ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (שני) את הארכת ההקלות בזכאות לדמי אבטלה עבור חודש דצמבר. עם זאת, נציגי האוצר בדיון הבהירו כי הם מתנגדים להארכה נוספת של ההקלות עבור חודשי ינואר ופברואר. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר קרא לאוצר לקבל החלטה בנושא ולגבש מענה במודל תעסוקה גמישה לענפים הנזקקים לכך. שר האוצר טרם הסדיר את ההקלות לתשלום דמי האבטלה עבור חודש דצמבר, האמורות להיות משולמות בעוד פחות משבועיים. נכון לתחילת חודש ינואר בביטוח הלאומי דיווחו על למעלה מ-200 אלף מקבלי דמי אבטלה, מהם 140 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת.
ההקלות בזכאות לדמי אבטלה כוללות בין היתר את האפשרות לקבלת דמי אבטלה בחל"ת של שבועיים (ולא רק בחל"ת של 30 יום ומעלה), קיצור תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה לחצי שנת עבודה במקום שנה (מתוך 18 החודשים האחרונים), מענק מיוחד לעובדים מבוגרים מעל גיל 67 שהוצאו לחל"ת (ואינם זכאים לדמי אבטלה) ועוד.
נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים התייחסה לדרישה להאריך את ההקלות בדמי האבטלה גם בחודשי ינואר ופברואר ואמרה: "על פי נתוני האשראי של השבועות האחרונים יש עלייה בהוצאות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ויש גם ירידה דרסטית בהיקף היוצאים לחל"ת ועלייה בהיקף החוזרים. כל אלה מצביעים על התאוששות שלא מצדיקה תנאים מועדפים למי שיוצא לחל"ת בינואר, מתוך הנחה שעסק שנפגע כבר הוציא את העובדים לחל"ת באוקטובר- נובמבר".
לדבריה, בניגוד לתקופת הקורונה בה ביקשה המדינה לעודד אנשים להישאר בבית, ולכן האריכה את הזכאות, החשש כעת הוא כי חל"ת ממושך יקשה לאחר מכן על החזרת העובדים, "יש ענפים שמשוועים לידיים עובדות וצריך תמריצים שיחזירו אנשים לשוק העבודה. לכן לא צריך לייצר מדיניות שמתמרצת את הפרט שלא לחפש עבודה. אנחנו כן מזהים אוכלוסיות שיש לבחון עבורן מענים: מפונים, משרתי המילואים, בני ובנות זוגם ונעשית לשם כך עבודה בימים אלה".
נציגי ההסתדרות והמעסיקים שהגיעו לוועדה ביקשו להאריך את מתווה החל"ת הקיים ולגבש מתווה של חל"ת גמיש, במטרה לתת ודאות למשק ולאפשר החזרה חלקית של עובדים לתעסוקה. על פי ההצעות השונות לחל"ת גמיש, עובדים שישובו לתעסוקה חלקית יקבלו שכר בהתאם לעבודתם והמדינה תשלים את הפער ביחס לשכרו המלא, במסגרת דמי אבטלה חלקיים שישולמו לעובד או לחילופין, באמצעות שיפוי המעסיק.
"אפשר גם עכשיו לאמץ מודל חל"ת גמיש לצד מודל החל"ת", אמר בועז גור מפורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות, "המודל הזה הוא נכון יותר לתקופת המלחמה ולחוסר הוודאות שיש בו. זה מודל שהיתרון שלו הוא שאנשים נשארים בקשר עם מקום העבודה ואין סכנה לניתוק הקשר הזה".
טלי ניר מעמותת ה-121 אמרה: "חלק מהמעסיקים רוצים לחזור לעבודה ולא יכולים בהיקף מלא. ספר בפתח תקווה, מפעל באזור קו העימות. אנחנו רוצים לעודד אותם לעשות זאת ולהחזיר את העובדים לעבודה גם לחצי יום או לכמה ימים בשבוע. את זה מאפשר מודל החל"ת הגמיש. זה גם יביא לחיסכון אדיר לקופת המדינה".
באשר לאפשרות של חל"ת גמיש אמרה: "מדובר בפתרון שבהחלט נשקל, גם בתקופת הקורונה, אולם במחקר שנעשה ב-OECD נמצא שמדינות הפעילו חל"ת גמיש לא הורידו את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת, אלא להיפך, בפועל עובדים נוספים הוצאו לחל"ת חלקי ולכן בפועל זה דווקא העלה ולא הוריד את ההוצאה הציבורית. בנוסף, עובד שנמצא בחל"ת מלא פנוי לחפש עבודה אחרת בענף אחר. בענפים כמו תיירות או פנאי, שהירידה בפעילות בהם ככל הנראה תימשך הדבר הנכון ברמה המשקית היא כן להסיט את העובדים האלה לענפים אחרים שזקוקים להם".
בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "משרדי הממשלה צריכים להחליט מיד על מדיניות המשך החל"ת, לפחות לינואר ופברואר. לגבי הנושא של חל"ת גמיש, אני מציע לאמץ את המונח 'תעסוקה גמישה' ולקיים שולחנות עגולים של משרדי הממשלה עם המעסיקים ונציגי הענפים, כדי לאפשר לאנשים לחזור לעבוד, וגם לתת את הדעת לפי אזורים שונים. אנחנו מבקשים לקבל בתוך חודש דיווח על האפשרויות שגובשו. בנוסף, הוועדה ממתינה לקבל בהקדם את הפתרונות המתגבשים עבור המפונים, משרתי המילואים ובני זוגם שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה".
