עתידנות זה עניין מפוקפק. ידוע הרי למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת יש דברים שניתן לצפות. מה מבטיחה 2024 שתיפתח ביום שני?

1. שיא מצביעים עולמי

כ-3 מיליארד בני אדם יעשו השנה את דרכם לקלפיות וישתתפו במערכות בחירות לבתי נבחרים, ממשלות ונשיאים בעשרות מדינות. זה יהיה שיא היסטורי הנובע מהצטלבות ייחודית של מועדי בחירות בכמה מדינות ענק; כל כך היסטורי שהוא צפוי להישבר, לפי מחקר שלintegrity institute, רק ב-2048, בעוד 24 שנים.

שנת הבחירות הגדולה תיפתח במזרח.

טאיוואן (כ-23 מיליון תושבים): הבחירות לנשיאות ב-13 בינואר יהיו בחירות גורליות, שיכריעו אם אזרחי הרפובליקה הסינית של טאיוואן מעדיפים מסלול של הגנה על עצמאותם גם במחיר עימות עם סין; או דווקא התקרבות לבייג'ינג. המרוץ צמוד, ובבייג'ינג ממתינים לתוצאות כדי להמשיך עם "תוכנית הסיפוח", שעליה הודיע הנשיא, שי ג'ינפינג, לנשיא ג'ו ביידן, בפגישתם בנובמבר האחרון.

במערכות בחירות נוספות במזרח ייבחרו הממשלות בשלוש המדינות המוסלמיות המאוכלסות בעולם: אינדונזיה, פקיסטן ובנגלדש.

בנגלדש (כמעט 174 מיליון תושבים): בבחירות שייערכו ב-7 בינואר צפויה להיבחר לקדנציה נוספת ראשת הממשלה, שֶק הסינה ואזֶד (76), שתשלים בכך 20 שנות שלטון.

ראשת ממשלת בנגלדש, שק הסינה ואזד. מכהנת כבר 20 שנה (צילום: United States Department of State)

פקיסטן (כ-242 מיליון תושבים) ואינדונזיה (כ-278 מיליון תושבים): קשה לצפות מי ינצח בבחירות שייערכו בשתי המדינות ב-8 וב-14 בפברואר (בהתאמה), אך המפלגות הגדולות בהן מורכבות מנציגי אליטות, אילי הון ואנשי צבא, שימשיכו לשלוט בשתי מדינות הענק העניות.

רוסיה (כ-144 מיליון  תושבים): הבחירות לנשיאות ייערכו מ-15 עד 17 במרץ. החוקה הרוסית מנעה מוולדימיר פוטין (71) להתמודד לנשיאות פעם נוספת, אולם במשאל העם שהוביל בקיץ 2020 החוקה שונתה כדי שיוכל להמשיך לכהן כנשיא הפדרציה. פוטין ינצח בבחירות, וזה אולי הדבר הוודאי ביותר בשנה הקרובה. מועד השבעתו לנשיא רוסיה כבר נקבע ל-7 במאי 2024, יומיים לפני יום הניצחון על הנאצים, החג הפטריוטי החשוב ביותר לרוסים.

דרום אפריקה (כ-62 מיליון תושבים): אזרחי האומה המתועשת ביותר באפריקה ילכו ב-24 במאי לבחירות לקונגרס הלאומי. הסקרים צופים את שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מאז הבחירות הראשונות שבהן הורשו אזרחי המדינה השחורים להצביע, עם תום האפרטהייד ב-1994. הם צופים גם שמפלגת "הקונגרס הלאומי האפריקני", מפלגתו של הנשיא המנוח נלסון מנדלה, תפסיד בפעם הראשונה מאז. בכירים במפלגות המתחרות אומרים שאלה הבחירות "החשובות ביותר מאז 1994", ומקווים להגדיל משמעותית את כוחן, תוך הבטחה להילחם בשחיתות.

• באפריקה יכריעו את גורלם הפוליטי גם אזרחי אלג'יריה, אתיופיה, בוצואנה, בורקינה פאסו, קייפ ורדה, צ'אד, קומורו, גאנה, מאוריטניה, מאוריציוס, מדגסקר, מלאווי, מאלי, מוזמביק, נמיביה, רואנדה, סנגל, סומלילנד, דרום סודאן, תוניסיה וטוגו.

בריטניה (כ-67 מיליון תושבים): ראש הממשלה רישי סונאק הודיע על הקדמת הבחירות ל-2024, אך לא קבע מתי הן יערכו. סונאק הוא ראש הממשלה השלישי שמכהן בממלכה מאז הבחירות הקודמות שנערכו ב-2019.

