"התוואי של הכביש המתוכנן חוצה את היישוב אום-רתאם, ועולה על מעל ל-50 בתים, מה שיצריך את הריסתם", מספר עו"ד קייס נאסר, שמייצג את תושבי היישוב הסמוך לדימונה בעתירתם נגד התוואי כפי שאושר.
לפני כחודש פורסמה התוכנית לסלילת כביש חדש המחבר את השכונות הצפוניות של דימונה עם כביש 25 לבאר שבע. לפי התוכנית המאושרת, ביצועה כרוך בהרס בתים בכפר הלא-מוכר אום רתאם, בו חיים כ-3,000 נפש. ביישוב מתגוררות 400 משפחות, להן יש תביעות בעלות על השטח המשתרע משני צידי כביש 25.
"הרעיון של הכביש נולד ללא התייעצות", אומר נאסר. "לא היה שיתוף ציבור ולא יידעו את התושבים. התוכנית גם לא פורסמה בערבית". לדבריו, ועדת התכנון התייחסה לרשות ההסדרה של הבדואים כמייצגת את תושבי אום רתאם, אך זו לא יידעה את התושבי. הוא מוסיף כי התושבים אפילו לא הוזמנו לסיור מטעם המתכננים שהיה במקום.
בדיון בהתנגדויות, הוגשה גם התנגדות של רשות הגז. לטענת הרשות, תוואי הכביש מחייב את הזזת צינור הגז במקום לאזור המסכן את תושבי המקום, דבר האסור על-פי חוק.
"הדיון היה מאוד כוחני, הדיין נזף בתושבים. הוא נזף בי אישית על זה שהתנגדנו", מספר נאסר. "הוועדה המחוזית רצתה לאשר את התוכנית. אחרי ההחלטה, הסתבר שיש מסמכים שהוסתרו מהציבור. התכנית אושרה ללא שינוי. ביקשתי רשות לערער על ההחלטה, אך יו"ר הוועדה סירב, אז עתרנו מנהלית לבית המשפט. יהיה דיון ב-6 בפברואר".
הוא מספר שבדיון, אמרו נציגי הרשות להסדרת הבדואים שאין אפשרות להסדיר את הישוב. "זה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו", ומסביר כי כאשר יש פרויקט תשתית שפוגע בבדואים, הרשות ממהרת להגיד שלא ניתן להסדיר את היישוב וטוענת שנמצאו לתושבים פתרונות דיור חליפיים".
במקביל הוגשו יותר מ-60 בקשות לצווי הריסה לבתי התושבים. לדברי נאסר, הרשות שינתה את עמדתה: "במכתב של הממונה על ההסדרה נכתב שניתן לקבץ משפחות ויש היתכנות להסדרה".
"אם מקמים ישובים חדשים, אפשר להסדיר את אום רתאם"
"התושבים מוכנים לדון על הגדרת שטח לישוב", אומרת דפנה ספורטה מעמותת "במקום". "הם מוכנים להיכנס למשא ומתן על הסדרת היישוב. לפי הקריטריונים של המדינה כמות התושבים אינה מספיקה. יש 215 משפחות שמוכנות להתכנס ליישוב אום רתאם. יש ועד אקטיבי. מבחינה תכנונית זה אפשרי". ספורטה חוששת שהקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, לא תאפשר זאת.
"לכביש 5 הוצעו כמה חלופות" אומר נאסר, "הכל תוכנן על בסיס אי ההכרה. הכרה תחייב שיתוף פעולה, ויתכן שהכביש יזוז צפונה ודרומה. הכביש צריך לרוץ אחרי ישוב, הוא אמור לשרת לא רק את דימונה. צריך לבחון את הכביש מתוך הסתכלות כוללת".
"הדבר החשוב הוא שיש קבוצה של אזרחים חלשים ללא ייצוג שתופסת עצמה כקהילה" אומר נאסר. "הם משרתים בכוחות הבטחון ונמצאים תחת אש. יש מי שרואה בהם שקופים, אבל הם בשר ודם וצריך לשתף אותם ולדבר איתם. חשוב אמון הציבור, חשובה תקשורת עם התושבים".
במקביל במסגרת הקמת ישובים יהודים לאורך כביש 25 מתוכננת הקמת הישוב הקהילתי טליה מצפון לאום רתאם. על-פי התכנית הישוב טליה ישתרע על 1,500 דונם ויגורו בו 2,100 נפשות ב-600 יחידות דיור. "אם מקמים ישובים חדשים, אפשר להסדיר את אום רתאם", אומר נאסר. "תכירו בישוב הקיים, בתושבים הקיימים במקום. אנו זכאים שתאשרו את החשיבות שלנו".
"אם מאשרים שם ישוב, תנו אותו לאוכלוסיה הבדואית", אומרת ספורטה. "רוצים להעיף את הבדואים ובמקומם להביא אוכלוסיה יהודית".
גם נאסר וגם ספורטה מדגישים כי יש כאן פתח לתקווה, ליצירת אזור המכיל ומכיר בכל תושביו.
"כל עוד הממשלה רואה בבדואים נטל, זה יוצר הרבה בעיות"
סאלם אל מחדי, מתושבי אום רתאם, מספר על קהילה משכילה ועובדת. "יש כאן עובדי הוראה, רופאים ומהנדסים. אנשים עובדים בדימונה, בבאר שבע ובמפעלי ים המלח. בישוב הזה אין כמעט אבטלה". עם זאת, הישוב נטול תשתיות.
"כל עוד הממשלה רואה בבדואים נטל, זה יוצר הרבה בעיות", אומר אל מחדי. "אם לא רוצים להכיר, אז תשחרר אותי" הוא מתריס בכעס. "זה נמאס. עוקרים אותי לטובת אנשים אחרים. זה הגיוני במדינה דמוקרטית ומתוקנת? למה מבדילים בין תושב לתושב?"
"אנו אנשי חוק. אם יהרסו את הבתים, נישאר שם עם אוהל. אם יהרסו את האוהל, נישאר בשמש".
תגובת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים: "לאחרונה הוגשה עתירה מינהלית על ידי חלק מהתושבים המתגוררים באזור המכונה "אום רתאם" נגד המדינה ועיריית דימונה בנוגע לאישור הכביש. אין ביכולתנו להתייחס בתקשורת להליכים המתנהלים בערכאות משפטיות."
