עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת, קורא לעצור את הפרטת חברת הדואר שהחלה בספטמבר, עד לסיום המלחמה. דחייה כזו, אומר לוי, נדרשת כדי להמתין להתבהרות המצב הכלכלי של החברה כתוצאה מהמלחמה, וכן לצורך בחינה מחודשת של היקף אחריות המדינה לאספקת שירותים בסיסיים, שצומצמו מאוד במסגרת הרפורמה בדואר, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. לדבריו, הדרישה שהועלתה לדחות את המכרז כדי לאפשר לדפוס בארי להתמודד בו מסיטה את הדיון מהסוגיות המהותיות.

מדברים על דפוס בארי, ולא על הבעייתיות של הפרטה בזמן מלחמה

הליך המכירה של 100% ממניות חברת דואר ישראל החל בספטמבר האחרון, אך בעקבות המלחמה והנזק הרב שנגרם לקיבוץ בארי, "דפוס בארי" שמתמודד במכרז, הגיש בקשה לרשות החברות לדחיית מועד מכרז הפרטת הדואר בחצי שנה. לפני כשבועיים, רשות התחרות המליצה שלא לאפשר לדפוס בארי להשתתף במכרז, משום שבבעלותה גם חברות נוספות שמפיצות חבילות ומתחרות בדואר ישראל. השבוע פורסם ב'כלכליסט' שמ"מ מנהל רשות החברות ינקי קווינט, שנכנס השבוע לתפקידו, פועל לקידום הפרטת הדואר.

בעקבות הבקשה של דפוס בארי להשתתף במכרז, התבטאו השרים שממונים עליו בעד דחיית הליך ההפרטה. השר הממונה על רשות החברות, דודי אמסלם (הליכוד) אמר בוועדת הכלכלה: "יש לנו חובה מוסרית לאפשר לדפוס בארי להתמודד על המכרז הזה ולאפשר לכם להתארגן. מהרגע שדואר ישראל יופרט, לא יחולקו מכתבים בפריפריה. אם אני אצטרך להביא את ההחלטה על דחיית הפרטת הדואר לוועדת השרים, אני אעשה זאת. לא תהיה הפרטה של דואר ישראל בלי התמודדות של דפוס בארי".

באותה ועדה הביע גם שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) עמדה דומה, אך מסויגת יותר: "אני מוכן לחתום על כך שהמטה המרכזי של הדואר יתנהל מעוטף עזה. יחד עם זאת, צריך לוודא שהזכויות של עובדי חברת הדואר לא נפגעות כתוצאה מהמהלך. אני מחויב לבארי מוסרית וניהולית, אבל אני מחויב גם לעובדי הדואר. אגף התקציבים באוצר לחץ אותי כדי שאחתום על כינוס נכנסים לדואר, מכיוון שאין להם מספיק תזרים מזומנים. יש חשיבות לאומית לאפשר לדפוס בארי להתמודד על מכרז הדואר".

אך לדברי לוי, הסוגיה של התמודדות דפוס בארי במכרז אינה הסיבה העיקרית לכך שיש לדחות את הליך ההפרטה. "במקום להעלות טיעונים ענייניים נכונים לדחיית הפרטת חברת הדואר בעת מלחמה, עוסקים בסוגיה של דפוס בארי, שהוא 'פרה קדושה' בימים אלו, ובצדק".

השוק במגמת דעיכה, ולדואר צפויים הפסדים משמעותיים עקב המלחמה

הדימוי כאילו שוק הדואר הכמותי יכול להיות שוק תחרותי תוסס הוא הזיה שקיימת אך ורק בדמיון של אנשי רשות התחרות. בפועל, מדובר בתחום שדועך בעקביות בכמה אחוזים בכל שנה, וצועד בעקביות אל סופו. הגברת התחרות בתחום צפויה לגרום ללקוחות הגדולים – הממשלה, תאגידי מים, חברות ביטוח ובנקים – להאט מעט את מגמת הדעיכה, יחד עם תחום הדפוס לדואר כמותי. מבחינה זו, בחירה לאפשר לדפוס בארי לרכוש את דואר ישראל, היא בבחינת 'גלולת המתקה' שאולי תאפשר לשתי החברות מידה של זמן התארגנות נוסף לדעיכה.

