"ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמה. לא הייתה לכך הצדקה" כך קבע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן בדו"ח המתפרסם היום (שלישי).  המבקר קבע כי העיכוב בהתוויית תוכנית סיוע כלכלי היווה "כשל מהותי", במיוחד ביחס למפוני הדרום והצפון המועסקים במגזר הפרטי ולעצמאים.

לדבריו, "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת". העצמאים תיארו בפני מבקר המדינה את אי הוודאות שחוו, כשהם סובלים מהיעדר הכנסות אך מחויבים להוצאות קבועת דוגמת שכר, תשלומים לספקים והחזר אשראי לבנקים.

אנגלמן ציין בביקורתו את חוסר הארגון במענה הממשלתי לצרכים האזרחיים שעלו מהמלחמה. בדו"ח נכתב כי היו חסרים: גורם מתכלל עבור סיוע ומידע בכל התחומים; 'דובר אזרחי' אחד וקבוע שיספק מידע והסברה על בסיס יומי בקשר לפעולות הממשלה בהיבטים האזרחיים, ובפרט לגבי הסיוע בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות והרווחה; נציגות ממשלתית באתרי המפונים וגורם שיתכלל את הקשר איתם.  

מבקר המדינה עורך כעת ביקורת על התפקוד הכולל של העורף במלחמה. הוא הודיע כי בכוונתו לקיים גם ביקורת על הסוגיות הביטחוניות, הן לפני הטבח ב-7 באוקטובר והן ביחס להתנהלות הדרג המדיני והצבאי באותו יום ולאחריו – אולם ביקורת זו על סוגיות הליבה הביטחוניות תפתח רק כאשר המציאות הביטחונית תאפשר זאת.  

התלונות שהתקבלו בנציבות

על הדו"ח חתום מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור. נציבות תלונות הציבור היא יחידה במשרד מבקר המדינה, העוסקת באיסוף תלונות של אזרחים ביחס לגופים ציבוריים.  

בין הסוגיות בהן טיפלו נציגי הנציבות, פניה של ניצול ממסיבת הנובה, שאחיו נרצח במסיבה ורכבם נשרף בבקשה לסיוע בקבלת כספי הפיצויים על הרכב לאחר שהמשטרה אישרה כי הרכב נשרף אך רשות המיסים התקשתה לזהות ולאתר את הרכב; תושב שדרות שנזקק לכדורים פסיכיאטריים לאחר שכמעט ונפגע מירי כשרץ להגיש עזרה ראשונה ב-7 באוקטובר – אך התקשה לקבל הכרה מהביטוח הלאומי כנפגע פעולות איבה; 

מהתלונות שהתקבלו בנציבות בנושא מקלטים לא תקינים ומהסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, עלה בבירור כי תוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו, כי פערי המיגון והמקלוט נותרו בעינם, וכי ההמלצות שצוינו בדוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא  מאוגוסט 2020 לא יושמו. בין היתר ציין המבקר בדו"ח פניה של תושבת עפולה שציינה כי הגישה למקלט הציבורי שליד ביתה אינה מוארת בחשיכה, והמדרגות המובילות אליו שבורות; תושב ירושלים שהתלונן כי המקלט המשותף בבניין בו הוא מתגורר משמש כמשרד עורכי דין ותושב רעננה שהתלונן על כך שסולם המילוט של המקלט המשותף נחסם על ידי מתקן לאחסון מיכלי גז של אחת השכנות. 

169 פניות התקבלו מתושבי אשקלון (כ-12.3% מכלל הפניות). בין היתר התקבלה פניה של קשיש נכה צה"ל שהתקשה לקבל פינוי למלון על אף שביתו נפגע מהדף של פגיעת טיל; משפחה מאשקלון שביתה נפגע באופן ישיר ובנם נפצע קשה שנדרשו להתפנות מהמלון אליו פונו ותושבים מאשקלון שפונו לתל אביב שנתקלו במצוקת חניה וקיבלו בעקבות הפניה תווי חניה זמניים. 

נציבות תלונות הציבור פתחה קו חם כשהחל המבצע, ונציגיה הגיעו לאתרי המפונים כדי לתת מענה למי ש'נפלו בין הכיסאות' של משרדי הממשלה והרשויות השונות. ב-43 הימים הראשונים למלחמה, התקבלו בנציבות 1,329 פניות, כשב-40% מהן ניתן מענה מידי בדרך של מתן מידע והכוונה. על פי נתוני הדו"ח, כ-68% מהתלונות שהנציבות סיימה את הבירור לגביהן, באו על תיקונן.  

הנושא שהתקבלו בעניינו הכי הרבה פניות הוא בנושא השירות לציבור. לאחר מכן התקבלו מספר רב של פניות בפיצויים ומענקים, בחינוך והשכלה, בהגנת העורף, בפינוי ובטיפול במפונים ועוד. משרדי הממשלה ומוסדות המדינה שבעניינם התקבל מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף (130 פניות), המוסד לביטוח לאומי (119), משרד העבודה (74), רשות המסים (70) והמשרד לביטחון לאומי (57).