שיעור החרדים והחרדיות העובדים ב-2023 הוא הגבוה מזה עשורים, כך עולה מנתוני שנתון החברה החרדית שפרסם 'המכון הישראלי לדמוקרטיה'. שיעור העובדות מבין החרדיות בגילי העבודה המרכזיים (25-64) טיפס ל-81%, שיעור גבוה מאי פעם. שיעור העובדים מבין הגברים החרדים בגילים אלו עלה ל-55%, השיעור הגבוה ביותר מאז 1995.
שיעור הגברים המועסקים בגילים אלו בקרב גברים יהודים שאינם חרדים עומד על 87% ובקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות על 83%.
עורכי המחקר, ד"ר לי כהנר וד"ר גלעד מלאך, ציינו שהנתונים נכונים ל-3 הרבעונים הראשונים של 2023, וייתכן שהנתון הסופי לשנה זו יהיה נמוך יותר. זאת לדבריהם בשל השפעות המלחמה על המשק, ואף השפעת הכספים הקואליציוניים שהועברו למוסדות התורניים.
העלייה בשיעור ההעסקה של גברים חרדים ממשיכה עלייה שנרשמה ב-2022 מ-51% ל-53%. בשנים 2015-2021 עמד שיעור זה במקום, על 50-52%.
החברה החרדית מונה בסוף שנת 2023 כ-1.335 מיליון נפשות (כ-13.6% מכלל האוכלוסיה), לעומת כ-750,000 ב-2009. שיעור הצעירים עד גיל 19 באוכלוסייה החרדית הוא 58%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית. בשנת 2030 מעריכים ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' כי האוכלוסייה החרדית תהווה כ־16% מכלל האוכלוסייה, ואילו שיעור החרדים עד גיל 20 צפוי להיות כמיליון נפש ויהווה 25% משכבת גיל זו.
מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה'כולל' החרדים היה בתחילת 2023 כ-156,000. בשנת 2022 גדל מספר תלמידי הישיבות והאברכים ב-4.1%, לעומת 2.5% בלבד בשנת 2021, בה חלה האטה בגידול.
מערכת החינוך: כ-390,000 תלמידים, עלייה בזכאות לבגרות
מערכת החינוך החרדית מנתה בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/3) כ-390 אלף תלמידים, כ-20% מכלל התלמידים בישראל ו-26% מהחינוך העברי. קצב הגידול של החינוך החרדי הואט בעשור האחרון ל-3.7% בשנה (לעומת 4.2% בשנים 2013-2003). לעומת זאת, קצב הגידול של החינוך הממלכתי הואץ בעשור האחרון (2.2%, לעומת 0.5% בשנים 2013-2003).
בעשורים האחרונים חלה עליה משמעותית במספר התלמידים החרדים הנבחנים בבחינות הבגרות, מ-24% ב-2008 ל-44% ב-2021. מספר הזכאים לבגרות עלה בשנים 2016-2021 מ-2% ל-6% בקרב נערים, ומ-20% ל-25% בקרב נערות.
השכלה גבוהה: כ-16,700 סטודנטים, רובם במכללות
16,700 סטודנטים חרדים למדו בתשפ"ג, 69% מהם נשים. הם מהווים כ-5% מכלל הסטודנטים. מספרם עלה בשנה זו בכ-900 סטודנטים, גידול של 7%.
רוב גדול בקרב הסטודנטים והסטודנטיות החרדים בתשפ"ג למדו במכללות אקדמיות (46%) ובמכללות לחינוך (23%). 21% נוספים למדו באוניברסיטה הפתוחה והיתר (10% בשאר האוניברסיטאות.
כ-14,100 סטודנטים חרדים (84%) למדו לתואר ראשון, וכ-2,700 לתארים מתקדמים (רובם לתואר שני). 69% מהסטודנטים החרדים הן נשים, כמחציתן (47%) מתחת לגיל 21. גיל הסטודנטים הגברים החרדים לתואר ראשון לעומת זאת גבוהה יחסית ו-39.5% מהם בני 30 ומעלה.
