המצוקה הכלכלית בקרב תושבי הכפר הבדואי ערב אל-עראמשה, שממוקם 200 מטרים מגבול לבנון דוחפת רבים מהם לחזור הביתה, למרות הסכנה מטילי חיזבאללה. "רבים כבר חזרו", אומר אדיב מזעל, מנהל הקהילה של הכפר, "כאן במלון נשארו רק 450 איש מתוך 800". לדברי מזעל, התושבים מעדיפים לקבל את המענקים שניתנים לתושבים שפונו ובחרו שלא להתגורר במלון במימון המדינה, כהקלה ללחץ הכלכלי.
תושבי הכפר פונו בצו למלון גולדן קראון בנצרת בשבועות הראשונים ללחימה. "הקהילה עדיין במלון", אומר מזעל. "לדעתי , נישאר כאן עד סוף ינואר". כמו מרבית המפונים, גם אנשי ערב אל-עראמשה איבדו את מקור פרנסתם עם הפינוי, ומתפרנסים ממענקי הביטוח הלאומי. "אומנם אוכלים ושותים כאן, אבל נתנו לנו מענק התארגנות בסך 1000 שקלים לאדם בלבד. זה לא מספיק".
תושבי הדרום והצפון שבחרו לעזוב את בית המלון ולהתפנות באופן עצמאי זכאים ל'מענק אכלוס' בסך 200 שקלים למבוגר ליום ו-100 שקלים לילד, החל מהיום שבו פונה ישוב המגורים. הזכאות למענק נקבעת על ידי משרד התיירות, והוא משולם בפועל על ידי המוסד לביטוח לאומי.
מזעל אומר שהמצוקה הכלכלית, לצד הגעגועים, גורמת לרבים מתושבי ערב אל-עראמשה לעזוב את המלון כדי לקבל את מענק האכלוס, ולחזור לביתם במקום למצוא דיור חלופי מחוץ לטווח המסוכן, למרות אזהרות צה"ל. "הם חזרו בעיקר בגלל האתגר הכלכלי. הם מעדיפים לחזור ולקבל מענק מלא של 10 אלף שקלים" מסביר מזעל, ומזהיר: "זו סכנת חיים".
"מענק האכלוס הוא 4,000 שקלים לרווק ועשוי להגיע ל-15,000 שקלים למשפחה. זה מעודד אותם לחזור", אומר מזעל, "הם מקבלים את הודעות משרד התיירות וחושבים שזה לא כל כך נורא". כשהוא נדרש לאחריות המדינה בנושא הוא אומר: "הפשלה של המדינה, ששילמה גם למי שנשאר בכפר".
מהביטוח הלאומי נמסר: "הביטוח הלאומי אינו מכיר תופעה כזו, כיוון שאנחנו גורם משלם, לא זה שקבע את הכללים למענק". ממשרד התיירות לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