ארצות הברית (כ-334 מיליון תושבים): בבחירות, שייערכו ב-5 בנובמבר, יוכרע אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ישוב לבית הלבן. ארבעה כתבי אישום שהוגשו נגדו לא הצליחו לפגוע בקמפיין הבחירות שלו, ובסקרים הוא מוביל בהפרש גדול על יריביו במפלגה הרפובליקנית, ניקי היילי ורון דה-סנטיס. הפריימריז הרפובליקניים יחלו כבר באמצע ינואר, והנושאים החמים ביותר מבחינת תומכי המפלגה הם ההגירה בגבול הדרומי ושיקום הכלכלה.

דונלד טראמפ. מוביל בסקרים עם ארבעה כתבי אישום (AP Photo/Michael Wyke)

בצד הדמוקרטי, הנשיא ג'ו ביידן צפוי לרוץ לכהונה שנייה לצד סגניתו, קמאלה האריס. גילו של ביידן, שיהיה בנובמבר בן 82, ומצבו הרפואי, מדאיגים אמריקאים רבים.

2. חשש ממלחמה במזרח אסיה

מלחמות לא מתחשבות בראשי שנה. למלחמות באוקראינה ובעזה אין תאריך תפוגה. על מלחמת האזרחים בדרום סודאן, שפרצה באביב האחרון, ולפי האו"ם עשרות אלפים נהרגו בה ויותר מ-5.5 מיליון נעקרו מבתיהם, יש מידע מועט. הדם שנשפך שם לא מעניין את העולם הרחב.

במזרח אסיה, המתיחות בין סין לשכנותיה מעוררת דאגה. העיניים נישאות, כאמור, אל תוצאות הבחירות בטאיוואן, אבל זה רק מוקד אחד. בחודשים האחרונים חלה הידרדרות ביחסי סין והפיליפינים, שנשיאה פרדיננד מרקוס מחזיק בקו פרו-אמריקאי. כמה תקריות ימיות שאירעו בשנה החולפת הגבירו את המתיחות בים סין הדרומי, ואת הדריכות ביפן ובקוריאה הדרומית, שעוקבות בדאגה אחר כל התפתחות.

נשיא סין שי ג'ינפינג. שאיפות מדאיגות (צילום: AP Photo/Vincent Yu)

החשש הוא שמלחמה בטאיוואן, אם תפרוץ, תצית את חבית הנפץ המתפתחת באזור זה כעשור, מול השאיפות האימפריאליסטיות של נשיא סין, שי ג'ינפינג.

3. טיסות לירח הגדול ולירח הקטן

שלושה אסטרונאוטים של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, ואסטרונאוט קנדי, עתידים לטוס בנובמבר 2024 לחלל, להקיף את הירח ולשוב לכדור הארץ כעבור 10-8 ימים. זו תהיה טיסת הניסוי המאוישת הראשונה של החללית אוריון, שמפתחת נאס"א כחלק מתוכנית ארטמיס, בדרך להנחתת אדם על הירח לראשונה זה 55 שנה.

החללית אוריון. ב-2025 אישה אולי תדרוך על אדמת הירח (הדמיה: נאס"א)

אם טיסת הניסוי, במשימת ארטמיס 2, תעבור בשלום, בדצמבר 2025 תצא לדרך, באותה חללית, משימת ארטמיס 3, ואוריון תנחת בקוטב הדרומי של הירח. צוות של ארבעה אסטרונאוטים יכלול את האישה הראשונה והאפרו-אמריקני הראשון שידרכו על הירח. הם ישהו עליו כשבוע, ושניים מהם ייצאו למשימות חקר, ומתוכננים לבצע עד ארבע הליכות על אדמת הירח.

• סוכנות החלל היפנית מתכננת לשגר שתי חלליות עם גשושיות לחקר הירחים הקטנים של מאדים – פובוס ודיימוס. הגשושיות היפניות יעשו מה שגשושיות עושות: ינועו, יצלמו, יאספו דגימות קרקע, ואם הכול יעבוד כשורה, ישובו לכדור הארץ. החללית הראשונה מבין השתיים תשוגר לפובוס השנה, והיא צפויה לשוב לכדור הארץ ב-2029. 

4. ניסיון להציל את הטבע

בית הדין הבינלאומי בהאג יגיש, במחצית השנייה של 2024, חוות דעת משפטית בנוגע למחויבות של מדינות העולם להילחם בשינויי האקלים; ויפסוק ביחס להשלכות המשפטיות על מדינות הפוגעות במאמץ האנושי למנוע את שינויי האקלים. אף שהפסיקה לא תהייה מחייבת מבחינה משפטית, כוחו של בית המשפט יכול לדחוף מדינות לחזק את יעדי האקלים שלהן, ואת הפסיקה ניתן יהיה לצטט בתיקים משפטיים מקומיים.

