"ב-7 לאוקטובר החיים שלי השתנו, הפכתי לחטופה, ונהייתי שייכת לחמאס", כך העידה היום (שני) אביבה סיגל, שחזרה משבי חמאס בעזה לאחר 51 יום, בעצרת למען החזרת החטופים בקריית חיים. בעצרת השתתפו 200 בני אדם, בהם בני משפחותיהם של החטופים קית' סיגל, עומר נאוטרה ומתן אנגרסט, ראשת עיריית חיפה עינת קאליש-רותם וראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקורסקי.

"הייתי בהרגשה שאני יכולה למות כל יום, ושבעלי קית' יישאר לבד, או להיפך", סיפרה סיגל, "או שניפצע ונמות לאט לאט. מפחיד מאוד, פחד מוות. אסור היה לבכות אסור לדבר. רק ללחוש, וגם זה לא תמיד. פשוט לשבת ולשכב על מזרן, שעות, ימים, שבועות. על האדמה ומתחת לאדמה".

אביבה סיגל ובעלה קית' נחטפו מקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר. מחבלי חמאס השתמשו במכוניתם כדי להוביל אותם לרצועה. היא שוחררה כחלק מעסקת החטופים, וקית' בן ה-64 עדיין מוחזק בשבי.

"קית' ואני עברנו 13 מקומות", סיפרה סיגל, "באחת הפעמים הורידו אותנו למנהרה מפחידה. לאחר כמה זמן הגענו למקום חשוך וקטן, בלי חמצן, והמחבלים השאירו אותנו  לבד. הם הרגישו שאין מספיק חמצן, אז השאירו אותנו לבד. אמרו לנו, אם אתם צריכים משהו, תצעקו. כשהרגשנו שאנחנו הולכים למות קית צעק, ואף אחד לא בא. 15 שעות של פחד. כל רגע חשבנו שזה הרגע האחרון שלנו. כשהם הבינו שאנחנו הולכים למות הם באו".

"המחבלים אמרו לנו שאין דבר כזה כבר ישראל. הרגשנו ששכחו אותנו שם. ועכשיו, כשמגיע לילה, אני מתעוררת מסיוטים ונזכרת באימה ובפחד. קית' חייב לחזור לפני שיהיה מאוחר מדי. כולם רוצים לחבק אותו. הייתי בשבי 51 יום. אני רוצה להגיד לו שיהיה חזק. זה יותר מדי בשביל בן אדם אחד להתמודד איתו. הסיוט הזה חייב להיגמר. חייבים להחזיר אותם הביתה עכשיו".

אסנת גייטס, דודה של עומר נאוטרה החטוף בעזה: "הוא גדל בלונג איילנד, ניו יורק. גילה מנהיגות מגיל צעיר, בבגרותו הלך לתנועת נוער והנהיג את כל מחוז ניו יורק. עלה לארץ לבד. בחור יפה, מטר תשעים, ואי אפשר להתעלם מהרושם שהוא עושה.

אסנת גייטס, דוד של עומר נאוטרה החטוף בעזה (צילום: יעל אלנתן)

"ב-7 באוקטובר התהפך עולמנו, גם החיים של ההורים של עומר. חמאס צילמו את החטיפה שלו. ההורים החליטו להמשיך לפעול מארצות הברית להשבת החטופים. הם נפגשו עם נשיא ארה"ב. מה שצריך לעשות זה להביא את החטופים, את כולם. 94 יום עברו, יש שם זקנים, חולים ופצועים. כולם בסכנת חיים. החזרת החטופים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות".

עדי אנגרסט, אחות של מתן אנגרסט מקרית ביאליק החטוף בעזה: "אתמול עברו שלושה חודשים מאז 7 באוקטובר. מה לא עברנו? היו שמועות לא נכונות, תמונות, התעללויות. לילות בלי שינה. אני יודע מה הוא רוצה להגיד לי: עדי, תשמרי על המשפחה. באיזה סרט ילדה בת 18 מחזיקה משפחה שלמה. התפללתי שהוא חטוף ולא נהרג. חטוף זה הרבה יותר מסתם תמונה, זה בן אדם שיושב בכלוב סגור ומאבד תקווה ככל שעובר הזמן. מי מבטיח לי שלא מתעללים בו? להחזיר את החטופים זה לא להיכנע."