סיירת ההורים של המועצה האזורית אשכול ממשיכה לפגוש את בני הנוער במקומות הבילוי שלהם, גם אחרי 7 באוקטובר, וגם כשחבריה מפוזרים ברחבי הארץ. "הצורך של הנוער שיקשיבו לו וייתנו לו מקום קיים כמו בעבר, ואף יותר", אומר גידי חרמוני (63) מנירים, ממקימי הסיירת, שמספר על מפגש יום-יומי עם בני נוער במצבי סיכון כמו אלימות, מצוקות נפשיות וצריכת אלכוהול וסמים.

בגלגולה החדש, לסיירת יש מסלול קבוע. בשמונה בערב הם נפגשים במתחם הנוער שהקים משרד החינוך באילת לטובת בני הנוער המפונים ולאחר כרבע שעה של שיטוט במתחם, הם עוברים בין המלונות שלאורך הטיילת. הם נכנסים לכל מלון, ומחפשים את הנערים והנערות בלובי ובבריכה. בסוף הסיור הם מגיעים למלונות שבהם שוכנים תושבי המועצה. "אנחנו ניגשים לחבורות ואומרים 'אהלן, מה שלומכם?'. ממש לא אכפת לי אם הם שותים אלכוהול", מתאר חרמוני. "לפעמים נוצרת שיחה ארוכה ולפעמים לא. העיקר שיידעו שאנחנו כאן".

גידי חרמוני. "אנחנו ניגשים לחבורות ואומרים 'אהלן, מה שלומכם?'. ממש לא אכפת לי אם הם שותים אלכוהול" (צילום: אלבום פרטי)

לעיתים הם נדרשים להתערב. "ראינו נער שקפץ למים בעקבות משהו שזרקו לו, וליווינו אותו לקבלת טיפול במתחם הנוער", מספר חרמוני. לדבריו, לפעמים נדרשת גם התערבות ברמה גבוהה יותר ושילוב גורמים במועצה: "באחת השיחות נערה העלתה קושי שיש לה במסגרת החינוכית החלופית. העברתי את זה הלאה וזה טופל".

"אנחנו באים אליהם ממקום טוב, של חברים"

סיירת ההורים היא מוסד חברתי קהילתי שפועל זו השנה השמינית, במטרה להפוך את המרחב לבטוח יותר עבור בני הנוער. במסגרת פעילותה לפני המלחמה, הסיירת עברה בין מסיבות שבני הנוער השתתפו בהן. "אנחנו רוצים למנוע אלימות מכל סוג", מסביר חרמוני, "רבים לא יודעים זאת, אבל אם קטין מגיע שיכור לבית החולים, ייפתח לו תיק במשטרה. אנחנו רוצים להימנע מכך. מלבד זאת, לנוער יש רצון להתנסות באלכוהול וגראס, ולפעמים הם מתערבבים וזה מסוכן".

מיטל פרץ, אם לשלושה מתלמי אליהו, מתנדבת גם היא בסיירת ההורים. "אנחנו באים אליהם ממקום טוב של חברים", היא מסבירה, "לא מטיפים להם מה לעשות ובטח לא מתפקדים כשוטרים". לדבריה, נוכחות ההורים סייעה לבני הנוער להרגיש בטוחים: "בכל פעם שאמרתי לבן שלי שהמסיבה לא נראית לי, הוא ענה 'אמא, אל תדאגי. יהיו שם הורים'".

ב-7 באוקטובר התפזרו תושבי המועצה לאילת, לים המלח ולמוקדי פינוי נוספים. למרות שחברי הסיירת, התפזרו גם הם בין המוקדים, הם החליטו להמשיך להפעיל אותה ולשם כך גייסו חברים חדשים. פרץ היא אחת מהם. "התחלתי לשמוע סיפורים על הנוער ורציתי לעזור, לראות שהם לא עושים שטויות".

"נוצרה תרבות לילה של לעשות דברים סתם ללא מטרה או תכלית"

חרמוני ופרץ, שפונו לאילת, מתארים תמונה מורכבת של בני הנוער שם. "מצד אחד נוצרה תרבות לילה של לעשות דברים סתם ללא מטרה או תכלית", אומר חרמוני. לדבריו, גם ההורים מושפעים מהתקופה הממושכת ללא שגרה: "הם בעצמם מחוץ לבית שלושה חודשים ומתקשים לתפקד, והיממה של כולם התהפכה. אני משתגע לראות אנשים הולכים הלוך ושוב לאורך הטיילת בשתיים עשרה בצהריים".

"מטבע הדברים בסיורים באילת, חברי הסיירת נפגשים גם עם בני נוער שאינם תושבי המועצה. לחרמוני ולפרץ גישות שונות בנושא. "אין הבדל מבחינתי, אני אגש לכולם", אומר חרמוני, "הנער שנזקק לטיפול רפואי במתחם הנוער לא היה מאשכול". פרץ לעומתו נוקטת גישה אחרת – לגשת רק במקרה חריג. "באחת המשמרות ראיתי אדם מבוגר יושב עם נערים, שאף אחד מהם לא היה מאשכול, ומשחק איתם פוקר באמצע הלילה. אז העברתי הלאה".

פרץ מעריכה כי בזמן הקרוב המשמרות יתקצרו, ככל שהערב יהיה קריר יותר ובני הנוער ישוטטו פחות. לדברי חרמוני, "זה נותן הזדמנות לשיחות עמוקות בין חברי הצוות".

חוסר הוודאות המרחף מעל כל תושבי העוטף הוא אתגר גדול לבני הנוער, וגם עבור חברי הסיירת. פרץ וחרמוני לא יודעים כיצד תתמודד הסיירת עם המעבר לשלב הבא – חזרתם של חלק מהיישובים למועצה והתיישבותם הזמנית של חלק מהיישובים במקומות אחרים בארץ. חרמוני מספר כי הנערים מוטרדים מהפרידה מחבריהם, ולדבריו, הסיירת משמעותית עבורם בהכוונה ובסיוע בדילמות. גם פרץ מאמינה שלסיירת תפקיד חשוב. "זה משמעותי לבני הנוער שיש מבוגר אחראי, ואם קורה משהו הוא יודע לזהות את הסיטואציה".