה אומנם גיבור ישראל אבל קודם גיבור של המשפחה. אתה פרח שרק החל לצמוח. אני לא מפנים שלא תשוב. אהבת את המדינה, אנחנו גאים ביעדים שלך".

ערן אלוני (צילום: דובר צה"ל)

אחיו עמית, שניצל מהטבח בפסטיבל הנובה, אמר: "היית הנער עם הלב הכי טוב, עם עקרונות ברזל. תודה שהגנת עלינו בגופך. סליחה. סליחה שלא אמרתי מספיק כמה אני אוהב אותך ושאתה חשוב לי".

אחותו של ערן, עומר, נשאה דברי פרידה לאחיה: "אח יפה תואר, תלתלי זהב, צנוע וטוב לב. כמה ניסיתי לעצור בעדך מלהיות גיבור. לפני חודשיים סיפרתי לך שאתה הולך להיות דוד. התרגשת ושמחת ואמרת בציניות שהמשפחה צריכה רענון כוחות. דור ההמשך שלי ושל כל המשפחה יגדלו בדמותך, על ערכים של אהבת הארץ ונתינה".

עפרי אחותו אמרה: "היית הופך עולמות בשבילי שיהיה לי יותר טוב. היית האדם הראשון שאני מספרת לו והאדם הראשון שמקשיב. תמיד הייתי מעריצה שלך. לא אשכח שאמרת עד שאגדל לא יהיה צבא ולא יהיו מלחמות. ותראה איפה אנחנו היום".

"אוריה, מתחננת שתעיר אותי מהחלום הנורא הזה"

יותר מאלף אנשים ליוו למנוחות את סמ"ר אוריה יעקב, בן 19 מאשקלון, בדרכו האחרונה. יעקב היה בוגר ישיבת "צביה" באשקלון. הוא הניח אחריו הורים, טירן ודגנית נעמה וארבעה אחים. ברשת הופצה יוזמה ללוות את אוריה ז"ל בדרכו האחרונה עם דגלים ולחלוק לו כבוד אחרון כגיבור ולעמוד בצידי הדרך מגבעת הפרחים בעיר ועד לבית העלמין.

ראש העירייה, תומר גלאם ספד לו ומסר: "תנחומים מעומק הלב להוריו ולאחיו שאיבדו את היקר להם מכל. העירייה תלווה את המשפחה בשעתה הקשה מנשוא ותעמיד לרשותה את כל הסיוע הנדרש. שלא תדעו עוד צער ומן השמיים תנוחמו. יהי זכרך ברוך, גיבור".

אוריה יעקב (צילום: דובר צה"ל)

ליאורה בר לב, חברתו של אוריה, כתבה היום לצד מודעת האבל של אהובה: "אני בסיוט, אהבה שלי. אני מתחננת שתעיר אותי מהחלום הנורא הזה".

"רום היה מנהיג ומוביל מלידה"

רס"ל רום הכט, בן 20 מגבעתיים, לוחם ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. רום הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.

ורדה קפצן, מחנכת השכבה בתיכון קלעי שבו למד, סיפרה עליו בבכי: "הוא היה תלמיד מקסים מבית נפלא, מנהיג מלידה, ילד מוביל. רום למד בכיתת מצוינות, היה כוכב ואהוב מאוד שתמיד שאף להגיע רחוק ולתרום, ולא בכדי הוא הגיע ליחידה מובחרת. החיוך על פניו היה נצחי, תמיד עם לב ענק של נתינה, ילד שעטוף במשפחה חמה ואוהבת, מאוד ערכי ועם דרך ארץ. לא רואים היום כאלה ילדים".

רום הכט (צילום: דובר צה"ל)

בתנועת הנוער העובד והלומד ספדו: "אבלים וכואבים על נפילתו של רס״ל רום הכט, בוגר קן בורוכוב. רום גדל בקן, הדריך בו והיה רכז הארגון של הקן. יהי זכרו ברוך. תנחומנו לאחיו, נועה ואורי חניכי התנועה, ולמשפחתו כולה".

שחק וקסלר, מדריכו לשעבר, כתב לזכרו: ״תמיד הוקסמתי מהאישיות שלך, שליו. מסור. אוהב אדם. רוצה טוב. אתה היית חניך שכשקוראים לו- הוא מגיע. תמיד מציל את המצב. לימדת אותי על החיים, הראת לי איך להסתכל על העולם בצורה טובה יותר, והיה לך עוד כל כך הרבה לתת״.

"ליאל, חיכיתי לטבעת מהיום שנפגשנו"

סרן ליאל חיו ז"ל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, בירושלים. הוא היה מפקד מחלקה בגדוד 51 שבחטיבת גולני. הניח אחריו זוג הורים, ושלוש אחיות.

אביו אמר מעל הקבר: "החיים מכינים אותנו להרבה דברים, אבל הכנה לזה אף אחד לא מכין. לומדים את זה תוך כדי תנועה וזה קשה, אבל אנחנו בעזרת ה' משפחה חזקה וגם מזה נתרומם. יש לנו עוד ילדים. נכדים, נכדים בדרך. אסור לנו ליפול. מפה צריך רק לצמוח".

ליאל חיו (צילום: דובר צה"ל)

הראל כחלון, בת זוגו בחמש השנים האחרונות, סיפרה טרם הלוויה: "איך אסכם בכמה מילים חמש שנים? כל מי שמכיר אותי יודע שאין הראל בלי ליאל. בכל מקום ששאלו אותי מי חבר שלי תמיד עניתי בגאווה: ליאל חיו, כי תמיד ידעתי שאקבל תגובה מתלהבת של 'אני מכיר אותו, גבר אמיתי'. חיכיתי לטבעת מהיום שנפגשנו ואני אמשיך לחכות".