שלושה עובדי אבטחה בתחנת אל-על בשדה התעופה שבמילאנו איטליה, זכו בפיצויים בתביעה שהגישו נגד המדינה על כך שפוטרו באופן לא חוקי לאחר שהתריעו וחשפו שחיתות של קצין הביטחון הממונה עליהם. לפי טענותיהם, התנהלותו של קצין הביטחון גרמה לסיכון במערך האבטחה שעשוי גם היה לעלות בחיי אדם. השלושה הם במעמד 'עובדים מקומיים ישראליים' (עמ"י).

בית המשפט לעבודה בירושלים קיבל את כל טענותיהם של התובעים לפיהן מעבר להיות הפיטורים עצמם לא מוצדקים, גם הליך הפיטורים נעשה בצורה לא חוקית. בית הדין פסק כי הפיצויים ינתנו בהתאם לחוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות, פיצוי בגין שימוע שלא כדין, פיצוי בגין הפסד שכר עד תום התקופה עליה חתמו בהסכם והוצאות משפט. סה"כ כל אחד מהתובעים קיבל קרוב ל-250 אלף שקלים.

עו"ד יובל אלון, מומחה לדיני עבודה וזכויות אדם שייצג את התובעים מספר כי השלושה פנו אליו לאחר שפוטרו וכי לפני הפנייה לערכאות משפטיות הם שלחו מכתב לאל-על. באל-על, מספר אלון, הכחישו את ההאשמות ואף האשימו את העובדים בכך שביצעו מרד נגד הקב"ט תחתיו עבדו. תשובה זו מצד החברה, דחפה את השלושה לגשת לתביעה.

עו"ד יובל אלון (צילום: ניני משה).

בתביעתם טענו העובדים כי ביקשו להתריע על התנהלות חמורה ומסוכנת של הקב"ט הממונה, התנהלות שלדעתם סיכנה את התעופה הבטוחה ופגעה בפעילות הביטחון של תחנת אל-על במילאנו. עוד הוסיפו כי הניסיונות להעלות את הבעיות ב'סולמות הרגילים' לא צלחו וכי הם נאלצו לבסוף לשלוח מכתב, תוך עקיפת סמכויות. לדברי אחד התובעים, עמיחי שרביט, בן 35, סטודנט לרפואה באוניברסיטת פררה בצפון איטליה, המכתב אף הגיע לראש השב"כ ולמנכ"ל אל-על. בעקבות מכתב התלונה פוטרו כל אחד מהשלושה אחרי שנעשה שימוע בהליך לא תקין, לכל אחד מהעובדים בנפרד ללא אפשרות להביא עו"ד וללא אפשרות לעיין בדו"ח הבדיקה שנעשה לאחר תלונתם. באל-על טענו מנגד כי בעצם מדובר היה במעין מרד שארגנו עובדים בתחנת אל-על במילאנו כנגד הקב"ט הממונה על התחנה ולנוכח מערכות היחסים שנוצרו לא היה מנוס מפיטורי התובעים.

מטוס אל על (צילום: משה שי \ פלאש 90)

בית המשפט לעבודה בירושלים קיבל את טענות התובעים במלואם ובפסיקתו כתב, נשיא בית הדין האזורי בירושלים, אייל אברהמי, כי עדויותיהם של השלושה ועדיהם "יוצרות פסיפס שלם שמתיישב עם מכלול הראיות הכולל". עוד הוסיף השופט אברהמי לפסיקתו את טענת העובדים על התנהלותו הלא ערכית והרשלנית של הקב"ט הממונה, כולל 13 מקרים מבוססים בהם כשל בתפקידו, הכוללות הפקרת נשק וניסיון טיוח, העמסת כבודה חשודה על מטוס ללא בדיקה, תדרוך עובדים לשקר לשוטרים המקומים בשדה התעופה בוורונה, רשלנות הנובעת מאי הכרת הנהלים, נורמות התנהגות שליליות בעבודה בהתבטאויות בעלות אופי מיני או ניצול הטבות כמו לינה במלון בארץ או בזמן ימי מחלה שלא ע"פ קריטריונים. מכתב פס"ד אפשר גם ללמוד שהקב"ט הממונה הועבר מתפקידו מעט זמן לאחר פיטורי השלושה.

עובדי עמ"י – מנוהלים בחו"ל, מועסקים בארץ

שלושת התובעים מתגוררים באיטליה לצורך לימודים אקדמים. השלושה הם "עובדים מקומיים ישראלים" (עמ"י), בדומה לישראלים רבים העובדים בשגרירויות, נציגויות ונספחויות  ישראליות בחו"ל, והם אינם בעלי מעמד של עובדי שירות החוץ. בחלק מהמקרים מגויסים העמ"י בחו"ל ובחלק מהמקרים הם מגוייסים מהארץ ונשלחים לחו"ל אך באופן אבסורדי הם אינם נחשבים עובדי שירות החוץ אפילו אם מדובר בחברי המשלחת הישראלית לאו"ם.

