ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה ונחלשת אחיזת חמאס בשטח, הולכים וגוברים ביטויי המחאה והביקורת הגלויה מצד האוכלוסייה בעזה על חמאס. ביקורת זו עולה בעיקר בשיח ברשתות החברתיות, אך לעיתים גם בכתבות טלוויזיה המסקרות את האוכלוסייה בעזה.

תושבים מעזה מאשימים את בכירי חמאס בניהול מדיניות כושלת, ביציאה למלחמה שהמיטה עליהם רק מוות "מיותר" ובהתעקשות להמשיכה גם במחיר של הרג רב בקרב האוכלוסייה. עוד מואשמים בכירי חמאס בניהול שיח רברבני שמנותק מהמציאות בשטח ובזלזול בחיי האזרחים בעזה והעמדתם בסכנה.

עזתית מטיחה בסינוואר: "כמה מקומות מקלט סיפקתם?"

התושבים מתחו ביקורת על השימוש שעושים בהם פעילי חמאס כמגן אנושי. כמו כן טענו העזתים כי שלטון חמאס אינו מספק לאזרחים בעזה מקומות בטוחים להסתתר בהם וגם לא את צרכי החיים הבסיסיים. ביקורת הושמעה גם על כך שהסכם ההפוגה הזמנית בין חמאס לישראל לשחרור אסירים שהיו פעילים בארגוני הטרור בתמורה לשחרור בני ערובה, הושג במחיר מלחמה שנהרגו בה אזרחים עזתיים רבים.

גולשת בשם סארא פנתה למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, בפוסט שפורסם ב-29 בנובמבר: "האם כל הפרחים הללו בגינה שלנו צריכים לנבול כדי שפרח אחד בגינה שלך יינצל? האם אתה מטורף שאתה שורף אותי כדי לנצח [במלחמה], ואחר כך דורש ממני לשתוק? האם מי שמבקש ממך לחיות הוא בוגד? כיצד זה שחיינו עבורך הם חסרי ערך? מדוע החיים של אלה ששהית איתם בבית הכלא יקרים יותר ממשפחתי ורכושי?"

בפוסט נוסף מה-5 בדצמבר היא קראה לחמאס: "הניחו לנו [מדיבורים על] כמה כלי רכב [ישראליים] פוצצתם – אנחנו רוצים לדעת כמה מקומות מקלט סיפקתם, משום שהתחלנו לסלוד מכם, מנאומיכם ומדבריכם… צורכי החיים המינימליים לא קיימים עוד. אמרו לנו מה אתם חושבים? מה תוכניתכם לגבי העתיד? עמנו נהיה קרוב יותר לסיני ולא לאל-אקצא. מה אתם מתכננים אחר כך?"

על גניבת הסיוע: "חמאס מתעלמת מקריאות העשוקים"

סוגיה הוספת שעוררה ביקורת על חמאס מצד תושבי רצועת עזה, היא גניבת הסיוע ההומניטרי המוכנס לרצועת עזה במהלך ימי הלחימה ומיועד לאוכלוסייה האזרחית על ידי פעילי הזרוע הצבאית של חמאס.

כך לדוגמה, בשיחה עם רשת אל-ג'זירה הקטרית ב-6 בדצמבר, אמרה קשישה עזתית כי אנשי חמאס לוקחים לעצמם את כל הסיוע שמגיע לרצועת עזה "[למנהרות] אל מתחת לאדמה".

הגולש עות'מאן חוסיין טען בפוסט מ-26 בנובמבר כי חמאס לא רק גונבת את הסיוע, אלא אף מספסרת בו. הוא כתב: "המזימה נגד תושבי רצועת עזה אינה חיצונית [קרי, מצד ישראל] בלבד, אלא גם פנימית. מאגרי תחנות הדלק והגז לבישול מלאים, ולמרות זאת עשרות אלפי אנשים מיוסרים עומדים מאז היום הראשון להפוגה בשערי התחנות [בניסיון להשיג דלק וגז] עד לרגע זה, ואין עונה.

"מזמינים משטרה [של חמאס] כדי שתכה את האנשים הללו באלות. המשטרה לוקחת כרצונה דלק לעצמה, למקורבים ולצורכי מסחר ומכירה במחיר של יותר מפי חמישה מהמחיר הרגיל, ועוזבת את המקום לאחר שביצעה את משימתה הלאומית… מי שסבור שאני מגזים, שיילך לתחנות הללו ויראה במו עיניו מה קורה [שם] לאנשים. הו התנגדות, האם זוהי החזית הפנימית?"

