קבוצת 'בוקרא' תקיים שידור באולפן יהודי-ערבי מאוחד במלון גולדן קראון בנצרת בימים חמישי ושישי הקרובים, 28 ו-29 בדצמבר. השידור הוא שיאו של פרוייקט "נאחזים במשותף" שהתקיים בשבועיים האחרונים ברחבי הארץ פרוייקט, שכולל שלטי חוצות למען החיים המשותפים בישראל וכן סדרת סרטונים המציגים יהודים וערבים שעובדים יחד ומדברים על החיים המשותפים.
"זה חלק מהפרויקטים שאנו מקדמים כל השנה", מספרת ראדה זועבי, מבעלי 'בוקרא'. "מזה 18 שנים אנו עושים אולפן מאוחד בסוף השנה. השנה החלטנו להקדיש את האולפן לחיים המשותפים ולכאב. זה יהיה משדר מאוחד במשך יומיים: חמישי ושישי, מהבוקר עד 22:00. חשוב לנו להביא לאולפן את האנשים שהשתתפו בפרויקט וכן את משפחות החטופים. זאת כדי להעביר מסר אחד ויחיד: למרות המצב המורכב והקשה נמשיך ביחד וצריך לעבוד על המשותף".
המשדר יתחיל בשיחות עם אנשי דת: יהודי, מוסלמי נוצרי ודרוזי, שישוחחו על שותפות, על שיוויון ועל שלום. משפחות החטופים, ביניהן משפחת אלזיאדנה, ישוחחו על יקיריהן ועל חוויותיהן. זוגות של אנשי מקצוע יהודים וערבים ישוחחו על החיים המשותפים. בכל ראיון יהיו מנחה ערבי ומנחה יהודי. הראיונות ילוו בכתוביות תרגום בערבית, בעברית ובאנגלית.
"במרחבי הבריאות, החינוך והאקדמיה היו רדיפה מכוונת והסתה נגד החברה הערבית", אומרת זועבי. "החברה הערבית היתה מאופקת ולא נתנה לגיטימציה ל'שומר חומות' נוסף. לחלק מהאנשים שישבו על הגדר, היוזמה נתנה מקום להתחיל לשתף ולדבר. העמותות והארגונים למען חיים משותפים היו מתוסכלים. אחרי שיצאנו עם הסרטונים של ראשי הרשויות ואנשי הדת, התחילו כולם לדבר. נתנו להם את האוויר".
"המטרה שלנו היא הסולידריות" מדגישה זועבי, "גם בכאב, לא להפריד בין ערבי ליהודי. המטרה שלנו שכל מי שהיסס לדבר על האחדות יוכל לדבר, צריך לחשוב על היום שאחרי המלחמה, איך מתקדמים הלאה".
"הגיע הזמן לחשוב על היום שאחרי המלחמה"
ליד האולפן תהיה פעילות של צעירי אג'יק לילדים המפונים השוהים במלון גולדן קראון, ומעגל שיח של נשים. במלון שוהים מפונים מהכפר ערב אל עראמשה ומקיבוץ שניר.
"בכל תקופה היו משברים, אבל המשבר הנוכחי, כולנו הרגשנו שהוא שינה והפחיד", אומרת זועבי. "המטרה שלי להחזיר לאט לאט ולאחות הקרע. כשאנשים מדברים, עובד היי-טק יהודי ועובדת היי-טק ערביה, זה נותן קצת אויר ויש לגיטימציה".
אך הפרויקט נתקל גם בחשדנות ובהתנגדויות. "זה לא קל בהתחלה כשביקשנו מאנשים לבוא למפגשים באכסאל, בריינה, בחיפה, במשולש ובהוד השרון. היה קשה ומאתגר. שוחחתי עם האנשים ואמרתי שאסור להשאיר את הדברים לקיצוניים. היו שיחות ארוכות, אבל אחרי הקבוצה הראשונה נוצרה לגיטימציה. באולפן כולם מרגישים שהגיע הזמן לחשוב על היום שאחרי המלחמה. משפחות החטופים הפתיעו אותי. הן לא חשבו פעמיים כששמעו שהקהל שלנו הוא גם ערבים לא רק מהארץ, אלא גם מהגדה ומהמזרח התיכון".
גם תגובות הקהל השתנו. "בהתחלה היו הרבה שתקפו. בהתחלה פחדו להגיב. אבל נוצר דיאלוג בתגובות. רואים שהצלחנו לתת מקום לדבר ולפרוק", מספרת זועבי. היא מוסיפה כי מתגובות ראשונות כמו "הם רוצים לזרוק אותנו" הגיעו לתגובות של "כל הכבוד, אנו רוצים שלום".
"זה נותן לנו אופטימיות", אומרת זועבי. "בהתחלה היה כאב, אבל כשאנשים התחילו לדבר על כך, זה נתן אופטימיות וכח להמשיך. זה מאוד חשוב. כמו שיש תסכול בחברה היהודית, יש תסכול גם בחברה הערבית. התחלנו את המפגשים כדי להפחית את החששות. אנו מנצלים את הרייטינג כדי להשמיע את הקול השפוי בארץ".
זועבי מציינת שהפוליטיקאים היחידים שיופיעו הם ח"כ מנסור עבאס שידבר על החיים המשותפים וח"כ יואב סגלוביץ' שידבר על האלימות. "הזמנו בעיקר אנשים שפועלים, ואין להם אינטרס, מעבר לבניית חיים טובים לילדים שלהם. בסופו של דבר, אם אנחנו מסתדרים ביום-יום וחיים ביחד, אף אחד לא יפריד בינינו. אנו לא רוצים לקלקל את העשייה המשותפת עם פוליטיקה" מסבירה זועבי. "יש קולות שפויים אמיתיים, למה לא לתת להם מקום. כמו שאני רוצה טוב לילד שלי גם מיכל החברה שלי רוצה טוב לבן שלה".