על פי רוב העמ"י מועסקים ע"י נציבות המדינה אך בפועל מקבלים הנחיות והוראות מעובדי שירות החוץ. העמ"י כבר שנים מתלוננים על כך שהם עובדים מדרג ב', לעומת חבריהם עובדי שירות החוץ ועובדים תחת אפלייה. שלושת התובעים במקרה הזה הם עמ"י העובדים תחת משרד החוץ, מודרכים ע"י השב"כ ומופעלים ע"י מערך האבטחה של אל על. ניתן להבין כי במבנה העסקה שכזה, הדומה מאוד לאופן בו מועסקים עובדי קבלן בישראל, מהווה פתח לעוול.

"התובעים גילו אומץ לב לכל אורך הדרך", כך אמר עו"ד אלון ל'דבר ראשון' והסביר כי "מכתב המפרט על מחדלים מאוד קשים של המעסיק שלך, החשש מפיטורים ממנו חושש כל עובד מהרגע שהוא שולח את המכתב והם אכן פוטרו מהעבודה ושלמו מחיר מאוד כבד." על התנהלות המדינה אומר אלון, "המדינה, לכל אורך הדרך, לא הציעה כל פשרה ולא לקחה אחריות, לא באחוז אחד אפילו, על מה שהם עשו לשלושת התובעים." עוד הוסיף "אני מאוד שמח על פסק הדין שנתן רוח גבית לתביעה הזו ואישר את האומץ של התובעים ומגיע להם כל הכבוד."

בדבריו אלון מדגיש את המסר לעובדים, " המסר של פסק הדין הזה הוא לתת אומץ לעוד הרבה עובדים לא לפחד וכן להתריע, כאשר יש מקום להתריע, על מחדלים במקום העבודה ובתקווה שבית הדין יעמוד לצידם כמו במקרה הזה." אלון מספר גם כי ההליך המשפטי היה מורכב כי המשפט התנהל בארץ בעוד התובעים חיים באיטליה וכי הם נדרשו להגיע לארץ במיוחד לתת עדויות.

מול אילו קשיים נתקלים עובדי עמ"י מנוצלים? מה מעכב אותם להתלונן?
"החשש הוא די ברור. הם נמצאים רחוק מהארץ. זה לא כמו שאתה נמצא בארץ ומתפטר או מפטרים אותך ותמצא מקום עבודה חדש. במקרה הזה אתה נמצא רחוק מהארץ והכל נהיה יותר קשה, כל התארגנות מצריכה יותר משאבים. כמה שזה קשה בארץ להתריע על מחדלים ולהוציא מכתב, בחו"ל זה פי כמה וכמה יותר קשה."

האם יש עוד משפטים שמתנהלים במקביל?
"לא שאני יודע אבל אני יכול להגיד שבעקבות פסק הדין פנו אלי עוד עובדים שמתלוננים על יחס בעייתי מאוד וחוששים לפנות ולפעול מתוך חשש לאבד את מקום העבודה שלהם".

עמיחי שרביט, אחד התובעים מספר על עצמו כי הגיע לעבודת האבטחה לאחר שחיפש עבודה במקביל להיותו סטודנט לרפואה. כיוון ששירת כפרמדיק בצה"ל ביחידה לאבטחת בכירים, הגיע עם האוריינטציה המתאימה לעבודת האבטחה. את עבודת האבטחה בתחנת מילאנו מתאר שרביט כעבודה טובה מבחינת התנאים והשכר וכי התלונה שלו הגיעה בלבד מתוך עוול שנעשה לו ולחבריו שפוטרו יחד איתו. על עצמו מספר שרביט כי די בקידום המהיר שקיבל בזמן קצר בו עלה בדרגה פעמיים כדי להעיד על חוות הדעת במערכת עליו.

עמיחי שרביט (תמונה באדיבות המצולם).

מול אילו לבטים עמדת לפני שניגשת לתביעה?
"היו לי לבטים אם בכלל לתבוע מהסיבה שנתנו לי להרגיש שאני בורג קטן מול מערכת ענקית ומסורבלת. בסופו של דבר, כמו שהלכתי עם המצפון שלי כששלחתי את המכתב שמתריע על ההתנהלות, החלטתי לגלות את הצדק. אם באמת הייתי רוקם מזימות, כמו שהאשימו אותי, הייתי אומר הנה חשפו אותי ואני לא הייתי ניגש למשפט. ידעתי את האמת. ידעתי שאם אני אפרוש את הדברים בפני אנשים ישרים האמת תצא לאור והשופט קיבל את הטענות אחת לאחת".

שרביט אומר כי אין למצוא בפיצויים הגבוהים אותם פסק בית המשפט כמוטיבציה ללכת ולהתלונן וכי המחיר של התנהלות משפטית שנמשכה 4 שנים הוא גבוה מאוד, "לא צריך להסתכל על התהליך כרווחי. 4 שנים שאתה בתהליך ויש הוצאות. זה לא מקום לעשות בו כסף."

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: משרד החוץ מהווה מעטפת תעסוקתית לעובדי האבטחה בתחנות אל על וכי אין לו צד להתנהלות אלעל מול עובדיהם.

עד לשלב פרסום הכתבה, לא קיבלנו את תגובת אל-על.