זיהום פלסטיק. ניסוח האמנה לחיסולו מתקדם לאט (צילום: Shutterstock)

גם המשא ומתן על אמנת הפלסטיק של האו"ם, המבקשת לכונן הסכם בינלאומי מחייב לחיסול זיהום הפלסטיק, צפוי להסתיים בשנה הבאה. מאז שנות ה-50, העולם ייצר 10 מיליארד טון  פלסטיק, מהם יותר מ-7 מיליארד הפכו לפסולת, שחלקה הגדול מזהם אוקיינוסים ופוגע בחיות הבר. האמנה, שהדיונים עליה החלו בשנה שעברה, נוסחה בין היתר על ידי מדענים שחקרו את התחום עשרות שנים. כמה מהם חוששים מהתקדמות איטית מדי בנושאים שעדיין לא הושגה בהם הסכמה.

באוסטרליה תיערך באוקטובר 2024 פסגת Global Nature Positive הראשונה. מארגניה הזמינו לסידני שרי כלכלה, אקלים וסביבה מכל המדינות בעולם, והם מקווים להפגיש אותם עם אנשי עסקים, ארגונים סביבתיים, מדענים וארגונים פוליטיים של שבטים ילידיים, במטרה למשוך 'משקיעים ירוקים' למדינות עולם שלישי; להרחיב פרויקטים של שימור המגוון הביולוגי; ולהוביל שינויים במגזר העסקי לכיוון סביבתי.

5. אי אפשר בלי AI

קשה לעצור את דהרת הבינה המלאכותית פורצת הגבולות, המעוררת חרדות ושאלות אתיות, אבל האיחוד האירופי מתכוון לנסות. באפריל 2024 ייכנס לתוקף ה-AI act – שורה של הסכמים, חוקים ותקנות שיוצרים מסגרת רגולטורית להפעלה ופיתוח של בינה מלאכותית.

הרגולציה הזו מקטלגת את הטכנולוגיות לפי רמת הסיכון שנשקפת מהן לחברה ולבני האדם כפרטים. טכנולוגיות שנחשבות מסוכנות עד כדי כך שהפיתוח שלהם יוּצא מחוץ לחוק כוללות בין היתר: 1. דירוג חברתי: סיווג אנשים על סמך התנהגות, מצב סוציו-אקונומי או מאפיינים אישיים. 2. מערכות זיהוי ביומטריות הפועלות מרחוק בזמן אמת (למשל זיהוי פנים). 3. מניפולציה התנהגותית-קוגניטיבית לאנשים או קבוצות פגיעות (למשל צעצועים שמעודדים התנהגות מסוכנת בקרב ילדים).

6. וגם דברים טובים

שבדיה: ב-7 במאי תיפתח במאלמו תחרות האירוויזיון. אחרי פסילתה התקדימית של רוסיה מהשתתפות בתחרות ב-2022, בעקבות פלישתה לאוקראינה והלחץ שהפעילו מדינות משתתפות, ישראל ניצבת כעת במוקד בגלל המלחמה בעזה. למרות פניות מצד נורבגיה, הולנד ושבדיה, איגוד השידור האירופי הודיע שאין מניעה שישראל תשתתף בתחרות. מועדוני החובבים באירלנד ובאיסלנד קראו לרשויות השידור במדינותיהם לאיים בפרישה מהתחרות אם ישראל תשתתף בה.

גרמניה: ב-14 ביוני ייפתח יורו 2024, שיימשך עד 14 ביולי. 24 נבחרות כדורגל אירופאיות ישתתפו בטורניר השני בחשיבותו אחרי המונדיאל. נבחרת איטליה תנסה להגן על התואר שזכתה בו ביורו 2020.

אחת מכרזות אולימפיאדת פריז 1924. כעבור 100 שנה פריז מארחת שוב (צילום: Tangopaso/ויקימדיה)

צרפת: ב-26 ביולי תיפתח בפריז האולימפיאדה ה-33 בעת החדשה. בירת צרפת תארח את המשחקים האולימפיים 100 שנה אחרי שאירחה אותם בפעם השנייה (הפעם הראשונה הייתה ב-1900), ותהפוך בכך לעיר השנייה, אחרי לונדון, שמארחת שלוש אולימפיאדות. אם כך, אפשר לצפות שבשנה הקרובה יירשמו שיאים עולמיים לא רק בדרך לקלפיות.