בחודש נובמבר נעדרו כ-401 אלף עובדים מעבודתם, המהווים כ-9% מהמועסקים באותו חודש, מסיבות הקשורות למלחמה – כך עולה מניתוח שפרסם היום (שני) אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. מדובר בירידה של כ-47% במספר הנעדרים לעומת חודש אוקטובר בו נעדרו כ-764 אלף עובדים ממקומות עבודתם (כ-18% מהמוסקים).

שיעור התעסוקה (מגיל 15 ומעלה, בניכוי נעדרים משוק העבודה) עלה בחודש נובמבר ל-53.1% לאחר שבאוקטובר עמד על 47.5%, אך טרם הגיע לרמתו טרם המלחמה, כפי שהיה בספטמבר: 57.9%.

בקרב הנעדרים בעקבות גיוס לשירות מילואים נרשמה עליה מכ-139 אלף באוקטובר לכ-154 אלף בנובמבר. בקרב הנעדרים על רקע צמצום כוח אדם מסיבות כלכליות (בעיקר עובדים בחל"ת) חלה ירידה מ-280 אלף נעדרים ל-242 אלף נעדרים. עיקר הירידה במספר הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה, הייתה של מי שנעדרו מסיבות שאינן מילואים ואינן כלכליות, דוגמת היעדרות על רקע סגירת מערכת החינוך או חשש להגיע לעבודה, מ-345 אלף באוקטובר לכ-5,000 בלבד בחודש נובמבר. ועיקר הירידה במספר הנעדרים, נרשמה בקרב נשים וערבים.

בקרב נשים יהודיות, ירד שיעור הנעדרות בנובמבר מכ-17% בקרב חרדיות ו-16% בקרב לחרדיות לכ-4% ו-7% בהתאמה. בקרב ערביות, שיעור הנעדרות ממקום עבודתן בשל סיבות הקשורות למלחמה ירד באופן משמעותי מכ- 23% ל6%- בלבד בנובמבר. הירידה בשיעור הנשים הנעדרות נבעה ככל הנראה מחזרתן של מערכות החינוך ברוב חלקי הארץ לפעילות.

בקרב גברים, נרשמה ירידה מתונה יחסית בקרב יהודים לא חרדים (מכ-17% לכ-12%). בקרב חרדים נרשמה ירידה של 11 נקודות אחוז מכ-15% באוקטובר ל-4% בנובמבר, ובקרב ערבים נרשמה ירידה חדה יותר של כ-17 נקודות אחוז, מכ-29% לכ-12%.

ייתכן שהירידה המשמעותית בהיקף הערבים והערביות שנעדרו, נבעה מכך שבחודש אוקטובר בתחילת המלחמה היה חשש משמעותי יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לצאת לעבודה ביישובים יהודיים על רקע המתיחות ביחסי יהודים וערבים.

מניתוח אגף הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי שיעור הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה באוקטובר היה גבוה במיוחד עבור ערביי מזרח ירושלים , גם בהשוואה לשאר האוכלוסייה הערבית. בחודש נובמבר נרשמה חזרה של שיעור גבוה של העובדים ממזרח ירושלים, אם כי שיעור הנעדרים נותר גבוה בהשוואה לשאר קבוצות האוכלוסייה. בעוד שבאוקטובר נעדרו 50% מערביי מזרח ירושלים לעומת 18% מאזרחי ישראל הערבים בניכוי ערביי מזרח ירושלים, בנובמבר נעדרו 24% מערביי מזרח ירושלים ו-10% מיתר אזרח ישראל הערבים.

בכלל הענפים הכלכליים נרשמה ירידה בשיעור הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה בנובמבר לעומת אוקטובר. בענף פעילויות בנדל"ן נרשמה ירידה משמעותית במיוחד: 22% מהמועסקים נעדרו בנובמבר בהשוואה ל-44% באוקטובר. בדומה לכך, בענף הבינוי נעדרו כ-20% לעומת 36% באוקטובר. בענף התחבורה נעדרו 10% לעומת 28%, ובענף החינוך נעדרו כ-6% לעומת 22%. עם זאת, שיעור העובדים הנעדרים על רקע המלחמה מוסיף להיות גבוה בענפי הבינוי והנדל"ן, וכן בענפי האירוח והאוכל (27%) והאמנות , הבידור והפנאי (22%).

בעוד בקרב יהודים לא חרדים התפלגות הנעדרים על רקע המלחמה בין הענפים היא אחידה יחסית (בין הענפים הבולטים נמנים ענפי מידע ותקשורת – כ12%, התעשייה- כ-12%, והשירותים המקצועיים- כ-10%), כ-78% מהעובדים הערבים שנעדרו היו מרוכזים בארבעה ענפים עיקריים: בענף הבינוי (כ-43%), בענף האירוח והאוכל (כ-12%), בענף המסחר (כ-11%) ובענף התחבורה (כ-13%).

באזור הצפון נרשמו שיעורים גבוהים יחסית של נעדרים ממקום עבודתם בשל המלחמה; בפרט, ברמת הגולן (כ-30%) ובצפת (כ-24%). בנוסף, באזור הדרום, נעדרו מעבודתם כחמישית מהמועסקים באשקלון (כ-19%) כאשר מרביתם נעדרו בשל סיבות הקשורות יותר להיצע העבודה (חל"ת וצמצום כוח אדם).

שיעור גבוה יותר של נעדרים נרשם בקרב עצמאים, ובפרט בקרב עצמאים יחידים וכאלה המעסיקים עד שני שכירים בלבד -20% היעדרות לעומת כ-8% היעדרות בקרב שכירים. באגף הכלכלנית הראשית ציינו כי שיעור גבוה מהעצמאים שנעדרו, נעדרו על רקע סיבות כלכליות הקשורות למלחמה, דבר המעיד על הפגיעה בעסקים של עצמאים בשל המלחמה.