חייל פצוע אנוש עם פציעות חודרות בבטן ובירך מרסיסים הגיע למרכז הרפואי זיו בצפת לפני שבועיים. הוא הוכנס לחדר הניתוח תוך שבע דקות, והצוות שטיפל בו נאלץ לקבל במהירות שורת החלטות: מצד אחד, על רגלו היה חוסם עורקים, מה שהצריך ניתוח מהיר שיחזיר את אספקת דם לאזור, כדי שלא יאבד את הרגל; מצד שני, הפציעה בבטן המטופל לא הייתה פתוחה מספיק כדי לאפשר לרופאים להעריך את הנזק הפנימי, ולא היה זמן לבצע דימות אבחוני לפני הניתוח.

"רצינו להציל את הרגל, אבל גם לא רצינו שימות מדימום פנימי", אומר ד"ר אלכסנדר ברסלבסקי, מנהל יחידת הטראומה בזיו. ד"ר ברסלבסקי והצוות הכירורגי החליטו לפתוח את בטן המטופל. הם מצאו שם פציעות במעיים ועצרו את הדימום. לאחר מכן, בלי לסיים את הטיפול במעיים ובלי לסגור את החתך בבטן, הצוות עבר לטפל ברגלו של הפצוע. שם מצאו ורידים ועורקים קרועים, וחיברו אותם כדי להחזיר את אספקת הדם לרגל. רק לאחר מכן הם סיימו את עבודתם בחלל הבטן של המטופל. הניתוח ארך כשלוש שעות, ובסיומו המטופל עלה ליחידת טיפול נמרץ וקיבל 20 מנות דם. בימים שאחרי, הפצוע חזר לעוד שני ניתוחים במעיים וברגל.

"יש מושג בניתוחי טראומה שנקרא 'מיגור נזקים'", מסביר ד"ר ברסלבסקי, "עדיף לא לנתח פצוע במצב אנוש מעבר להכרח, אלא להגיע לניתוח כשהוא מיוצב. אז אנחנו עושים פעולות מצילות חיים, ואז שולחים אותו לאיזון ומסיימים את העבודה למחרת".

מתחילת המלחמה טופלו בזיו כ-100 אזרחים וחיילים שנפצעו מירי טילי נ"ט מלבנון ומכטב"מים. גם פצועים מאימוני צה"ל בקרב הכוחות הגדולים בצפון מגיעים לטיפול בזיו. לבית החולים יש ניסיון היסטורי רב בטיפול בפצועי מלחמה, מהפצועים בזירה הצפונית של מלחמת יום הכיפורים ועד שתי המלחמות בלבנון.

הצוות הנוכחי מציין את קליטת האזרחים הפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה כנקודת מפנה שאפשרה לצוות לצבור ידע וניסיון רב בטיפול בטראומה מלחמתית. עכשיו, משהוכרז זיו מרכז-על לטיפול בטראומה, ייפתחו גם מחלקות לניורוכירורגיה ולכירורגיית בית החזה בבית החולים, מה שיאפשר טיפול גם בפצועים עם דימום מוחי או עם פציעות חזה.

הטיפול בפצועי מלחמה שונה מהטיפול בפציעות שגרתיות באופי הפציעה ובקצב העבודה. "בדרך כלל, רוב פצועי הטראומה הם מתאונות דרכים, מה שנקרא 'טראומה קהה'. לעומת זאת, מלחמות מתאפיינות בטראומה חודרת, הרבה פעמים מרסיסים, פציעה אכזרית יותר מפציעה חודרת מכדור או מסכין, שמאפיינים פציעה חודרת על רקע פלילי. המלחמה משפיעה גם על אינטנסיביות הטיפול.

"צה"ל הודיע לנו פעם שארבעה פצועים בדרך אלינו בעקבות אירוע, ואז בהפתעה הגיעו 12 פצועים מאותו האירוע בטווח של חצי שעה. זה דורש ניהול אחר לגמרי של חדר הטראומה, וטוב שיש לנו ניסיון ומיומנות לאירוע כזה. כשמגיעים הרבה פצועי טראומה בו-זמנית, אני צריך לבחון מי במצב אנוש וצריך להיכנס מיד לחדר הטראומה לקבלת מנות דם, מי מחדר הטראומה צריך לעבור לניתוח מיידי, ולמי יש זמן לעבור קודם כל דימות, ואז יוחלט אם הוא צריך ניתוח או שיעלה לטיפול הנמרץ".

ארבעה פצועים נכנסו בבת אחת לחדר הטראומה, כל אחד עם צוות שטיפל בו. "אני פיקדתי על הצוותים והחלטתי בעזרת הרופאים מי הולך לניתוח ומי עולה לטיפול נמרץ ומפנה מקום לפצועים נוספים, כשאני לא יודע עוד כמה פצועים עוד יש בדרך. אין שום אלגוריתם או ספר שיכול ללמד את שיקול הדעת הזה. זה דורש ניסיון.

"טיפלנו למשל בפצוע מרסיסים בירך. פצע הכניסה בצד הקדמי של הירך היה באורך כ-10 ס"מ, אבל פצע היציאה בצד האחורי היה כ-30 ס"מ, עם רקמות קרועות ופגיעה משמעותית באספקת הדם לרגל, שהיינו צריכים לתקן מהר כדי להציל את רגל הפצוע".

ויש גם מקרים הפוכים, שבהם יש זמן לבדיקה לפני קבלת החלטה. "הגיע אלינו מטופל עם פציעת ירי בבטן, אבל ראינו שהמדדים שלו יציבים, ושלא צריך לרוץ מייד לחדר הניתוח, אלא שיש זמן לעשות קודם דימות ולראות איפה הייתה הפגיעה. בדימות אבחנו פגיעה במערכת העיכול ובמערכת השתן, אז הכנסנו אותו לחדר הניתוח כשכבר ידענו מה צריך לתקן. כל פצע שונה, ודרושה מיומנות באבחון מהיר של חומרת הנזק.

הצוות כבר למד להתמודד עם פערים בין הדיווחים המקדימים, שלפני הגעת הפצועים, לבין מצבם בפועל. "לפעמים מדווחים לנו שמגיעים אנשים במצב קשה מאוד ואנחנו מגלים שהם לא בסכנת חיים, ולפעמים בא פצוע עם הערכה שנפצע קל או בינוני, ואנחנו מאבחנים דימום פנימי מאסיבי. לפעמים מדווחים לנו שבא מספר גדול של פצועים קשה, אנחנו מכינים את כל צוות בית החולים לאירוע רב נפגעים (אר"ן), ואז לצערנו נקבע מותם של חלק מהפצועים עוד לפני שהם מגיעים לבית החולים, ואנחנו לא מספיקים לטפל בהם".

ד"ר ברסלבסקי מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין אנשי צוות רבים בטיפול בפצועי טראומה – כירורג טראומה, כירורג כלי דם, מרדים, מומחה טיפול נמרץ, אנשי בנק הדם, אורתופד. "בן אדם לבד לא יכול להציל חיים של מטופל. אנחנו מחויבים לעבודה הצוותית הבין-מקצועית".