42 מניצולי הטבח במסיבת נובה הגישו תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון, משטרת ישראל, צה"ל ושב"כ בסכום כולל של 200 מיליון שקלים. מדובר בתביעת הנזיקין האזרחית הראשונה שמוגשת לאור אירועי 7 באוקטובר. התובעים הם ניצולי המסיבה שנפגעו פיזית ונפשית מהאירועים, שהגישו אותה בעזרת עורכי הדין ענת וגלעד גינזבורג.
הטענה המרכזית בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא שהאסון יכול היה להימנע לו היו הגורמים פועלים אחרת. "שיחת טלפון אחת של גורמים בצה"ל למפקד האחראי על המסיבה כדי לפזר אותה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה לרבות התובעים", נכתב בכתב התביעה. "אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה".
בבוקר שביעי באוקטובר, בעוד מסיבת הנובה הגיעה לשיאה בסמוך לקיבוץ רעים, החלה התקפת טילים ופצמ"רים במקום בסביבות השעה 06:30. תוך כדי מטחים כבדים, עשרות מחבלי חמאס פלשו למתחם מסיבה והחלו לטבוח בחוגגים. הטבח נמשך מעל ל-5.5 שעות, במהלכן מחבלי החמאס רצחו 364 ממשתתפי המסיבה, 40 משתתפים נחטפו לעזה, חלקם שוחרר וחלקם עודם שבויים או נעדרים.
במסגרת התביעה נטען כי משנודע כבר בלילה שלפני הטבח על התחממות בגזרה- ואף נערכו שתי הערכות מצב במהלך אותו לילה, בהן עלה חשש לגבי ניסיון חטיפה של אזרחים וחיילים וניסיון פשיטה וחדירה של מחבלים, היה על הגורמים הרלוונטיים להורות על פיזור המסיבה. אולם, כפי שפורסם, לא כך פעלו.
"בהערכות המצב מידע זה הגיע מקציני המודיעין של פיקוד דרום ואוגדת עזה וכן מהשב"כ. ראש השב"כ אף הגיע למטה הארגון בתל אביב בשעות הלילה בעקבות ההתרחשות החריגה בגבול רצועת עזה וקיים התייעצויות לאורך הלילה. אין להבין איפוא הכיצד הנתבעים לא הורו לפזר את המסיבה באופן מיידי. שיחת טלפון אחת הפרידה בין חייהם ושלמות גופם ונפשם של התובעים לבין הרס חייהם. כל מה שהיה על הנתבעים לעשות, הוא לקיים שיחת טלפון לגורמים האחראים מטעמם על מנת שיפזרו את המסיבה נוכח ההתראות שהתקבלו בלילה".
עוד נטען כי השוטרים שנטלו חלק באבטחת האירוע לא היו בכמות מספקת ביחס לגודל האירוע. על פי כתב התביעה, נכחו באירוע כ-27 שוטרים בלבד, רובם לא היו חמושים בנשק ארוך כמתחייב בגזרה סמוכה כל כך לגבול.
