הממשלה תתכנס בחמישי הקרוב לדיון ראשון על תקציב 2024, שצפוי להיות אחד מתקציבי הקיצוצים, ההפרטות והשינויים המבניים הגדולים ביותר שנראו בישראל בעשורים האחרונים – כך עולה מהצעת המחליטים שנלווית לתקציב, והגיעה לידי 'דבר'.

במסמך התכנית מפורטים מאות סעיפי תקציב שיקוצצו במשרדי הממשלה, וכן צעדים מבניים כמו סגירת יחידות המדען הראשי במשרדי הממשלה, הפרטת חברות ושירותים, הפסקת תכניות והקטנת תמיכה בעמותות. משמעותה, ככל הנראה, פיטורי מאות עובדים בשירות המדינה, פגיעה בתכניות פיתוח ובאוכלוסיות חלשות, פגיעה בשירותים לציבור וקיפאון בפיתוח תשתיות חדשות.

קיצוצי ענק 

קיצוץ בסיוע בשכר דירה לעולים: קביעת תנאים חדשים למתן סיוע בשכר דירה לעולים חדשים, כך שיקוצצו 40 מיליון שקלים מהתחום. בין היתר תקוצר תקופת הסיוע האוטומטי לעולים, והוא יינתן רק לעולים שיעלו לקראת גיל הפרישה.

קיצוץ של 15% בתכנית לקידום החברה הערבית: פגיעה בתכנית הדגל לקידום החברה הערבית בישראל, בתכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, וכן בתכנית לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הגרוזים והצ'רקסים. נוסף לכך, לא יוקצו 200 מיליון שקלים בשנה שאמורים היו להתווסף לתקציב הרשויות בשנים הקרובות.

קיצוץ של 15% בתקציבי פיתוח ליישובים ואתרים: קיצוץ בתקציב שהוקצה על ידי החלטות ממשלה לפרויקטים, ביניהם: תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות, תכניות לפיתוח ירושלים, אילת, חריש, טבריה, ג'סר א זרקא, מזרח ירושלים ועוד.

משרד החוץ: להפחית 42 מיליון שקלים מפעילות המשרד ולהפחית ב-20 את מספר השליחים בחו"ל.

קיצוצים במשרד התרבות והספורט: להפחית מתקציב סל הספורט 20 מיליון שקלים, קיצוצים בתכניות המשרד ב-14 מיליון שקלים, ומתקציב הספריות הציבוריות 25 מיליון שקלים.

קיצוץ וסגירת תכניות במשרד הכלכלה: סגירת מגוון תכניות במשרד – תמיכה בייצוא, סיוע בקליטת עובדים, הגברת הפריון, אזורי תעשייה, קהילות חדשנות ועוד. בסך הכול מוצע קיצוץ של 50 מיליון בשנה הקרובה, ו-100 מיליון בזו שאחריה. נוסף לכך יקוצצו 50 תקני כוח אדם.

קיצוץ של 160 מיליון שקלים במשרדים קטנים: 25 מיליון שקלים יקוצצו מתקציב המועצות הדתיות, 75 מיליון שקלים מהמשרד הנגב והגליל, 45 מיליון שקלים ממשרד המורשת, ו-15 מיליון שקלים מרשות העתיקות.

קיצוץ של 19 מיליון שקלים במשרד השיכון: מתוך הסכום שיקוצץ, 10 מיליון יקוצצו מהרשות להתחדשות עירונית.

קיצוץ של 430 מיליון שקלים בתקנים למשטרה: מאחר שהמשטרה לא הצליחה לאייש תקנים שניתנו לה, מוצע לקצץ תקנים אלה, ולתקצבם במידת הצורך. על פי ההצעה המשטרה איישה רק 600 מתוך 2,760 תקנים שנפתחו ב-2023.

קיצוץ התמיכה בכל העמותות ב-5%:  הפחתת התמיכה בעמותות הנתמכות על ידי משרדי הממשלה ב-5%. מדובר בין היתר בעמותות המעניקות שירותי רווחה, בריאות וחינוך.

קיצוץ בסל הבריאות ובתקציב המשרד: קיצוץ של 150 מיליון שקלים בתקציב מטה משרד הבריאות, 108 מיליון שקלים מתקציב סל הבריאות, וגיבוש הצעה להעלאת התשלום על קבלת שירותים רפואיים.

