יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים מתח אתמול (ראשון) ביקורת על הממשלה על כך שלא גיבשה מדיניות ברורה ומוצהרת באשר לסוגיית כניסת העובדים הפלסטינים לישראל, זאת לאחר שהקבינט החברתי-כלכלי דחה את הצעת המל"ל לאשר כניסת עובדים פלסטינים באופן הדרגתי, ואילו הקבינט הביטחוני נמנע מלדון בנושא ולהביאו להצבעה.

"מדינת ישראל חייבת להחליט אם היא מסתייעת בידיים פלסטיניות או לא", אמר יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) בדיון בוועדה. לדבריו, מדיניות שכזו נדרשת כדי להיערך להבאת יותר עובדים זרים מחו"ל. "אם מכניסים עובדים פלסטינים, אין טעם לחכות עוד מספר חודשים, דבר אשר עלול לפגוע משמעותית במשק. מנגד, אם מקבלים החלטה שלא מכניסים פלסטינים בטווח הבינוני-ארוך, אנו נידרש לומר זאת בקול ברור ולפתוח את השערים למדינת ישראל לעובדים זרים ממדינות רבות".

נציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים הציג בדיון כי מאז ה-7 באוקטובר הוטל סגר על השטחים ועובדים פלסטינים אינם נכנסים לישראל, זאת למעט 8,000 עובדים שהוחרגו לבקשת רשות החירום הלאומית לצורך עבודה במקומות עבודה חיוניים בהם מערכת הבריאות, מלונאות, קבורה וחברות שמספקות שירותים למערכת הביטחונית. בנוסף, אישר אלוף פיקוד המרכז במסגרת סמכותו עבודתם של כ-8,000 עובדים נוספים באיזורי התעשייה ביהודה ושומרון.

ניצן צוק מהמועצה לביטחון לאומי הסביר כי לפני המלחמה נכנסו לישראל כ-160 אלף עובדים פלסטינים. לבקשת הממשלה, גובשו על ידי המל"ל תבחינים לצורך חידוש אישורי העבודה לעובדים הפלסטינים. "בנינו תבחינים חדשים, שהופכים את פוטנציאל העובדים הפלסטינים ל-80 אלף עובדים", אמר, והוסיף כי הצעת המל"ל הייתה לאישור מיידי של פעימה ראשונה בת 13 אלף אישורי עבודה, שלאחריה יבחן הנושא מדי שבוע, לצורך הגדלת היקף האישורים בכמה אלפים נוספים. להמלצה זו היו שותפים צה"ל והשב"כ אולם המשטרה התנגדה לה. הקבינט החברתי-כלכלי המליץ שלא לאשר הצעה זו, והקבינט המדיני ביטחוני החליט שלא לדון בה לעת עתה.

סגן שר החקלאות משה אבוטבול אמר בדיון: "צריכה להיות החלטה ברורה בנושא הזה. אסור שיהיה מצב של מחסור בפועלים בענפי החקלאות, הבנייה, הסיעוד או כל ענף אחר. כשרואים את כל הפירות על העצים וכמה אפשר לבקש את המתנדבים?". לדבריו, המשרד קורא להגדלת היקפי העובדים הזרים, והוסיף כי הוא סבור שהחקלאים עצמם יתקשו לעבוד כעת עם עובדים פלסטינים: "בקונסטלציה הנוכחית שנוצרה להכניס פלסטינים לישראל אני לא בטוח שיש לנו הכלה לנושא הזה".

ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים אמר: "הענף נמצא בקיפאון מוחלט והוא בתפוקה של 30% בלבד. 50 אחוז מהאתרים מושבתים ויש השפעה על כלכלת ישראל ושוק הדיור. הכנסות המדינה ממיסי הנדל"ן בשנת 2022 עמדו על 80 מיליארד שקלים שזה 20% מתקציב המדינה". סרוגו מתח ביקורת על כך שהמסלול הירוק להבאת עובדים זרים באמצעות חברות פרטיות מתאפשר לחברות כוח אדם בלבד, ואיננו מתאפשר לקבלנים באופן ישיר – אולם יו"ר הועדה הבהיר כי הדבר נועד להגן על זכויות העובדים שלהם, וכי הוועדה לא תאפשר לקדם מדיניות ייבוא פרוצה של עובדים זרים שעשויה להגביר תופעות של סחר בבני אדם.

ראש עיריית ראש העין שלום בן משה אמר שבמרכז השלטון המקומי התקיים דיון ביטחוני בנושא כניסת עובדים פלסטינים לרשויות. "דיברנו מה הדרישות מבחינת כיתות כוננות ונשקים ואם הדרישות שלנו בנושאים אלה לא ייענו לא נכניס עובדים פלסטינים גם אם הממשלה תאשר זאת. אתם צריכים להחליט ובהקדם".

בסיכום הדיון קרא רביבו לממשלה לגבש בנושא מדיניות קוהרנטית ורציפה, שתחול גם ביהודה ושומרון. "יש להתחשב בהשלכות הכלכליות למשק ובפרט לענפי הבניה והחקלאות ולאמץ את מתווה המל"ל עוד היום. במקביל הוועדה תמשיך לדחוף להבאת עובדים זרים לכלל ענפי המשק, לחקלאות לבניין לסיעוד ולתעשייה ולענפים נוספים".