דלאל מוגרבי, פעילת פת"ח ילידת לבנון, חדרה לישראל ב-1978 בראש חוליית טרור וביצעה פיגוע בכביש החוף בו נרצחו 38 ישראלים, 12 מהם ילדים, במתקפה שזכתה לכינוי 'אוטובוס הדמים'. היום, המחבלת שרצחה חפים מפשע מוצגת לילדים פלסטינים כגיבורה לאומית.

בספר לימוד פלסטיני להבנת הנקרא לשכבה ה' מתנוססת תמונתה של מוגרבי, לצד סיפורה שמפורט על פני 10 עמודים. התלמידים בני ה-12 מתבקשים לשאוב השראה מסיפורה של מי שמכונה 'גיבורה' וכמודל לחיקוי. כל זאת לא במסגרת שיעור חינוך או מורשת, אלא בשיעור לשון.

קריקטורה אנטישמית: יד עם מגן דוד מחזיקה בגלובוס, ומסביבה אזהרות מפני 'קולוניאליזם תרבותי' (מתוך דוח Impact SE)

ספר הלימוד, שנכתב ברמאללה, הוא חלק מתכנית הלימוד הרשמית של הרשות הפלסטינית, על ברכיה מתחנכים מיליוני תלמידים. למרות האיבה בין חמאס לפת"ח, תכנית לימודים זו מתקבלת בברכה גם בבתי הספר בעזה, וגם בבתי הספר של אונר"א, שהיא סוכנות של האו"ם.

חובה לבצע ג'יהאד, היהודים שולטים בעולם

בשבועות האחרונים ציין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ההסתה במערכת החינוך של הרשות הפלסטינית כאחת הסיבות לכך שלא ניתן לשתף איתה פעולה. אפשר לחשוד במניעיו של נתניהו להציף את הנושא, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבמערכת החינוך של הרשות הפלסטינית מתנהלת הסתה ממוסדת לאלימות נגד ישראל ונגד היהודים. הדוגמה של מוגרבי היא רק אחת מיני רבות.

איור מתוך ספר מדע לשכבה ז': הדגמה של החוק השני של ניוטון – רעול פנים משליך קלע על חיילים (מתוך דוח Impact SE)

בכרטיסיית לימודי איסלאם, בתשובה לשאלה מה חובת התלמידים כלפי מסגד אל אקצא, נכתב בין היתר: "לבצע ג'יהאד ולמות כשהיד למען שחרורו". בתרגיל דקדוק לתלמידי כיתה ה' נכתבו שמות קדושים וג'יהאד הם "הדבר המשמעותי ביותר בחיים". בספר חינוך איסלמי לתלמידי כיתה ט' מוסברת סורה מהקוראן, לפיה הריגת כופרים מביאה לכניסה לגן עדן.

ספר הדרכה למורי להיסטוריה לשכבה י"א מבהיר שעליהם ללמד את התלמידים שאנטישמיות "הומצאה על ידי אימפריאליסטים אירופאים וציוניים על מנת לתמוך בפרויקט הציוני". בספר לתלמידי השכבה מופיע איור אנטישמי מוכר, בו ידיים של יהודים אוחזות בגלובוס. היהודים הציונים, לפי ספר לימוד לשכבה י', שולטים בתקשורת, בפוליטיקה ובכסף על מנת לממש את מטרותיהם. גם מלימודי המדעים לא נפקדת ההסתה נגד ישראל: תלמידי כיתה ז' לומדים על החוק השני של ניוטון באמצעות איור של נער פלסטיני רעול פנים המיידה קלע בחיילים ישראלים.

"אלה רק כמה דוגמאות, יש עוד אלפים", אומר אריק אגסי, סמנכ"ל מכון IMPACT-se, שמנהל מעקב אחרי ספרי לימוד ברחבי העולם, ומייעץ לממשלות איך לקרב אותן לסטנדרטים של אמנות בינלאומיות. "מבדיקה שערכנו, במעל 80% מהספרים יש תכנים בעייתים".

אריק אגסי, סמנכ"ל ומנהל שותפויות אסטרטגיות במכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se החוקר ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם לעידוד חינוך לשלום וסובלנות (תמונה: IMPACT-se)

"זה מה שמביא אותנו גם ל-7 באוקטובר", הוא מוסיף, ומציין שלפי סקרים גם בקרב ערביי הגדה זוכה הטבח לתמיכה אדירה. "הכוח של ספרי לימוד שמתדלק את קיצוניות מוכח בהרבה מחקרים אקדמיים. זה יותר חזק מרשתות חברתיות".