שיעור הסטודנטיות החרדיות למדעי המחשב כמעט הכפיל את עצמו בארבע השנים האחרונות, מ-883 בתשע"ט (2018-19) ל–1,436 בתשפ"ג. שיעורן מכלל הסטודנטיות החרדיות עומד על 15%, לעומת 13.5% בקרב סטודנטיות לא-חרדיות.
בקרב גברים חרדים, שיעור הלומדים מדעי המחשב מכלל הסטודנטים הוא 19%, נמוך בהרבה לעומת סטודנטים יהודים לא-חרדים (28.5%). 32% מהסטודנטיות החרדיות לומדות חינוך, לעומת 22% מהסטודנטים החרדים הגברים.
כ-7,000 סטודנטים וסטודנטיות חרדים למדו במסלולי הכשרה מקצועית טכנולוגית בתשפ"ג. גידול מהיר של 120% חל החל מ-2014 במספר החרדים במקצועות אלה. משקלם של החרדים בכלל הלומדים בתחומי ההכשרה הטכנולוגית עומד על 18% (9% מהסטודנטים היהודים הגברים ו-33% מהסטודנטיות היהודיות בהכשרה הטכנולוגית). כמעט מחציתם (46%) למדו הנדסת תוכנה. מקצוע פופולרי נוסף הוא אדריכלות ועיצוב פנים (14.5%).
השפעות הקורונה: חרדים מתקשים לעבוד מהבית
הדו"ח כולל השנה פרק המנתח את השפעות הקורונה על החברה החרדית בתחום התעסוקה. לפי הנתונים, שיעור דומה של חרדים ולא חרדים דיווחו במהלך הקורונה על הפסקה זמנית של העבודה (31%), רובם בשל יציאה לחל"ת.
שיעור זהה של חרדים ולא חרדים דיווחו כי לא חל שינוי במצבם הכלכלי בעקבות הקורונה (72%), ושיעור זהה דיווח על החמרה במצב הכלכלי (18%). שיעור דומה של חרדים ויהודים לא חרדים דיווח על ירידה בשכר לאחר תקופת הקורונה (20% ו-23% בהתאמה) לעומת זאת, רק 7% מהחרדים דיווחו על עלייה בשכר לאחר הקורונה, לעומת 14% מהיהודים שאינם חרדים.
שיעור דומה של חרדים ולא חרדים דיווח על מעבר לעבודה מהבית בעקבות הקורונה (25% ו-24% בהתאמה). עם זאת, 67% מהחרדים דיווחו כי העבודה מהבית יעילה פחות מבמקום העבודה, בהשוואה ל־40% בלבד מהיהודים הלא־חרדים. בהתאם לכך, רק 9% מהחרדים דיווחו כי העבודה מהבית יעילה יותר, בהשוואה ל־23% מהיהודים הלא־חרדים.
ייתכן שהיעילות הפחותה קשורה לפער טכנולוגי. 33% מהחרדים דיווחו כי אין להם בבית כלים הטכנולוגיים הנדרשים לעבודה, בהשוואה ל־13% מהיהודים הלא־חרדים. רק 27% מהחרדים דיווחו שעבודתם בזמן הקורונה הושפעה ישירות מהטמעת תהליכים חדשים או כלים טכנולוגיים, לעומת 38% אצל יהודים לא חרדים.
לדברי החוקרים, מטלות הבית עשויות להיות סיבה נוספת לקושי של חרדים להסתגל לעבודה מהבית. שיעור גבוה יותר של חרדים דיווחו כי בעקבות המעבר לעבודה מהבית הם מקדישים זמן רב יותר לעבודות הבית (67% מהחרדים, לעומת 56% מהיהודים שאינם חרדים).
