דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ט"ז בסיון תשפ"ד 22.06.24
28.3°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 28.3°תל אביב
  • 24.9°חיפה
  • 27.4°אשדוד
  • 26.3°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 29.6°טבריה
  • 21.9°צפת
  • 28.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

ועדת העבודה והרווחה: ניתן להביא עובדים זרים לחקלאות גם ללא הסכם עם מדינותיהם

התקנות שאישרה הוועדה מאפשרות גיוס עובדים דרך לשכות ישראליות, אך מגדירות סכום גג שיוכלו לגבות, כ-3,000 שקלים מכל עובד | החשש: בהיעדר מעטפת ההסדרה והפיקוח של הסכמים בין מדינתיים, ייגבו סכומי עתק מהעובדים בארצות מוצאם

עובדים תאילנדים בקטיף. צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מיכל רוזן).
עובדים תאילנדים בקטיף. צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מיכל רוזן).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת העבודה והרווחה בראשות ישראל אייכלר (יהדות התורה) אישרה היום (שלישי) תקנות המסדירות הבאת עובדים זרים לענף החקלאות שלא כחלק מהסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים). התקנות מגבילות את הסכום שלשכות ישראליות יכולות לגבות מהעובדים עבור הגעתם לישראל. בעמותת 'קו לעובד', המתמחה בזכויות עובדים זרים, טענו כי המנגנון שנקבע לא ימנע את ניצול העובדים, משום שהוא יאפשר בפועל לגבות מהם סכומים גדולים בארצות מוצאם, שלא כחוק.

עד המלחמה הגיעו עובדים זרים לחקלאות באמצעות הסכמים בילטרליים עם תאילנד ולאחרונה גם עם סרי-לנקה. ההסכמים מגדירים את אופן גיוס העובדים ומפקחים על תנאי עבודתם. הדגש בהסכמים הוא על איסור גביית דמי תיווך גבוהים מהעובדים ואכיפת איסור זה.

עקב המלחמה עזבו עשרות אלפי עובדים תאילנדים את ישראל, מה שהביא למחסור חמור בכוח עבודה בענף החקלאות. בשל כך החליטה הממשלה לאשר באופן זמני הבאת עובדים זרים באמצעות לשכות פרטיות, ללא מנגנון הגיוס והמיון המדינתי הכלול בהסכמים בילטרליים.

התקנות שאושרו היום מגדירות את גובה התשלום שרשאיות הלשכות הפרטיות בישראל לגבות מהעובד עבור הגעתו לעבודה בישראל. הסכום המרבי המותר לגבייה עומד על 2,963.02 שקלים. הוא מתווסף לתשלום החוזי המרבי אותו מותר ללשכה הזרה לגבות מהעובד, העומד על 4,012.19 שקלים. הוראת השעה מתייחסת לעובדים זרים שיגיעו לישראל מיום החלטת הממשלה (5 בנובמבר) ועד ה-4 בפברואר.

אלעד כהנא מעמותת 'קו לעובד' הביע חשש שהחלטת הממשלה תביא לפגיעה בעובדים: "המציאות היא שרוב הכסף שאסור לגביה משולם לגורמים בחו"ל. אנחנו יודעים את זה מאגף הסיעוד שבו אין הסכמים בילטרליים. במסגרת ההסכם הבילטרלי מי שהיה מגייס זו ממשלת תאילנד, וברגע שמאפשרים הבאה של עובדים באמצעות לשכות פרטיות, פותחים פתח גם ללשכות זרות בחו"ל שאף אחד כאן לא באמת יכול לפקח עליהן.

"הדיון שלנו כאן על תשלום של 3,000 שקל ללשכה הישראלית הוא קצת משחק ב'נדמה לי', ובפועל העובדים ישלמו 10,000 דולר לגורם פרטי בארץ מוצאם כדי לבוא לעבוד כאן".

עד לפני כעשור, בטרם המעבר להבאת עובדים באמצעות הסכמים בילטרליים, רבים מהזרים שעבדו בחקלאות בישראל שילמו סכומים גבוהים תמורת ההגעה לארץ, ולכן היו מחויבים להחזיר חוב משמעותי. מצב זה מצמצם מאוד את כוח המיקוח של העובדים ומקל על ניצולם, העלול להגיע במקרים קיצוניים עד כדי החזקה בתנאי עבדות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!