הפחתת שעות הגמישות לכיתות: היום, מנהלי מחוז במשרד החינוך מקבלים 0.85 שעות הוראה לכל כיתה במחוז, אותם הם יכולים לחלק בהתאם לצרכים העולים מהשטח. כעת מוצע להפחית את מספר השעות ל-0.5 שעות. קיצוץ זה יקטין את תקציב המשרד ב-80 מיליון שקל ב-2024, ו-240 מיליון שקל משנת 2025 ואילך.

הקפאת פרויקטים בתחבורה: דחיית פרויקטים של פיתוח כבישים בשלושת השנים הקרובות בהיקף של 2.3 מיליארד שקלים, ביניהם: מחלף עתלית, מחלף עיסוואיה, כביש 60, מטרונית קריית אתא ועוד. בנוסף להפחית ב-2 מיליארד שקל את תקציב הפיתוח של המשרד.

משרד האנרגיה: הפחתה של 18 מיליון שקלים בבסיס התקציב.

משרד הרישוי: הורדת 50 תקנים לעובדים במכוני הרישוי.

תחבורה ציבורית: איסור על תוספת קווים חדשים במימון המדינה, ביטול הרכבת הקלה בחיפה והחלפתה במערכת אוטובוסים מהירה.

ביטול מרכזי התעסוקה לאוכלוסיות יעד מגוונות: ביטול תכניות שנועדו לסייע לאוכלוסיות להשתלב בשוק העבודה.

קיצוצים והפרטה במשרד העבודה: הפרטת מערך הבחינות של האגף להכשרה מקצועית, הורדת תקנים ל-50 עובדים מהאגף להכשרה מקצועית, קיצוץ של 11 מיליון שקלים מתקציב להכשרה מקצועית לבני נוער, להוריד מבסיס התקציב 2 מיליון שקל מפעילות מחוזות המשרד.

קיצוצים והפרטה במשרד להגנת הסביבה: קיצוץ של 10 מיליון שקל מהיחידיות הסביבתיות של המשרד והפרטת פארק אריאל שרון והעברתו לגורם פרטי.

קיצוץ של 100 מיליון שקל מרשות המים.

קיצוץ במשרד התיירות: צמצום הוצאות השיווק ב-25 מיליון והפחתת ההוצאה על תשתיות ב-11 מיליון שקלים.

ביטול עידן פלוס: ביטול רשת השידור היחידה המאפשרת לצפות בערוצי הטלוויזיה הבסיסים ללא תשלום.

הפרטות וקיצוצים במשרד החקלאות: סגירת מחוזות משרד החקלאות הורדת תקנים ל-85 עובדים המועסקים בהם. הפרטת שירותי ההדרכה לחקלאים וקיצוץ 33 מיליון שקלים. צמצום יחידת האכיפה וחקירות, הורדת תקנים ל-60 עובדים והפחתת 3 מיליון שקלים. צמצום תקציב הרכש של המשרד ב-41 מיליון שקלים ותקציב התפעול ב-8 מיליון שקלים. להפסיק תמיכה בעמותות בעלות של 10 מיליון שקלים.

שינויים מבניים  

ביטול המדען הראשי במשרדי הממשלה: סגירת כל משרדי המדען הראשי, הגוף האחראי על פיתוח ומחקר במשרדי הממשלה.

הפרטת חברות ממשלתיות: קידום הפרטת דואר ישראל, תעשייה אווירית והחברה למפעלי כלכלה של עובדי המדינה שמחזיקה בין היתר בבנק יהב. בנוסף מוצע להקים ועדה מיוחדת שתניע הפרטה של חברות ממשלתיות נוספות.

העברת נכסים עזובים למדינה: נכסים עזובים שלא ידוע מי הבעלים שלהם מנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. אם בעליהם לא נמצא בתום תהליך ארוך של בירור, הנכסים עוברים למדינה. בהצעת החוק מוצע לקצר תהליך זה.

הקמת צוות לבחינת סגירת תחנות 'טיפת חלב' לבריאות הילד והאם

הגברת הפיקוח על תקציב הביטחון

איחוד הגופים העוסקים בבטיחות ובריאות בעבודה

קידום האיגוח: באוצר מקדמים הצעה שמקודמת גם על ידי בנק ישראל, לפיה יוכלו מוסדות פינננסים למכור מחדש חובות שלהם בתור איגרות חוב, תהליך שנקרא איגוח. תהליך זה של מיחזור חובות היה אחד הגורמים למשבר הכלכלי של 2008.

