פער של יותר מפי שניים בין רשויות מקומיות עשירות ועניות על שירותי רווחה לכל מקבל שירות – כך עולה מפרק הרווחה בדו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב שמתפרסם הבוקר (רביעי). לפי הדו"ח, רשויות באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (1) מוציאות על שירותי רווחה למקבל שירות יחיד 4,596 שקלים בממוצע בשנה, לעומת 10,898 שקלים ברשויות מהאשכול הגבוה ביותר (10) – פער של פי 2.37.
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, הפערים מתחדדים אף יותר. ההוצאה השנתית הממוצעת על שירותי רווחה למקבל שירות ברשויות המקומיות הבדואיות עומדת על 5,103 שקלים בלבד, לעומת 13,148 שקל ב-15 הרשויות המקומיות האיתנות ביותר מבחינת כלכלית (פורום ה-15).
קצבאות הרווחה בישראל משולמות על ידי הביטוח הלאומי באופן אחיד שאינו תלוי במקום המגורים. אך שירותי רווחה רבים, כמו טיפולים אצל עובדים סוציאליים, סיוע מיידי למשפחות, גמילה מהתמכרויות, קבוצות תמיכה ועוד ניתנים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ומושפעים מתקציב הרשויות המקומיות, כך לדוגמה, נגמל מסמים ביישוב מבוסס יזכה למשאבים גדולים יותר מהרשות המקומיות מאשר נגמל מסמים ביישוב עני.
הצמצום בהוצאה החברתית נמשך: 17% מהתמ"ג
הדו"ח, שחיברו ראש תחום הרווחה במרכז טאוב פרופ' ג'וני גל, והחוקרות שביט בן-פורת (מדהלה) ועדי טרביה, מצביע על המשך מגמת הצמצום בהוצאה החברתית מאז השיא של 2020, 'שנת הקורונה'. ההוצאה החברתית ב-2022, תחת ממשלתם של בנט ולפיד כראשי ממשלה וליברמן כשר האוצר, עמדה על כ-298 מיליארד שקלים, כ-4 מיליארד שקלים פחות לעומת 2021 (במחירים שוטפים). עקב האינפלציה הגבוהה יחסית בשנה זו, המשמעות היא ירידה ריאלית של כ-17 מיליארד שקלים לעומת 2021.
מבחינת רכיבי ההוצאה, מדובר בירידה של כ-13 מיליארד שקלים בהוצאה על ביטחון סוציאלי ועלייה של כמיליארד שקלים בהוצאה על חינוך. בתחום הבריאות חל צמצום של כ-5 מיליארד שקלים בהוצאה, אך הדבר משקף את הגידול שנדרש בהוצאה בזמן משבר הקורונה בשנתיים שעברו. בהוצאה על רווחה חברתית נראתה עלייה של כמיליארד שקלים, אבל חלק ניכר ממנה יועד לתקציב משרד הקליטה, לצורך ייחודי של קליטת גל העלייה מאוקראינה ומרוסיה.
הנתונים מצביעים על המשך הירידה בהוצאה החברתית כאחוז מהתמ"ג מהשיא שהייתה בו בשנת 2020, אז עמדה על כ-22% מהתמ"ג, בעיקר בעקבות הגידול בהוצאות הביטוח הלאומי על קצבאות במהלך משבר הקורונה. ב-2022 ירדה ההוצאה ל-17%, היקף נמוך יחסית למרבית מדינות הרווחה האחרות, שאפיין את מדינת הרווחה בישראל במהלך כמעט שני עשורים.
לפי המחקר, 61% מההוצאה הממשלתית ב-2022 הוקדש לנושאים חברתיים. בחינת ההוצאה החברתית בחלוקה למרכיביה מגלה ש-26% מההוצאה הממשלתית הוקדשו לביטחון סוציאלי, 16% לבריאות, 15% לחינוך ו-3.9% לרווחה חברתית.
הביטוח הלאומי מוציא פחות על ביטחון סוציאלי
ההוצאה על הקצבאות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי ירדה משמעותית, ובשנת 2022 עמדה על כ-113 מיליארד שקלים, לעומת כ-128 מיליארד ב-2021. עיקר הירידה היא בהוצאה על ביטוח אבטלה: מכ-20 מיליארד שקלים בשנת 2021 לכ-3.2 מיליארד בשנת 2022. לדברי החוקרים, ירידה זו מבטאת את הצמצום הדרמטי במספר מחוסרי העבודה והשוהים בחל"ת עם חזרתו של שוק העבודה לתפקוד תקין לאחר הקורונה.
נוסף לכך חלה ירידה בהוצאה על תוכנית הבטחת ההכנסה, המיועדת לאנשים בגיל העבודה שהכנסתם נמוכה במיוחד ומתקשים להשתלב בשוק העבודה או שהכנסתם מעבודה אינה מספקת. בשנת 2022 רק 1.5% מההוצאה על ביטחון סוציאלי הוקדשו לרשת ביטחון זו. החוקרים מצביעים על ירידה מצטברת של 39% במספר מקבלי הקצבה במשך שמונה שנים, מ-2015 עד 2022.
בשאר תחומי הפעילות של הביטוח הלאומי חל גידול בהוצאה, בייחוד בקצבאות המיועדות לאוכלוסייה הזקנה ובקצבאות המיועדות לאנשים עם מוגבלות.
