הלולנים ממושב זרעית, הסמוך לגבול הצפוני, הגיעו לאסוף ביצים ולטפל בעופות ונשארו נצורים במקלטים במושב במשך שעות. "אם לא נעלה לאסוף ביצים ולטפל בעופות, אין אף אחד שיעשה את זה במקומנו", אמר ל'דבר' ציון ארביב מזרעית, "היום (שלישי) שוב קיבלנו הוראה להיכנס למקלטים, והשערים של המושב ננעלו. אין יוצא ואין בא. אנחנו נצורים כבר כמה שעות".

חברי המושב התפנו ממנו לפני יותר מחודשיים. מאז נמצאים בו חברי כיתת הכוננות בלבד. מידי יום מגיעים בעליהם של לולי ההטלה לאסוף ביצים ולטפל בעופות, תוך סיכון חיים.

"כל יומיים אני עולה למושב לאסוף ביצים מהלול ולטפל בעופות. הבוקר אני ואשתי שרה יצאנו מוקדם. ב-5:30 כבר היינו במושב והתחלנו לאסוף. אנחנו מספקים ביצים לציבור, ותרנגולת זה לא מכונה. אנחנו לא יכולים להזניח את הלול".

בשעה 10:45 קיבלו ארביב ושאר השוהים במושב הוראה מכוחות הביטחון להיכנס למרחבים מוגנים והכבישים באזור נסגרו. "התחילו הפגזות. הודיעו לנו שחדר כלי טייס וצריך להיכנס למקלטים", אמר ארביב, "במקביל יש כל הזמן הפגזות של צה"ל במרחק 200 מטר מאיתנו".

זו הפעם השנייה השבוע שמגדלי המטילות במושב מוצאים את עצמם נצורים. "ביום ראשון השערים נסגרו בבוקר ולא יכולנו לצאת עד שעות הערב המאוחרות", אומר ארביב. "התחילו הפגזות והיינו מקורקעים. אנחנו מגיעים מוקדם בבוקר ולא יודעים אם נוכל לצאת ומתי."

אנשי חיזבאללה ליד זרעית (צילום: מאיה רונן)

"אין מי שיאסוף את הביצים והמגדלים נאלצים לסגור"

במושב זרעית פועלים 24 משקים שבהם לולי הטלה. לדברי ארביב חברי כיתת הכוננות מסייעים עד כמה שניתן באיסוף ביצים מלולי המושב, אבל הטיפול בעופות דורש מבעלי הלולים להגיע בתדירות גבוהה, תוך סיכון חיים. "יש פה לול שהיה צריך לפנות אותו כבר לפני שלושה שבועות. מכיוון שהמשווק לא מגיע לפנות אותן, כבר שלוש שבועות שהמגדל מגיע, מאכיל את העופות שכבר בקושי מטילות ביצים, ולמעשה מפסיד כסף. זה בעל חיים, אי אפשר להתעלם מזה".

יחד עם זאת, לדברי ארביב לא כל המגדלים מוכנים לקחת את הסיכון הפיזי וכלכלי: "לול אחד, גדול וחדש שנבנה בעקבות הרפורמה בענף ההטלה, כבר נסגר. המגדל התקשה לאסוף את הביצים ככה, כי אין לו תאילנדים ואין אנשים שיוכלו לעזור. אז הוא נאלץ לסגור".

ההסלמה בלחימה בגבול הצפון, בימים האחרונים, מגבירה את החששות. "לפני יומיים התחילו לירות מהצד שלנו בצורה יותר מאסיבית. זה משפיע על היכולת לנוע בדרכים. אנחנו תלויים בפתיחת הצירים". לדבריו, הירי המאסיבי משני עברי הגבול משפיע על העופות אפילו יותר. "מרוב בהלה תרנגולות מתות, ואפשר לראות שהן גם מטילות פחות ביצים", מסביר ארביב, "בדרך כלל אני מוציא מהלול 26-27 תבניות ביום, עכשיו אני מוציא בקושי 21 תבניות.