בפוסט נוסף מה-28 בנובמבר, הוא כתב: "… תנועת חמאס אחראית להרס החזית הפנימית שהיא בסיס התמיכה העממית שלה. היא מתעלמת מקריאותיהם של העשוקים, ומן הקללות והגידופים שממטירים [התושבים] על מי שהציבו אותם במצב המזלזל והמשפיל הזה".

עזתי לתועמלן חמאס: "הישאר בטורקיה"

בפוסט מ-7 בדצמבר, גולש עזתי בשם מוחמד מתח ביקורת על מינויים של אסירים משוחררים כגון אל-עארורי וסינוואר למשרות בכירות במקום אנשים עם ניסיון ויכולת. הוא כתב: "מה שקורה הוא תוצאה טבעית של הטיפוס [בסולם] הארגוני [של חמאס] באמצעות רקורד המאבק… והרחקת ה[אחרים] שהם יותר מוכשרים, בעלי יכולת וניסיון. לאחר המלחמה, יש להדיח את כל האסירים המשוחררים מתפקידי הנהגה [רמז לסינוואר ואל-עארורי], ומי מהאסירים המשוחררים שייצא [מהכלא], שיואיל לשבת בביתו ולא בראש המדינה…"

גולשים עזתיים מתחו ביקורת גם על דברי ההתפארות של בכירי חמאס, בטענה שהם סותרים את הנעשה בשטח. למשל, פוסט מה-2 בדצמבר של אבראהים אל-מדהון, פרשן, תועמלן ובכיר בחמאס בחו"ל, צפה לחמאס ניצחון מזהיר במלחמה. כך כתב: "[תנועת] חמאס תמשיך להתקיים ותשחרר את מסגד אל-אקצא. סינוואר ודף ייכנסו לירושלים כשהם מהללים את אללה ואומרים 'אללה אכבר' […] ותושבי עזה יעמדו בשורה לכל אורך הכביש כדי לקבל את פני מנהיגיהם ולהכתירם בכבוד ובגאווה…"

חשבון בשם "אדהם נעים #עזה" הגיב לאל-מדהון בלעג וכתב: "הישאר בתורכיה ואל תמציא לנו רעיונות".

"האמריקאים והאיראנים במשחק מדיני, הפלסטיני הפשוט הוא הקורבן"

העזתי מוחמד עמאד: "ניתן לשמוע את המשאלה 'שהמוות המיותר יסתיים ושחמאס תגיע לקיצה' מרוב האנשים בעזה. [רק] תן להם ערובה לכך שחמאס לא יהרוג אותם"

כמה מהגולשים העזתים האשימו את חמאס בפתיחה במלחמה מיותרת שגרמה לרצועת עזה רק מוות והרס. פוסטים אלה גם ערערו על הלגיטימציה של שלטון חמאס ברצועת עזה, המהווה גרורה איראנית, והדגישו את שנאת התושבים כלפיו.

בפוסט מה-20 בנובמבר כתב הגולש מוחמד עמאד: "יש לנו בעזה שני כיבושים: כיבוש ישראלי נאלח, נפשע ובלתי הומני, וכיבוש איראני-חמאסי שלא חס על עמו; האמריקאים והאיראנים מנהלים משחק מדיני ומשתמשים בבסיסיהם הצבאיים להפגנת כוחם; הבסיס של ארה"ב הוא מה שמכונה ישראל, והבסיס של איראן הם עושי דברה בעזה – חמאס והג'יהאד [האסלאמי הפלסטיני]; הפלסטיני [הפשוט] הוא הקורבן".

בפוסט נוסף מה-5 בדצמבר, כתב עמאד: "אומר בכל הכנות, המשאלה הגדולה ביותר של הפלסטיני [הפשוט] בעזה היא 'שהמוות המיותר הזה יסתיים ושחמאס תגיע לקיצה'. ניתן לשמוע את המשאלה הזו מרוב האנשים בעזה. [רק] תן להם תקשורת שניתן לדבר בה בחופשיות וערובה לכך שחמאס לא יהרוג אותם…"

חשבון בשם Gazzawe (בערבית: "עזתי") הביע מורת רוח מהפתיחה במלחמה, בפוסט מה-29 בנובמבר בו התייחס לתנאי הסכם ההפוגה הזמנית בין ישראל לחמאס. הוא כתב: "[חמאס הסכימה לשחרר] 50 [בני ערובה] תמורת הודנה. אם כן, מדוע לקחת אותם בשבי מלכתחילה?"

הגולשת רולא מרואן כתבה ברוח דומה בפוסט מה-6 בדצמבר: "שאלה: לְְמה [בדיוק] מחכה חמאס כדי לעצור את המלחמה?!"

הסקירה המלאה באתר מכון ממרי