דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עם ישראל

פרשת השבוע / נס חנוכה: התעוררות העם הביאה לידי הצלה של הקב"ה

בימי החשמונאים התעוררו עם ישראל להילחם בעצמם על תורתם, על עקרונותיהם ועל אמונתם. רק לאחר מכן זכו ל'סיעתא דשמיא' - וזהו גם סיפורה של הציונות המתחדשת

חנוכה (מתוך אתר ויקימדיה).
חנוכה (מתוך אתר ויקימדיה).
בן ציון בר-שלום
בן ציון בר-שלום
רב ההסתדרות
צרו קשר עם המערכת:

יש שני חגים שחז"ל תקנו לנו מעבר לחגים המצווים בתורה – חנוכה ופורים. בשני החגים הללו אנו מוסיפים בברכת "מודים" שבתפילה ובברכת המזון ברכה מיוחדת – "על הניסים ועל הפורקן" וכו'.

בחנוכה אנחנו מזכירים "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" וכו', ובפורים "בימי מרדכי ואסתר" וכו'. צריך להבין מדוע הזכירו את מתתיהו ואת מרדכי ואסתר ואילו בפסח אנו לא מזכירים – בימי משה רבנו.

ומסבירים שיש הבדל גדול בין יציאת מצרים לניסים שבחנוכה ובפורים.

בחנוכה ובפורים ההתעוררות הייתה של עם ישראל. הם החליטו לקום ולעמוד על נפשם ולהילחם ולאחר מכן זכו בסיעתא דשמיא וגברו על אויביהם, מה שאין כן ביציאת מצרים, שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים בלי שום התעוררות מצדנו. בני ישראל במצרים היו שקועים בעבדות ולא היה בהם הכח לקום להילחם ורק הקב"ה הוציאם ביד חזקה, ואילו בימי החשמונאים הם בעצמם התעוררו להילחם על תורתם על עקרונותיהם ועל אמונתם. רק אחרי שאנחנו התעוררנו להילחם, זכינו לסיעתא דשמיא, וכך היה גם בימי מרדכי ואסתר ההתעוררות הראשונית היתה של עם ישראל, אח"כ זכינו והקב"ה הצילנו. וזה אחד ההסברים למאמר כי לעתיד לבוא יתבטלו כל המועדים לבד מחנוכה ופורים, כי אלו חגים שאנחנו זכינו בהם ע"י ההתעוררות שלנו. ולזה מכוון האמור "ונודה לשמך הגדול סלה" בכל מקום שהוזכר סלה, הכוונה שיהיה גם לעתיד לבוא.

"וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו)

הפטרת שבת חנוכה היא בנבואת זכריה, בה נאמר: "ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה וכו'". כל המראה הזה בא ללמד על דבר ה' אל זרובבל לאמר, "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

למונח "כי אם" המובא בתורה ישנה פרשנות מעבר למשמעות המילולית.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ".(בראשית יז, ט"ו )

כשהקב"ה שינה את שמה של שרה משרי, הכתוב אומר "כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ". ואכן לאחר מכן לא מוזכר יותר שרי. וכן אצל אברהם, "וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ".  גם כאן אחרי ששינה את שמו לאברהם, אין יותר אברם.

אך אצל יעקב נאמר:

"וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל." (בראשית לה י')

לכאורה גם כאן הקב"ה אומר "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב" אלא שכאן נאמר "כי אם". לכן אנו מוצאים שגם לאחר מכן פעמים שנקרא יעקב ופעמים שנקרא ישראל.

ומה בין יעקב לישראל?

יעקב מסמל את השלום ואת הוותרנות, שהן תכונותיו היסודיות. כבר מלידתו יעקב מוותר לעשיו אף שנוצר קודם, עשיו יוצא לפניו. ולולא רבקה שדחפה אותו לא היה מקבל את הברכות. גם אצל לבן, הוא משקר אותו פעם אחר פעם, ויעקב אינו מעמידו במקומו. למעשה ההתמודדות הראשונה שלו ממש "ויאבק איש עמו" ומיד אח"כ זכה לשם ישראל. נמצא אפוא כי השם יעקב מסמל את דרך השלום והוותרנות וישראל מסמל את דרך ההתמודדות והעמידה האיתנה, לכן יש פעמים שנקרא יעקב ופעמים ישראל.

מפה נלמד ש"כי" בא למעט ו"כי אם" בא לרבות.

לפי זה "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות" מקבל משמעות נוספת. כי אם ברוחי- אז נזכה גם בחיל וגם בכח. וזו כותרת הנס של חנוכה. ההתעוררות של המכבים הביאה את הרוח ואז זכינו גם בחיל וגם בכח.

ואפשר לראות בתקומת עם ישראל בארצו המשך לרעיון זה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!