הנזקים ברחבי המושב הולכים ומתרבים. מגדלי המטילות חוששים בעיקר מפגיעה במערכות החשמל והמים. "לפני חודש היתה פגיעה במערכת המים אצלי בלול. קיבלתי התרעה על הנזילה ובמצב כזה חייבים להגיע ולתקן, אחרת יש סכנה לעופות". מנפילות רשת החשמל במושב כבר התקלקלו מוצרי החשמל בבית המשפחה. "אבל טלויזיה אפשר להחליף", אומר ארביב בדאגה, "אם יש לך הפסקת חשמל בלול אז כל מערכת ההאכלה של העופות לא עובדת והן עלולות לרעוב". לפני חודש נותק החשמל למשך 19 שעות. לדברי ארביב מצב כזה יכול לגזור משמעויות קשות על הלול.

לול שנפגע מטיל נ"ט במושב דוב"ב (צילום: ארגון מגדלי העופות)

"בכל מקרה, או שהרפורמה תגמור אותנו, או שהחיזבאללה"

ארביב, מצידו, לא מתכוון להפסיק להגיע ללול. "אני אוהב חיות. אני לא מתכוון לנטוש את החיות שלי, גם אם זה קשור בסיכון שלי". המצב הביטחוני מסכן את העופות והמגדלים, אלא שבמושבי הצפון חוששים מיישום הרפורמה בענף ההטלה יותר משמפחדים מירי נ"ט וחדירות כלי טייס של חיזבאללה.

לדברי ארביב, מגדלי המטילות נמצאים במלכוד. "מצד אחד, אם אנחנו מפסיקים לאסוף ביצים ויכריזו על האזור שטח צבאי סגור, נפנה את הלולים ויפצו אותנו על הפסקת הייצור. אנחנו והעופות לא נהיה בסכנת חיים", מסביר ארביב. "מצד שני, אם נסגור עכשיו את הלולים, ואפילו אם יפצו אותנו, אז גומרים אותנו. מי יודע אם נוכל לפתוח מחדש כשתיגמר הלחימה? אני מכיר את המשחקים שלהם. ייבאו ביצים כמה חודשים, אם לא תהיה שפעת עופות באירופה כמו בשנה שעברה. גם אם יהיה יקר לייבא אותם ולא כולם יוכלו להרשות לעצמם, יגידו לנו שאפשר להסתדר בלעדינו".

המגדלים, הוא אומר, יפסידו בכל מקרה: "אם אנחנו ממשיכים להגיע לטפל בעופות, אז החיזבאללה גומר אותנו. אם אנחנו סוגרים – הרפורמה תגמור אותנו".

ארביב יודע על מה הוא מדבר. מאז החלה הרפורמה בענף ההטלה, לפני שנתיים, נמצאים מרבית הלולים באזור בסכנת סגירה. כעת, חוששים המגדלים, פרנסתם ואספקת הביצים לכלל תושבי ישראל, נמצאות בסכנה.

"בשביל להביא תוצרת חקלאית בריאה אני מוכן להמשיך לסכן את החיים שלי. אנחנו נמשיך לאסוף ביצים תחת אש עד שתיגמר. אבל האמת היא שאני יותר מפחד האלטרנטיבה. האפשרות שנפסיק לייצר ביצים מפחידה אותי יותר. אני לא יכול לסמוך על מי שאחראים על הרפורמה. הם לא אמינים".

מבחינתו, הפתרון היחיד למצב הוא להסיר את האיום הכפול: מבפנים ומבחוץ. "צריך לעזור לנו לשדרג את הענף ולשמור על המשך הגידול, ובמקביל לדאוג שלא יהיה איום של חיזבאללה. אנחנו נחכה כמה שצריך, העיקר שיעשו עבודה יסודית וירחיקו את הסכנה מהגבול".