רבבות הפגינו הערב (שבת) בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב בקריאה לעסקת חטופים נוספת, לאחר מותם של שלושה חטופים בעזה מאש צה"ל אתמול (שישי). בתום ההפגנה, החלו לצעוד לשער בגין בקריה. מיה רגב ששוחררה משבי החמאס אמרה בהפגנה "מודים לקבינט על העסקה עבורנו ומבקשים מכם לא לוותר על כולם, תקדמו את העסקה הבאה להחזיר את כולם עכשיו. בלילה של ה-6 לאוקטובר הלכנו לחגוג את החיים ולקחנו שבויים למקום אפל. ברחנו מרעים יחד עם עומר שם טוב. אורי דנינו נסע אלינו לנסות להציל אותנו. מוקירים תודה לאורי ומחכים לשובם".

איתי, אחיה של מאיה רגב, קרא לשחרורו של החטוף עומר שם טוב: "אחותי מיה הייתה 50 יום לבד פצועה. אני למזלי הייתי עם עומר שם טוב. עכשיו יש לי אח גדול חדש בשם עומר שם טוב שנשאר בשבי, מוחזק על ידי מרצחים. הוא וכולם חייבים לחזור הביתה".

דניאל אלוני, שנחטפה ביחד עם בתה אמיליה אמרה בהפגנה: אני "שוחררנו בעסקה מסובכת שיצאה לפועל ואנחנו כאן. כשאני מתעוררת בבוקר החטופים מתעוררים לחושך. כשאני אוכלת אוכל טעים אני חושבת מה הם אוכלים ואם אוכלים. לכל אחד מהם יש פנים, שם, שם משפחה, הם ילדים, אבות ואימהות, סבים וסבתות של מישהו שמחכה להם בעצבים".

"שום דבר בחיים מכין אותך לחטיפה אכזרית מביתך. כל יום רשימת החטופים מצטמצמת לא כי משחררים אותם אלה כי החמאס רוצחים אותם. אסור לנו לאפשר לחמאס לצמצם את הרשימה, אנו החטופים שחזרו חייבים להם שנשחרר גם אותם, אין להם מושג מה קורה בחוץ, הם לא יודעים למה לעזאזל לא משחררים אותם ותןהים אם שכחו אותם. דמיינו את עצמכם יום אחד מנותקים מתקשורת, קרים ורעבים, ועכשיו דמיינו 70 יום כזה".

"פונה לחבריי החטופים והחטופות, אם אתם רואים את זה איכשהו שתדעו שמשפחותיהם וחברותיכם עושים הכל למענכם. אסור לנו להישאב לשאננות, הזמן שאול וכל יום מסכן את חייהם אני רואה אור יום ואור ירח, מחבקת את משפחה ונזכרת בכל מי שעוד לא.
דוד קוניו, אריאל קוניו אחיו, ארבל יהוד ודולב יהוד, לא נרפה עד שנחזיר אתכם.
פונה לכל המעורבים, קבינט המלחמה – תייצרו פיתרון מיידי עבור החטופים שנשארו מאחור".

אגם גולדשטיין-אלמוג בת ה-17 מכפר עזה, שנחטפה עם אמה חן ושוחררה: "קשה לי לעמוד פה, קהילת כפר עזה איבדה את אלון שמריז ויותם חיים, אני לא עומדת כאן היום בשביל רייטינג של תקשורת, זה חיים ומוות, להחזיר את כולם, בשביל זה אני עומדת. אבי ז"ל ואחותי ים ז"ל נותרו מאחור. איבדנו ככך הרבה אנשים חובה להחזיר את מי שאפשר. אמא שלי הייתה אומרת אולי יקריבו אותנו כדי להבטיח שקט למי שנשאר. אמא, צדקת, עם כל יום זה מסתבך. אנחנו חייבים להחזיר אותם עכשיו".

