
אלפי בני נוער המשיכו היום (רביעי) לצעוד מכיכר החטופים בתל אביב לכנסת בדרישה לשחרור החטופים. הבוקר צעדו מנווה אילן למבשרת ציון. מחר יצעדו ממבשרת ציון לכנסת, שם יקיימו טקס לזכר הנרצחים והנופלים ויקראו להשבת החטופים.
את הטור הוביל נבו משכבת י"ב בקיבוץ כפר עזה, שצעק בקול צרוד את שמות החטופים מהמועצה האזורית שער הנגב ומוסיף: "חיים, חיים – רוצים אותם חיים! את כולם עכשיו!"
את הצעדה יזמו בני הנוער מכפר עזה. "זו הייתה יוזמה של כמה י"בניקים שהחליטו שכבני נוער אנחנו לא עושים מספיק", מספר מעיין שומר (16), תלמיד כיתה י' מהקיבוץ. "החלטנו ללכת על זה. התחלקנו לצוותים והתחלנו לעבוד. לתכנן מסלולים, איפה ישנים, כמה הליכה יש בכל יום, מה עושים בערבים, מה אוכלים, לטפל באישורים מהמשטרה". הוא אומר שהוא בצוות הכי טוב, צוות הלוגיסטיקה שעסק במציאת מקומות הלינה, האוכל וההגברה.
"ידענו שבימים הראשונים לא יצטרפו אלינו הרבה אנשים, אבל ככל שנתקרב לירושלים, הצעדה תגדל. המסר שלנו פשוט: צריך להחזיר את החטופים, ועכשיו. זה לא התפקיד שלנו להגיד איך, אבל זו הדרישה שלנו. אנחנו דואגים להשאיר את הדרישה הזו על סדר היום".
ליאור אסייג ודין פאר, מדריכי הנעורים, מספרים שהאסון בשג'עייה, שבו נורו למוות בשוגג שלושה חטופים, שניים מהם מהקיבוץ, הצית בנוער תחושה שחייבים לעשות משהו. "הנוער רצה להשמיע את הקול שלו. לא הספיק להם לשתף רק פוסטים ברשת".
הם מדגישים שהצעדה עומדת כולה על עבודת בני הנוער. "הם הגו את הרעיון לבד, וגם רצו לעשות את זה לבד. שבט שקד והצופים הצטרפו ללוות, וגם אנחנו בעיקר עוזרים להם לארגן את המשימות. אבל את הכול הם הובילו לבדם: הם עושים את הדוברות, את הסדרנות, את המעטפת הלוגיסטית. הם עומדים בקשר עם הקבוצות השונות שמצטרפות אליהם לתמוך. בני הנוער מדברים ומפעילים את המבוגרים".
אחד מצוותי הנוער בנה גם את התוכן לערבים – מעגלי שיח בנושאים שונים. הערב ידברו על תפקיד הנוער אחרי המלחמה. "הם לא לוחמים ולא חברי כנסת. אבל הם מרגישים אחריות. בסופו של דבר, זה נוער שבעצמו חווה דברים קשים, ויחווה גם את תהליך השיקום. הם צריכים מסגרת והם גם יודעים לבקש ולהגיד מה הם צריכים. גם קבלת האחריות על עצמם, מבחינתם היא צורך".
"נערים הם כוח משמעותי לקידום מודעות", אומרות לקשמי מירוצ'ניק ועדן מז'ובובסקי מאור הנר. "לנוער יש תפקיד בכל דבר בארץ הזו, וחשוב שישימו לב אלינו כנוער העוטף. אלה הקרובים שלנו וחברי הקהילות שלנו שנמצאים עדיין בשבי בעזה. בימים האלו, אנחנו צריכים מאוד גם האחד את השני". הן מספרות שהצעדה היא הזדמנות גם לפגוש את החברים מבית הספר האזורי, שהקהילות שלהן התפזרו לבתי מלון ברחבי הארץ. "אנחנו עושים מפגש של הנוער במועצה פעם בחודש, אבל אלה אנשים שהיינו רגילים לפגוש מדי יום".
תהל פינק ותמר קינן, תלמידות י"א, הגיעו לצעדה מבית הספר מנור בכברי. "באנו כי אנחנו מזדהות, וגם קצת להתאוורר מהצפון המתוח. יש לידנו כיפות ברזל, וכל הזמן שומעים בומים. אבל היה לנו חשוב בעיקר לתמוך, לפגוש נוער מכל הארץ, וספציפית מהעוטף, לשמוע מה עבר עליהם חשוב לנו להדגיש שצריך להחזיר את החטופים בכל מחיר, שזה לא יעבור לסדר היום. היו שם ילדים בגיל שלנו, ועדיין יש שם חבר'ה צעירים שגדולים מאיתנו רק בכמה שנים. וגם אנשים מבוגרים. הפקירו אותם פעם אחת, אי אפשר להפקיר אותם שוב".


