סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס וראש הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון, חוסל היום (שלישי) בביירות. נוסף על אל-עארורי, חוסלו סמיר פנדי ועזאם עקרע, אנשי מבצעים של חמאס בלבנון.

אל-עארורי גויס לחמאס בתחילת שנות ה-90, היה ממייסדי גדודי עז א-דין אל-קסאם ועמד בראש מפעל הקמת תאי טרור בתשלום. בעקבות פעילותו בארגון, עצרו אותו כוחות הביטחון הישראליים בנובמבר 1990 למשך שישה חודשים. זמן קצר לאחר ששוחרר, נעצר שוב. בסך הכול נכלא כ-15 שנים עד ששוחרר ב-2007.

זירת הפיצוץ בביירות (צילום: REUTERS/Mohamed Azakir)

הוא מונה לסגנו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, באוקטובר 2017. צה"ל השתלט על ביתו הנטוש בכפר עארורה ליד רמאללה, ותלה עליו שלט שמודיע שהמקום הפך למתקן צבאי של השב"כ ב-21 באוקטובר 2023. עשרה ימים לאחר מכן, הרסו כוחות הביטחון את הבית.

ניהל מביירות את פעילות הטרור ביהודה ושומרון

אחת האטסרטגיות המרכזיות של חמאס התרכזה בהפעלת טרור מיהודה ושומרון. אל-עארורי הפעיל את מערכי ההסתה וההדהוד שיש לו בירושלים וביהודה ושומרון, דאג להעברת כספים לשטח עבור פיגועים, מגייס מקומיים לפעילות טרור – ואת כל זה הוא מבצע בשלט רחוק, ממקום מושבו בביירות.

מעמדו של אל-עארורי כאחד מקובעי סדר היום ביהודה ושומרון מאוד קירב אותו לציר השיעי הרדיקלי, שרואה ביהודה, שומרון וירושלים כלים מרכזיים במאבק מול ישראל.

סאלח על-עארורי (משמאל) בפגישה עם זיאד אל-נחלה, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ועם חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, בביירות, באוקטובר 2023 (צילום: Anadolu via Reuters Connect)

אחד התנאים שהציבה ישראל לטורקיה, בראשית המשא ומתן על הסכם הפיוס סביב פרשת המרמרה ב-2015, היה גירושו של אל-עארורי מתחומי המדינה. הוא עזב את איסטנבול ועבר להתגורר בקטאר, שגם אותה נאלץ לנטוש כעבור שנתיים בעקבות הבנות בין ישראל לקטארים. אל-עארורי מצא עצמו בביירות, שם התגורר ליד משרדי הנהגת חיזבאללה בשכונת הדאחייה.

ההשתקעות של אל-עארורי בביירות רק חיזקה את הקשר שלו עם איראן וחיזבאללה, ובלבנון הוא הקים כוח מקומי של חמאס, שמושתת ברובו על פעילים ממחנות הפליטים הפלסטיניים בדרום לבנון. המהלך נעשה כחלק מההבנה של חמאס שהמאבק בישראל צריך לכלול פלסטינים בכל הזירות, ולא רק בעזה וביהודה ושומרון.