דואר ישראל נמצא במצב רגיש מאוד. אחרי שלושה רבעונים מתוך ארבעה ב-2023, הדואר עבר לרווחיות מתונה של כ-30 מיליון שקלים, על הכנסות של 1.275 מיליארד שקלים. זאת לצד רווח הון של 146 מיליון שקלים, שנובע מהמבנה הייחודי של בנק הדואר – לבנק יש יכולת לקבל הפקדות, אך הוא אינו רשאי להעניק ריבית על פיקדונות ולתת הלוואות. בתקופה זו של ריבית גבוהה, לבנק יש יכולת לקבל בעצמו ריבית על כספי הלקוחות שמופקדים אצלו.

למרות ייקור מחירים, פרישה של כ-1,000 עובדים ופגיעה בלקוחות בדמות צמצום פעילות מאסיבי בשנתיים האחרונות, הרבעון השלישי הסתיים באופן מאוזן, ואילו ברבעון הרביעי צפויים הפסדים משמעותיים בשל המלחמה, כאשר הירידה בהכנסות היא כ-30%, לפי מנכ"ל הדואר, דוד לרון.

לשיטתו של לוי, "ככל שחברת הדואר אינה מסוגלת לעמוד בחובותיה הכספיים כתוצאה מהמלחמה, תתכבד המדינה כבעלים של החברה 'להכניס את היד לכיס', כפי שעשו מרבית בעלי החברות במשק בזמן המלחמה".

יו"ר ארגון העובדים: "לא יודעים אם יהיה כסף למשכורות. צריך מימון של האוצר"

בדיון בוועדת הכלכלה אמר שמעון פרג'ון, יו"ר ארגון העובדים בדואר ישראל: "תהליך ההפרטה של דואר ישראל נכפה על העובדים ע"י מדינת ישראל. עובדי הדואר נמצאים בערפל מאוד כבד לגבי העתיד שלהם. אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו לא יודעים האם יהיה לנו כסף למשכורות של 4,000 עובדים מחר בבוקר. התנאי להחלטה לדחיית המכרז צריך להיות מימון של משרד האוצר".

פרג'ון צודק, אך מבחינת האוצר, מטרת ההפרטה היא בדיוק הניתוק בין דואר ישראל לקופת המדינה. הפרטה כעת, תוך כדי מלחמה, צפויה גם להפחית בצורה משמעותית את התמורה שתוכל המדינה לקבל תמורת הדואר, כשאיש עדיין לא יודע מה החלק שתדרוש המדינה להשאיר בקופת החברה להשקעות עתידיות. מתכונת כזו משלבת בין מתנה בפועל לרוכש, שמשלם כסף לחברה שנשארת בבעלותו, לבין הבטחת האפשרות של החברה להון להשקעה לאחר ההפרטה.

נדרשת חשיבה מחדש

השימוש של השרים בטרגדיה של עוטף עזה ודפוס בארי, לא מחפה על הרציונל המשונה של ההפרטה עצמה – חברה שעיקר פעילותה נמצא בתהליך דעיכה בלתי נמנעת, ללא הצגת שום מתווה ברור כיצד הפרטה יכולה לשמר שירותי דואר לציבור בשוק דועך.

גם ללא סוגיית דפוס בארי, הפרטה כעת של הדואר, כשפעילותו מוגבלת מאוד באזורים פגועי הלחימה, יכולה לגרום לפגיעה בשירות דווקא באותם מוקדים, ומצדיקה חשיבה מחדש על כל המכרז.