הממשלה אישרה היום (ראשון) את תקציב מרכזי החוסן ל-2024, שכולל תוספת של 3.625 מיליון שקלים לעומת התקציב שאושר להם ב-2023, לפני מלחמת חרבות ברזל. למרות המלחמה בצפון, מרכזי החוסן בצפון לא צפויים לקבל השנה תוספת תקציב. "זה רק תקציב של שגרה, אין לזה תקציב של חירום, הצורך שלנו הרבה יותר גבוה", אומר יפתח בנבנישתי, מנכ"ל עמותת משאבים, שמפעיל ארבעה מרכזי חוסן בצפון.
לפי ההחלטה, הממשלה תקצה בסך הכול29.635 מיליון שקלים בסך הכל ב-2024 עבור הפעלת מרכזי החוסן, עליה של 3.625 מיליון שקלים מהמימון בתקציב שנת 2023 (ללא כספי חירום שהועברו למרכזי החוסן אחרי פרוץ המלחמה). בהודעת משרד הבריאות נאמר שהסכום שיתווסף הוא 31 מיליון שקלים, אך בהצעת ההחלטה לממשלה מופיע הסכום 29.635 מיליון שקלים.
מרכזי החוסן בעוטף עזה יקבלו השנה 2.59 מיליון ש”ח יותר בתקציב 2024 מאשר הסכום שהוקצה להם בתקציב 2023; מרכז החוסן של אשקלון יקבל 600,000 אלף שקל יותר בתקציב 2024 מאשר שקיבל ב-2023; ומרכזי החוסן של נתיבות ואופקים יקבלו תוספת של 435,000 אלף שקל לעומת תקציב 2023 (ללא כספי החירום שהועברו לאחר פרוץ המלחמה). נוסף לאזור הצפון, גם ביהודה ושומרון ובמרכזים הפונים לאוכלוסייה הבדואית, לא צפויה עליה בתקציב מרכזי החוסן לשנת 2024.
"האנשים בצפון נמצאים במצוקה גדולה", אומר בנבנישתי מי שנשאר ביישובים מקבל טילי נ"ט על הראש, בדרום יש הבטחה ממשלתית לחסל את החמאס אבל בצפון אין שום הבטחה שהביטחון יוחזר. יש כ-80 אלף מפונים, אותם תושבים נמצאים בערפל מוחלט לגבי עתידם. זה מייצר אצל עשרות אלפי התושבים המפונים התפרקות של הקהילות שלהם. האוכלוסיות היותר חזקים פשוט חותמות על חוזים באזורים אחרים בארץ ונוטשים את בתיהם בצפון, מה שמהווה סכנה אסטרטגית למדינה."
צוותים הטיפול של מרכזי החוסן בצפון התפרסו במלונות ברחבי הארץ בהם נמצאים תושבי הצפון המפונים, ונותנים שם מענים טיפוליים לצד פעילות לבניית מנהיגות קהילתית במלונות. במקביל, הם מספקים גם מענה נפשי טלפוני למפונים, ותומכים בתושבי גבול הצפון שנשארו בבתיהם.