"אנחנו כאן כדי לתמוך בחברה שלנו, קרין הר בז'רנו, שאביה לואיס הר בן ה-70 חטוף", מספרות ל'דבר' האחיות כרמל (48) ורותם (44) גולדשמידט. "הוא בן הזוג של קלרה שחזרה מהשבי. באנו להיות איתה ולהשמיע את הקול שצריך עסקה עכשיו, מה שצריך. להחזיר את כולם חיים. אי אפשר יותר לשמוע על המוות הזה. לא משאירים אותם לבד, גם את קרין לא נשאיר לבד. באים מתי שצריך".

עמית אברהם, בת 24, שמתגוררת בניו יורק, מספרת ל'דבר' שבאה לישראל כי הרגישה לא נעים בארצות הברית, ושלא הבינו אותה. "באתי לשבועיים כדי להיות מוקפת באנשים שמבינים אותי. אנחנו חייבים להיות כמה שיותר אנשים, אני חושבת שהלחץ יעזור.

על חייה בארצות הברית היא מספרת: "יש פוסטרים של אינתיפאדה בכל הקמפוס. כל שבוע הייתי שמה פוסטרים של החטופים והיו תולשים אותם, עשיתי מיצג של עגלות הילדים ובאו לריב איתי. קיבלתי את כל הביקורות על מה צה"ל עושה בעזה, כשאנחנו עדיין בשברון לב ולא התגברנו על העצב, והתחילו הפגנות נגדנו כבר ב-8 באוקטובר".

רוני אודאי ויעל מוסטקי, בנות 15 משבט הצופים ניצני הנגב בבאר שבע, אומרות ל'דבר': "באנו כי זה חשוב לתמוך, להיות פה, לראות דברים שבני נוער לא מודעים אליהם, להביע תמיכה. זה נושא כואב. כבני נוער במדינה, יש חובה להביע תמיכה במשפחות ולהיות מודעים למה קורה במדינה. עוד כמה שנים נתגייס, ואז נקים משפחות במדינה. המודעות היא גם חלק מהזהות היהודית. אולי גם נביא לשינוי. בתנועה לימדו אותנו לראות את האחר ולא לעמוד מהצד".

בעצרת הוקרן סרטון וידאו של יגיל יעקב בן ה-13, ששוחרר אחרי 52 ימים ללא אביו, שעדיין נמצא ברצועה:

סרטון נוסף שהוקרן בעצרת הוא של רז בן עמי שסיפרה על חוויותיה משבי חמאס:

גם קלרה מלמן סיפרה בווידאו על חוויותיה:

"ישראל חייבת להניח מתווה, לפני שיהיה מאוחר מדי"

השחקן אורי רביץ, בנה של אלמה אברהם, שנחטפה ושוחררה במצב קשה: "סבתי הוחזקה במנהרות. דיברתי במקומה, וזעקתי את זעקתנו. זו הפעם הראשונה שאני מדבר איתה ולא במקומה. אני מדבר בשמה, כי היא לא מסוגלת להיות כאן. הסיפור שלה חייב להישמע.

"אין יותר זמן. אנחנו שומעים על עוד ועוד שמות ופנים, על עוד ועוד שלא ישובו. הם נחטפו חיים ונרצחו שם. עוד ועוד עדויות זורמות, על תנאי השבי המחרידים, ובין היתר מניפולציות רגשיות, מניעת טיפול רפואי, הרעבה והתעללות.

"אימא שלי הגיעה גוססת לבית החולים סורוקה. היא הייתה בקריסת מערכות. הדופק שלה היה פחות מ-40, עם היפותרמיה קשה, עם חום גוף של 28 מעלות. התרופות שנזקקה להן לא סופקו לה.

"הצלב האדום וארגוני ההצלה הבינלאומיים הציגו את חרפת אוזלת ידם ואת תפקודם המביש נוכח האירוע המזעזע וחסר התקדים הזה. היא הצליחה לשרוד באופן בלתי נתפס עד הדקה ה-90".

"רשימת הנופלים הולכת ומתארכת, הלב והשכל הישר מתקשים להכיל את המחיר. הוא קשה מנשוא. מדינת ישראל חייבת להניח מתווה ישראלי עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. החזרת החטופים כגופות זה לא מתווה, זה מחדל נוסף".