מקורות המימון: מסים וקופות קטנות

הגדלת המס על סיגריות וטבק: המס יוגדל כך שמחיר קופסא יעלה בכ-1.6 שקלים. בנוסף מוצע להעלות מסים על טבק ועל נוזל לסיגריות אלקטרוניות. מסים אלה צפויים להכניס לקופת המדינה 600 מיליון שקלים.

הגדלת מס הבלו על דלקים: העלאת המס שמוטל על מזוט, פחם, גז טבעי, גם פחמימני מעובה, פטקוק – דלקים המשמשים לתעשייה. המס על סולר ובנזין לא יעלה. בנוסף מוצע להגביר מיסוי על תחליפי דלק המשמשים את התעשייה.

קבלת דיבידנדים מהחברות הממשלתיות: העברת רווחים מהחברות הממשלתיות לקופת המדינה, בין היתר מהחברות רפאל, נמל אשדוד, נתג"ז (החברה המפעילה את רשת הגז הטבעי) וחברת תשתיות אנרגיה.

מס נסועה על רכב חשמלי: מס של 15 אגורות לק"מ על נסיעה ברכב חשמלי. מס זה אמור להיות מקביל למס הבלו, אותו משלמים בעלי הרכבים על הדלק. גביית המס תתחיל מינואר 2026. נוסף על כך, תבוטל ההנחה באגרת הרישוי על רכבים חשמליים. לצד זאת מוצעת הפחתה במס הקנייה של רכבים.

ריקון קופת מכון התקנים: במכון התקנים יש כ-200 מיליון שקלים, שנצברו לו מהתקופה בה הייתה לו בלעדיות בבדיקת מוצרים הנכנסים לישראל. מוצע שסכום זה יועבר לקופת המדינה.

חובת דיווח של מוסדות פיננסים לרשות המסים: בנקים יהיו חייבים לדווח על הלקוחות שלהם לרשות המסים, על מנת להגביר את המלחמה בהון שחור. הצעה זו צפויה להכניס רבע מיליארד שקלים בשנה החל מ-2025.

מימון בתי החולים משירותים פרטיים שהם מפעילים: הקטנת התקציב שתשלם המדינה לבתי החולים הציבוריים ב-50 מיליון שקלים, והגדלת המימון שידרשו בתי החולים לשלם מהפעילות הפרטית שהם מבצעים.

החזרת כסף לקרן הפיצויים: קרן הפיצויים שעמדה על 17.8 מיליארד שקלים בתחילת המלחמה התרוקנה, לאחר שנעשה בה שימוש לתשלום פיצויים לעסקים ולאנשים שרכושם נפגע. כעת מוצע להגדיל את ההפרשה מהקרן ל-100% ממס הרכישה במקום 25%. הצעה זו תכניס לקרן (ותגרע מהכנסות המדינה) 2.5 מיליארד שקלים בשנת 2024 ו-5.25 מיליארד שקלים בשנת 2025.

קיצוץ בפרסום הממשלתי: הפחתת תקציבי הפרסום הממשלתי וצמצום הפרסומים לכאלה שיש להם "תועלת ישירה לאזרח בלבד".

יקבלו יותר: חיילי מילואים וההייטק

תכנית לחיילי המילואים: הממשלה תתקצב את ההטבות לחיילי המילואים ב-3.5 מיליארד ש"ח בשנת 2024. זאת למרות הצהרות שר האוצר, על תכנית הטבות בגובה 9 מיליארד ש"ח.

מענקים בהייטק: מגזר ההייטק יזכה לתכנית מיוחדת של מימון ממשלתי בגובה 1.2 מיליארד ש"ח דרך רשות החדשנות, בעודו סובל מצניחה בהשקעות הזרות. התכנית מתווספת למימון של 400 מיליון שאושר עוד ב-2023 ויבוצע השנה. בשילוב עם הקיצוץ המוצע של כלל המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, מושגת הפרטה מוגברת של תשתיות המחקר והפיתוח שתושפע יותר מהשוק ופחות מנציגי הציבור.

הקרן לשמירת הנקיון: הוצאה של 420 מיליון שקל מהקרן לתקציב המדינה. סכום זה היה אמור לשמש להוקרה וסיוע לחיילים.