רפורמה שהקצינה גם את ספרי המדעים

בעבר השתמשו הפלסטינים בגדה המערבית בספר לימוד ירדני, ובעזה למדו מספר לימוד מצרי. בשנת 2000 נכתבו לראשונה ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית. "זו הייתה תקופת מעבר, בה הם היו צריכים להחליט מה ההיסטוריה שלהם", אומר אגסי, ומציין שהמכון עוקב אחר הספרים כבר מתקופה זו. "ב-2016 הוחלט לעשות רפורמה, ואנחנו שמחנו, חשבנו שבעקבות הלחצים יהיה שיפור. אבל התברר שזה היה בדיוק ההפך".

מה היו השינויים?
"ב-2016 מחקו את כל האזכורים של הניסיונות להגיע לשלום עם ישראל", מספר אגסי, "ישראל תוארה כבר לפני כן כאויב אכזר וכובש, אבל התלמידים היו חשופים לניסיונות להגיע להגיע לפשרה עם האויב האכזר הזה. גם את האזכור היחידי לנוכחות יהודית בימי בר כוכבא מחקו, כך שאין שום הכרה בנוכחות יהודית לפני 1948. במקום זה, הכניסו הרבה יותר תכנים אנטישמיים נגד יהדות ויהודים כדת וכקולקטיב, לאו דווקא בהקשר לסכסוך. נכנסו סמלים אנטישמיים, מה שלא ראינו קודם.

"שינוי נוסף היה שלראשונה התחלנו לראות אלימות בספרי המדעים והמתמטיקה, לדוגמה חיבור וחיסור של שהידים שמתו באינתיפדה. נכנס הרבה יותר תוכן ג'יאהדיסטי ואלים. אפילו אותיות לומדים עם מילים כמו שהיד או מתקפה."

מה גרם לשינוי הזה?
"אין לנו תשובה חד משמעית. באותה תקופה היה שר חינוך שהוא איש פתח, יותר לאומן ומיליטנט בהשוואה לשרים אחרים, והוא גם היה פוליטיקיאי שרצה להשאיר חותם. מבחינתו הוא עשה רפורמה."

הכסף ממדינות אירופה, שיודעות ושותקות

אתם מכון שמייעץ לממשלות בנוגע לתכניות לימודים. ניסיתם לפנות לרשות הפלסטינית?
"הם לא רוצים לדבר אתנו. ניסינו מספר פעמים. היום אין שום קשר. הם רואים בנו אויב."

מה לגבי מנופי לחץ אחרים?
"מי שכותב את הספרים האלה זה גוף שנקרא 'המרכז הפלסטיני לפיתוח תכניות לימודים', מחלקה במשרד החינוך שנמצאת בבניין ברמאללה. המורים ומשרד החינוך כולו מקבלים בפועל את המשכורות שלהם מהאיחוד האירופי. קרן שמבוססת על תרומות של מדינות האיחוד היא המממנת העיקרית של רוב מערכת המגזר הציבורי הפלסטיני, כדי שהרשות לא תקרוס. זה לא מאה אחוז מהמשכורות של כולם, אבל האיחוד האירופי משקיע במגזר הציבורי בערך 200 מיליון אירו בשנה. יש גם מדינות שממנות באופן ישיר את משרד החינוך: נורווגיה, אירלנד, פינלנד וגרמניה".

והמדינות האלה לא באות בדרישות לרשות הפלסטינית?
"פגשנו נציגים של חלק מהמדינות עכשיו, אחרי 7 באוקטובר. הן מדברות על 'דיאלוג קונסטרוקטיבי' על הרשות, אבל לא רוצות לזעזע את הספינה. מעבר לזה, הן טוענות שהן לא מממנות ישירות את ספרי הלימוד, אבל זה לא באמת נכון. יכול להיות שבחוזה כתוב שזה לא מיועד לזה, אבל זה כסף למשרד החינוך הפלסטיני, וזה כסף למורים שמלמדים את החומרים האלה. הם לא מכחישים את מה שאנחנו אומרים. פומבית הם הצהירו שזה לא מקובל ונדרשים שינויים, אבל בכסף הם לא נוגעים."

תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי בספר לימוד להבנת הנקרא לכיתות ה'. מוגרבי שהוציאה לפועל פיגוע בו נהרגו 35 ישראלים מכונה 'גיבורה', סיפורה 'אלמותי' והתלמידים מתבקשים לשאוב ממנה השראה (מתוך דוח Impact SE)

מגמות חיוביות במצרים, סעודיה, מרוקו והאמירויות

מכון IMPACT-se חוקר ומנתח ספרי לימוד לעידוד תכנים של שלום וסובלנות הנגזרים מהערכים של ארגון אונסקו של האו"ם. המכון הוקם לפני 25 שנה, לצד הסכמי אוסלו, במטרה להטמיע ערכים של סובלנות וקבלת האחר במערכות החינוך במזרח התיכון ובעולם. המכון הוא בינלאומי, וביקורת על ספרי לימוד הפלסטיניים היא חלק קטן מפעילותו.

"אנחנו חוקרים ספרי לימוד בהמון מדינות", מספר אגסי, "גם על נושאים כמו יחסי סונים ושיעים, מגדר, כלכלה. בשנים האחרונות מצאנו הרבה דברים חיוביים".

לדבריו, בעקבות האביב הערבי 'התעוררו' שליטי מדינות ערביות, וחלקם הרחיקו את אנשי האחים המוסלמים ששלטו במשרדי החינוך. "מצרים החליטה לעשות רפורמה ולכתוב מחדש את כל ספרי הלימוד ב-2021. עד כה הם סיימו רק עד כיתה ו', ובינתיים כל החומר הבעייתי שהיה נמחק. נכנסו תכנים על הסכם השלום בין ישראל למצרים, שמתואר כנכס אסטרטגי לישראל. חלקים שהדגישו את הממד הדתי של המאבק בין יהודים לערבים ירדו.

"הסעודים, אחרי ביקורת קשה שספגו בעקבות 11 בספטמבר, שינו את ספרי הלימוד שלהם. הם הסירו 100 אחוז מהתכנים האנטישמיים. הם לא עושים את זה מאהבת ישראל, אלא בשביל היציבות השלטונית.

"באיחוד האמירויות פיטרו ב-2016 את אנשי האחים המוסלמים וכתבו מחדש את ספרי הלימוד מאפס. נכתבו ספרים מדהימים, הכי טולרנטיים שראינו באזור. יש להם לדוגמה תחום שלם של חינוך למוסר, איך להיות בן אדם טוב. הם הכניסו את הסכם השלום עם ישראל תוך חודשיים לספרי הלימוד שלהם. הם הראשונים שגם העלו הצעה ללמד על השואה".

ילדות פלסטיניות מחוץ לבית ספר של האו"ם במחנה בלטה ליד שכם, ספטמבר 2018 (צילום: נאסר אישטייח \ פלאש 90)

אגסי מספר שעם איחוד האמירויות היה למכון שיתוף פעולה רשמי. "הגענו לביקור אצלם ופירגנו להם מאד, והם אמרו לנו 'תודה, אבל אף מדינה לא מושלמת. אנחנו רוצים להשתפר'. מאוד התרשמנו מהם".

"גם מרוקו הכניסה ב-2021 תיאור של היסטוריה יהודית במרוקו. יש בספרי הלימוד תיאורים של שולחן השבת במרוקו, סיפורים של פטריוטים יהודים מרוקאים, דברים שלא היו שם קודם. גם בקטאר הוציאו כמה דברים מאד קשים שהיו שם, אבל התהליך היה קצר יותר ונפסק".

"אפשר לדבר על אתוס לאומי בלי הסתה"

האתוס הלאומי של הפלסטינים קשור במאבק עם ישראל. כישראלי, אתה מצפה לפתוח ספר לימוד פלסטיני ולהרגיש בנוח?
"אפשר לדבר על אתוס לאומי בלי הסתה. אפשר לסמן פעולות טרור כמשהו לא לגיטימי. גם בישראל מכירים בכך שהאצ"ל והלח"י עשו פיגועי טרור. זו היסטוריה של עם אחר. גם לצרפתי יכול להיות לא נוח לקרוא את ההיסטוריה של האנגלים שנלחמו איתם. אבל הם לא יראו שם קריאות להשמיד אותם".