השחקן והקומיקאי האמריקאי מייקל רפפורט, שמבקר בישראל, הביע תמיכה במאבק לשחרור החטופים. "אני לא אשכח לעולם את מה שהם עשו למדינה שלנו. אני יודע שכל אחד כאן הושפע וכל אחד נפגע בישראל. אני גם יודע שלמרות מה שאנחנו רואים בחדשות וברשתות, כל אחד בעיר שלי ניו יורק כואב גם".

"אם המתווה היה נדחה בשבוע, אולי לא הייתי שורדת"

מוקדם יותר נתנו המשפחות הצהרה לתקשורת בכיכר. "חזרתי משבי חמאס לפני שבועיים אחרי 54 ימים שם", אמרה רז בן עמי ששוחררה משבי חמאס, ובעלה אוהד עדיין מוחזק בעזה. "יש לי שלוש בנות מקסימות שעשו הכול להחזיר אותי. בעלי עדיין בשבי חמאס. אני לא אוותר עד שיהיה כאן. לא אחיה בלעדיו.

"התחננתי בפני הקבינט, הזהרנו שלחימה עלול לגרום לפגיעה בחטופים. לצערי צדקנו. אני ניצלתי, אבל אם המתווה היה נדחה בשבוע, אולי לא הייתי שורדת. כל שנייה וכל דקה הן קריטיות. פעולה צבאית בלבד לא תציל את חיי החטופים. הציגו מתווה עכשיו ורתמו את העולם לקידומו. יוזמה היא חוזק, לא חולשה. למה אתם מחכים?"

אפרת שרעבי, מנהלת הקהילה של כפר עזה: "אנחנו לא יכולים להסתכל קדימה כשהחטופים שלנו נשארים מאחור. כל קהילת כפר עזה יחד עם המשפחות דורשים: החזירו אותם הביתה עכשיו!"

לירן ברמן, אח של התאומים זיו וגל שמוחזקים בשבי: "קהילת כפר עזה מחבקת את משפחותיהם של אלון ויותם, ודורשת מהממשלה להחזיר את כולם בחיים עכשיו".

עמית אשכנזי, שאחותה דורון שטיינברגר מוחזקת בשבי: "משתתפת בצערם של משפחותם של אלון, יותם וסאמר. כל דקה, כל שנייה שהם שם, מקטינה את הסיכוי שיחזרו הביתה. למה מחכים? אנחנו קברנו כבר 63 חברים וחברות ב-7 באוקטובר, עוד 19 נחטפו ממיטתם, ועכשיו קוברים עוד שני צעירים מופלאים מקהילתנו. די! החטופים לא זוכים לאור יום, לא אוכלים, לא שותים, לא מקבלים טיפול, מתעללים בהם.

"אנחנו רואים שרוצים להמשיך בשגרה, אבל עבורנו 7 באוקטובר הוא יום אחד ארוך שבו אחינו, אחיותינו, אבותינו לא פה. נמשיך יחד לצעוק את צעקתם, את חסרונם, את הגעגוע, במיוחד אחרי הטרגדיה הבלתי נתפסת שקרתה אתמול. שניים משלנו היו כל כך קרובים אלינו, אבל בסוף חוזרים בארון. למקבלי ההחלטות, תקשיבו היטב: לא רוצים אותם בארונות קבורה. אני רוצה את אחותי כאן חיה! את כולם רוצים היום, ובחיים".

"נעבור לשער בגין ונוודא שלא יוכלו לראות דבר מלבדנו"

דני אלגרט, שאחיו יצחק אלגרט מוחזק בשבי: "חיילינו עושים עבודת קודש. גם החיילים שהיו מעורבים לצערנו באירוע אתמול לא אשמים. מי שהכניס אותם לשם הם אותם האנשים שאנחנו מתחננים שידברו איתנו ולצערנו הם לא יוצרים איתנו קשר. בלוח הזמנים שלהם אין שורה 'פגישה עם חטופים', זה לא בלו"ז שלהם, צריך לרדוף אחריהם. אז אם לא באים אלינו, אנחנו נבוא אליהם, ומחכים לשמוע עוד הלילה אם יש מתווה או עסקה על השולחן. אני לא מבין למה מחכים, שסינוואר יגדל ערכים הומניסטיים ויתחיל לשחרר חטופים?

