2.6 מיליון טונות של מזון בשווי של כ-23.1 מיליארד שקלים אבדו ב-2022, 37% מהמזון שיוצר בישראל, לפי הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל, BDO, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
50% מהמזון היה ראוי למאכל, והצלתו הייתה חוסכת 8.1 מיליארד שקלים. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי, כלומר היעדר גישה סדירה למזון ראוי.
בעיית אי-הביטחון התזונתי קיימת בשגרה בישראל, וצפויה להחמיר עקב המלחמה והשפעותיה הכלכליות. המלחמה פגעה קשות בענף החקלאות הישראלי, והגבירה את הסיכון לאובדן מזון ולעליית מחירי תוצרת חקלאית. גם המחסור בעובדים ופינוי רבים מבתיהם החמירו את בעיית אי-הביטחון התזונתי.
העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל ב-2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקלים, כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול במספר האנשים שאין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהוצאות הבריאות בישראל.
לאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה, שנאמדת ב-3.9 מיליארד שקלים בשנה. פסולת מזון תופסת שליש מהפסולת הביתית בישראל, ואובדן מזון בישראל גורם ל-6% מפליטות גזי החממה. צמצומו של אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים וקרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר, ויקטין את עלויות הטיפול בפסולת.
גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל: "המשבר הנוכחי, הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה, ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. כיום, יותר מתמיד, אין לנו פריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא.
"מקבלי ההחלטות במדינה חייבים לגבש תוכניות ולתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון, שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, ובכך גם לבסס את הביטחון התזונתי במדינת ישראל, וגם לחסוך יותר מ- 13 מיליארד שקלים מתקציב המדינה בגין הוצאות בריאות, סביבה ורווחה".
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "מניעת בזבוז מזון והצלתו תחזק את החוסן הישראלי בעתות שגרה וחירום. המשרד פועל בימים אלו ביחד עם ארגון לקט ישראל להצלת מזון. בתקופת החירום המזון מועבר לכוחות הביטחון, לאוכלוסיות מפונים ולנזקקים".
רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אי-ביטחון תזונתי בישראל הוא תופעה שמתוארת בשכיחות הולכת ועולה בשנים האחרונות, ולצערנו אנחנו צופים שתהיה שכיחה אף יותר ב-2024. אי-ביטחון תזונתי מלווה לרוב בבחירות מזון זולות יותר, שכוללות כמויות מועטות של קבוצות מזון חיוניות לתזונה בריאה: ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות.
"השמנה ותחלואה נלווית נפוצות יותר בקרב אלו הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, ואיתן פגיעה ביכולת ההשתכרות, ההצלחה האקדמית והמוביליות החברתית. כמו כן, הטיפול במחלות כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכדומה, כרוך בהוצאות כלכליות משמעותיות למערכת הבריאות. הצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיות נזקקות יכולה להוות גורם מרכזי בצמצום התופעה".
חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO ועורך הדו"ח: "המלחמה מחדדת את החשיבות של ביטחון תזונתי בשגרה ובחירום. המלחמה פגעה ב-30% משטחי החקלאות בישראל, שנמצאים באזורי הקו הראשון בצפון ובדרום. אחרי המלחמה, נצטרך לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנה של אובדן המזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון. כל שקל שמושקע בהצלת מזון מייצר תועלת משקית של 10.6 שקלים, ולכן זו השקעה לאומית".
