נזקי מזג האוויר לחקלאות בישראל הגיעו ב-2023 לשיא של שמונה שנים, לפי קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. הקרן פיצתה בשנה החולפת בכ-390 מיליון שקלים, כ-13% יותר מאשר ב-2022. הנזקים הכבדים ביותר נגרמו למטעי הפירות, במיוחד לנקטרינה, לאפרסק ולתפוח.

בקנט הוסיפו שהחמרתם של נזקי מזג האוויר לחקלאות היא תופעה עולמית. לפי נתוני השירות המטאורולוגי, 2023 הייתה אחת משלוש השנים החמות ביותר בישראל מתחילת המדידות ב-1950. נזקי ההתחממות הגלובלית לחקלאות הישראלית היו כבדים במיוחד.

עוד עולה מנתוני קנט והשירות המטאורולוגי שאירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים, הופכים לתכופים ועוצמתיים יותר. עיקר הנזק בשנה האחרונה נגרם מאירועי ברד, חום קיצוני, מחלות, אירועי גשם חזק במיוחד וסערה. אירועים קיצוניים שהתרחשו בתקופה קצרה גרמו לנזקים עצומים לגידולים החקלאיים. מדובר בתופעה שמחמירה עם השנים כתוצאה מההתחממות הגלובלית. יותר מ-12 אלף דיווחים על נזקים לגידולים שונים התקבלו בקנט בשנה החולפת, לעומת כ-11 אלף ב-2022.

חורף 2023 היה סוער במיוחד. סופה חורפית בסוף ינואר ובתחילת פברואר, שהתבטאה ברוחות חזקות, ברד, קרה והצפות, פגעה בגידולים שונים. אירוע ברד באפריל, שהיה חריג לתקופת חול המועד פסח, גרם לנזקים קשים לפריחה במטעי הפירות ומנע התפתחות פרי על העצים. בין הגידולים שנפגעו: דובדבן, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. גם כרמי היין נפגעו פגיעה קשה.

יולי 2023 היה החודש החם ביותר מאז קום המדינה, ובאוגוסט פקד את ישראל גל חום קיצוני שגרם לתמותה של מאות אלפי עופות, בעיקר בלולים בצפון הארץ. נוסף על כך, נגרמו נזקי חום בענפי פירות, ובעיקר בגידולי תפוח ומנגו שהיו לקראת קטיף. מכות שמש שפגעו בפירות גרמו לפסילת הפרי.

בגידולי הירקות גרמו נזקי החום לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו היו אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבנייה לתעשייה. מדובר בגידולים לפני קטיף, שהושקעו בהם כל תשומות הגידול, ולכן הפגיעה קשה.

"משבר האקלים והמלחמה הוכיחו שלא ניתן להסתמך על ייבוא"

אירוע חריג של גשמים מוקדמים בספטמבר פגע קשות בשדות כותנה בכל הארץ שעמדו לפני קטיף, ובגידולי בוטנים שהמתינו לאיסוף, בעיקר ביישובי עוטף עזה. הגידולים נפגעו בהיקף שלא זכור בעשור האחרון. הפגיעה הכלכלית הקשה שספגו החקלאים קשורה לעובדה שפגעי מזג האוויר נגרמו לאחר שהושקעו בגידולים כל התשומות (מים, הדברה, דשנים וכו').

קנט תפצה את הבעלים של מטעי הפירות בכ-130 מיליון שקלים; את מגדלי הירקות, ובכללם מגדלי עגבניות, מלפפון ואבטיח, בכ-79 מיליון שקלים; את מגדלי האבוקדו בכ-21.5 מיליון שקלים; את מגדלי הבוטנים (כ-16 מיליון שקלים); את מגדלי ההדרים בכ-14.5 מיליון שקלים; את מגדלי גפן היין בכ-12 מיליון שקלים ואת מגדלי הכותנה בכ-11 מיליון שקלים.

ההתחממות הגלובלית מזרזת התפרצות מחלות בבעלי חיים והתרבות והתפשטות של מזיקים שונים בחי ובצומח. קנט תפצה חקלאים בענפי הלול, הבקר, הצאן והמדגה ביותר מ-70 מיליון שקלים עבור נזקים שנגרמו ב-2023.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, המלחמה הוכיחה את החשיבות הקריטית של החקלאות המקומית ואת תפקידם של החקלאים הישראלים בבניית החוסן הלאומי של מדינת ישראל. "משבר האקלים העולמי והמלחמה הוכיחו שלא ניתן להסתמך על ייבוא", אמר תורג'מן. "מדינות ברחבי העולם מגבילות ייצוא של תוצרת חקלאית משטחיהן בשל משבר האקלים. מדינות אחרות, כמו טורקיה, הפכו לעוינות.

"לעומת זאת, מגדלי הגד"ש (גידולי שדה) והרפתנים בעוטף היו הראשונים לחזור לפעילות. הלולנים בצפון ממשיכים לספק תוצרת טרייה של ביצים, תחת מטחי מרגמות וטילי נ"ט, ומגדלי הפירות ממשיכים בפעילות, למרות המחסור העצום בעובדים. כל זאת כדי שלכולנו תהיה תוצרת חקלאית טרייה וזמינה".

לדברי תורג'מן, אסור בשום אופן לחזור למצב שהיה לפני המלחמה, שבו החקלאות הישראלית נמדדת רק לפי מחיר העגבנייה. "לממשלה יש הזדמנות לחוקק ולגבש תוכנית לאומית לחיזוק החקלאות באמצעות ביטוח, כמו שעושות מדינות אחרות. זו הדרך היעילה והשקופה ביותר לתמוך ישירות בחקלאות המקומית, להפחית את הסיכונים הכלכליים של החקלאים, לעודד אותם להישאר בתחום, וחשוב מכך, לעודד את הדור הבא של החקלאים".