דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ח' באלול תשפ"ו 21.08.26
29.0°תל אביב
  • 24.5°ירושלים
  • 29.0°תל אביב
  • 29.9°חיפה
  • 29.4°אשדוד
  • 26.8°באר שבע
  • 30.4°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 25.6°צפת
  • 28.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי

גלות אחים

הם היו ארבעה אחים ואחות
ואמם עליה השלום
ניסתה לתת לכולם מקום
כי אם יקנאו
ואם יתנכרו
עוד עלול להיחרב הבית
וזה הפחיד אותה יותר מכל
אז ביקשה על צלמם לשמור

אבל הבן הבכור
האמין שכולם בדרכו הסלולה צריכים ללכת
אז הוא חייב אותם
להתאים לרצונו את גופם
לשנות רק במעט את נשמתם
ולכן אך טבעי זה היה
שכאשר הם לא הסכימו
הוא שרף את שדותיהם ורכושם
ובגיל צעיר חרב עליהם עולמם

וברבות השנים לא הבין האח העשיר
מדוע לא למכור לאחיו
תבואה, צאן ושאר טובין
שהרי כולם בסוף צרכנים
ועסקיו כשרים למהדרין
לכן היה זה אך טבעי
שכאשר התמרמרו עליו האחים
ואמרו ״אתה מתנהג כאילו איננו מכירים״
הוא החל מוכר להם בזול בשר חזירים
זאת גילה להם רק אחרי כמה חודשים
כי רצה לחזות בפניהם החיוורים
המוכים
והמושפלים

והאח הממולח
שמגיל ינקות כבר הכול ידעו
שיהיה פוליטיקאי מוצלח
ונאלח
כוכבו דרך
והוא היה לשר בישראל
הקדיש חייו בשביל להפוך עצמו לשיר הלל
לכן היה זה אך טבעי
שהוא אמר לאח הרביעי
כי מי שזומם את ילדיו לקחת זה האח הבכור עם תורתו הפורחת
ולאח הבכור רמז שהעשיר בגוף אשתו אחז
וכי גופה הותר כי ההוא חושב שלו הכול מותר
ולעשיר הוא הטיף שהקטן את מסמכיו למשטרה הדליף
על כן חקירת הפלילים היא פרי עמלו של בן הזקונים
ולנוכח השטנה הגוברת הוא חש פורקן
וכשהציבור בו מאס ואמר לו ״עד כאן״
הוא התנחם שבדי עמל
הוא עוד יעלה על הגלגל

והאח הצעיר
החליט לפנות לאנושיות לחמלה ולצדק
ולכן אך טבעי זה היה
שכשמדובר היה באחיו שלו
הוא לא היסס ללחוץ על ההדק
הוא גידף אותם וצעק וילל
אמר שמבחינתו כל הבית הזה יכול ללכת לעזאזל
״בואו נפזר עצמנו לארבע הרוחות״ הציע
״כי רק גועל וכיעור אתכם מניע״
הוא לא יכול היה לחוש חלק מאחיו
אבל על משפחות אחרות ליבו דווקא דאב

היתה זו אחותם האמצעית
שקטה, צנועה וישרת דרך
שלא כרעה בפני אף אחד ברך
היא לא ראתה תכלית למריבות האחים
אף שלעיתים נסחפה לאחד הצדדים
היא עבדה קשה לקיומה
התייחסה בחרדת קודש לנס התקומה
היא טמנה את סוד אמה בחובה
אך אחיה העולזים ״עָרוּ עָרוּ – עַד הַיְסוֹד בָּהּ״

וכך המשיכו האחים
לפגוע זה בזה
ובילדים
ובילדי הילדים
וכבר לא זכרו מתי הכול התחיל
ולמה
אבל הם נדרו נדר
שלבשר מבשרם לא יישאר זכר
ואת ליבה של האחות חייבים היו להרעיל
שכן אחרת כל זה לא היה מועיל
וכך זה נמשך דורות על דורות
עד שרוח עז הגיע ולא נותרה עוד תמיכה לקירות
הבית פוזר ודבר לא נותר
וכשכל אחד אוחז בתורתו
הם ירדו אלי קבר
חשכת גלות מכסה מכל עבר

רק האחות
יכלה לראות כל זאת
ואם היתה חוזרת לאחור
היתה שומרת על נפש הדור
מפני אותם רשעים
עובדי מזלות וכוכבים
מעשיהם זורעים רעל
בשם האלוהים הם עובדים את הבעל

נכתב בהשראת ״עָרוּ עָרוּ – עַד הַיְסוֹד בָּהּ״, מאת פסח האוספטר

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!