"רואים גופה אחרי גופה, בסוף זה יהיה כולם, החיילים בלחצים מטורפים. אם לא נראה שנרקמת עסקה, נעביר את הפעילות שלנו מכיכר החטופים לשער בגין של הקריה, נחכה להם 24/7. אני יודע שינסו להתחמק מאיתנו, כי לא רוצים להסתכל לנו בעיניים, כי מרגישים אשמים. נחכה להם עד שנראה יוזמה ישראלית לעסקה".

נועם פרי, שאביה חיים פרי בן ה-79 מוחזק בשבי: "אנחנו שולחים חיבוק וחיזוק לכל חיילי צה"ל, כולל החיילים שהיו מעורבים באירוע אתמול. אתם לא אשמים ואנחנו איתכם. יודעים שראש המל"ל וראש השב"כ עושים לילות כימים להביא עסקה לשולחן, ודורשים זאת גם מהקבינט. דרשנו מהקבינט לדעת מתי תהיה עסקה, בינתיים מקבלים רק גופות.

"אנחנו דורשים את מה שכל משפחה הייתה דורשת אם אהוביה היו שם. אם לא נקבל מענה, אם לא נראה שהקבינט חותר למתווה עוד היום, נעבור לשער בגין ונוודא שלפני כל דיון לא יוכלו לראות שום דבר חוץ מאיתנו".

"אמרו שהתמרון הקרקעי יביא את אהובינו בחיים. בינתיים אנשים חוזרים מתים"

רובי חן, שבנו איתי חן בן ה-19 מוחזק בשבי: "אני אזרח אמריקאי. רוצה לשלוח תנחומיי למשפחות חיילי צה"ל שאיבדו את חייהם כדי למצוא את אהובינו החטופים. נחתי אתמול מארה"ב, נסעתי עם עוד משפחות חטופים בעלי אזרחות אמריקאית, ראינו את הנשיא, את שר החוץ ועוד בכירים. מסרנו תודה לנשיא על כל מה שהוא עושה עבורנו, לא יכולנו לזכות בנשיא יותר אוהד.

"יצאתי מהפגישה, התקשרתי למטה לשאול מה קורה והם אמרו שלא יודעים, שהקבינט לא מדברים איתנו. איך ייתכן שיותר קל לפגוש את נשיא ארה"ב מאשר את קבינט המלחמה הישראלי?

"אמרו שהתמרון הקרקעי יביא את אהובינו בחיים. בינתיים רואים אנשים חוזרים לא בחיים, כנראה שצריך לשנות את צורת החשיבה, כי זה לא עובד. הם מקובעים, חושבים שנחכה עד שסינוואר יביא הצעה, זה לא עובד. בארה"ב אומרים שכל הזמן נותנים הצעות ורעיונות, ובישראל רק מחכים. אנחנו מרגישים במשחק רולטה, מסתכלים אחד על השני, שואלים מי יקבל בשורה מרה היום.

"ראיתי בטלוויזיה חברת ממשלה שאמרה 'לא הבשילו התנאים לעסקה'. אני שואל: אם זה היה הילד שלך, לא היו מבשילים התנאים? אנחנו דורשים מממשלת ישראל לדבר איתנו היום ולהסביר איזו הצעה יש על החטופים. כולל שחרור של אסירים עם דם על הידיים, כי זה מה שצריך".

מאות בני אדם הפגינו אתמול מול הקריה וחסמו כבישים בתל אביב בעקבות האסון בשג'עייה שבו חיילי צה"ל ירו בשוגג בשלושה חטופים.