בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פתח היום (חמישי) את הדיון המקדמי בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל, בה היא מאשימה את ישראל בפשע רצח עם נגד הפלסטינים בעזה. בדיון מחר תציג דרום אפריקה את טיעוניה, ולמחרת (שישי) תציג ישראל את טיעוני ההגנה שלה בפני הרכב השופטים הבינלאומי.
ההליך נגד ישראל נפתח על ידי דרום אפריקה בסוף דצמבר, והיא מבקשת מבית הדין הבינלאומי לקבוע שישראל מפרה במסגרת המלחמה בחמאס את "האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם", שאומצה פה אחד על ידי כל חברות העצרת הכללית של האו"ם בהחלטה 260 ב-1948. בהתאם לאמנה אושר בכנסת ישראל במרץ 1950 חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
סמכות לדון בסכסוכים בין מדינות
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), הממוקם בעיר האג שבהולנד, מוגדר במגילת האו"ם כגוף השיפוטי המרכזי שלו. יש לו שתי סמכויות מרכזיות: לדון בסכסוכים בין מדינות החברות באו"ם, וכן לתת חוות דעת משפטיות לפי בקשת העצרת הכללית של האו"ם, או ארגונים שונים הפועלים תחת חסות האו"ם.
חשוב להבדיל בין ה-ICJ לבין בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), היושב גם הוא בהאג, ועוסק בשיפוט פלילי של יחידים, ולא בסכסוכים בין מדינות.
סמכות בית הדין לדון בתביעות בין מדינות מותנית בהסכמת המדינה הנתבעת. הסכמה יכולה להינתן לתביעה מסוימת, ויכולה להינתן גם מראש. בחלק מהאמנות הבינלאומיות, שהן ההסכמים בין המדינות המהווים את התשתית למשפט הבינלאומי, הוענקה מראש ובמפורש סמכות לבית הדין הבינלאומי לדון בתביעות הנוגעות לסכסוכים בקשר לאמנה או בטענות להפרתה. כאשר באמנה בינלאומית כלולה הסכמה לסמכות השיפוט, אין צורך בהסכמתו של המדינה ביחס לכל תביעה בנפרד. כמעט בכל המקרים המדינות הנתבעות מתייצבות בבית הדין ומגנות על עמדתן.
מספר התביעות שנדון בפני בית הדין אינו רב. בסך הכול דן בית הדין הבינלאומי ב-191 תיקים מאז שהחל לפעול ב-1947. חלק ניכר מהמקרים שנדונים בפני בית הדין הם סכסוכי גבול בין מדינות, שבהם יש אחוז גבוה מאוד של היענות לפסיקת בית הדין.
מהו הפשע 'רצח עם'?
התביעה נגד ישראל מבוססת על הטענה כי ישראל מפרה את האמנה למניעתו וענישתו של פשע השמדת העם משנת 1951 (אמנת הג'נוסייד). אמנה זו היא אחת האמנות הראשונות שנחתמו לאחר מלחמת העולם השנייה, והעוסקות בזכויות אדם. הבסיס הרעיוני של האמנה הוא הניסיון להגדיר את פשע השואה, ולמנוע חזרה על אירוע זה. מי ש"המציא" את המונח ג'נוסייד, והיה הכוח המניע מאחורי האמנה, היה המשפטן היהודי רפאל למקין – שברח מפולין לארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה. ישראל הייתה מהמדינות שדחפו לניסוח האמנה, ומהמדינות הראשונות שהצטרפו אליה.
סעיף 2 לאמנה מגדיר את הפשע 'רצח עם' – ג'נוסייד. ההגדרה מבוססת על שני מרכיבים מצטברים:
- יסוד הכוונה – כוונה להשמיד: מבצע הפשע עשה זאת בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או של חלק משמעותי מתוך קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. יסוד זה מבדיל את פשע הג'נוסייד משאר הפשעים החמורים לפי המשפט הבינלאומי, והופך אותו ל"פשע הפשעים".
- היסוד העובדתי – ביצוע מעשים חמורים. האמנה מגדירה שורה של מעשים שביצועם עונה על דרישת היסוד העובדתי: הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה; גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה; העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה; קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה; העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה.
כיצד ניתן להוכיח כוונה לביצוע ג'נוסייד?
ניתן להוכיח את הכוונה לביצוע ג'נוסייד על ידי הצהרות מפורשות של ראשי המדינה או מבצעי הפשע. אך מכיוון שמדינה יכולה גם להסתיר את הכוונה לביצוע ג'נוסייד, בית הדין קבע שניתן להוכיח את הכוונה מאחורי הפשעים גם ללא הצהרות מפורשות, וניתן להסיק על הכוונה מתוך המעשים. עם זאת, בית הדין הציב רף גבוה מאוד למסקנה כזו: רק אם מתקיים ביצוע שיטתי של פשעים, שלא ניתן להסביר אותם אלא בכך שקיימת תוכנית סדורה לביצוע ג'נוסייד.
כיצד מתנהל ההליך בבית הדין?
ההליך מורכב מדיון מקדמי קצר יחסית, שבו בית הדין יכול להוציא צו ביניים, במקרה של התביעה הנוכחית נגד ישראל, צו ביניים כזה יכול להורות לישראל להפסיק לתקוף בעזה. לאחר מכן מתחיל דיון בהליך עצמו, שכולל הוכחות ועדויות, ויכול לארוך גם מספר שנים. כל מדינה יכולה להביא עדים ויש לה צוות תביעה או הגנה שמייצג אותה.
מיהם השופטים בבית הדין הבינלאומי לצדק?
בבית הדין מכהנים 15 שופטים, שאמורים לבטא מגוון גיאוגרפי ומגוון של גישות משפטיות. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון לתקופת כהונה של תשע שנים. כל שלוש שנים מתחלפים או נבחרים לתקופת כהונה נוספת שליש מהשופטים. במקרה של פטירת שופט או פרישתו בנסיבות אחרות, נערכות בחירות להחלפתו.
15 השופטים הקבועים בבית הדין הם: נשיאת בית הדין, השופטת האמריקנית ג'ואן דונהיו; סגן נשיא בית הדין, קיריל גבורגיאן מרוסיה; השופט פטר טומקה מסלובקיה; השופט רוני אברהם מצרפת; השופט מוחמד בנונה ממרוקו; השופט עבדלקאווי אחמד יוסוף מסומליה; השופטת ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה; השופט דלוויר באנדארי מהודו; השופט פטריק ליפטון רובינסון מג'מייקה; השופט גאורג נולטה מגרמניה; השופטת הילרי צ'רלסוורת' מאוסטרליה; והשופט לאונרדו נמר קאלדיירה ברנט מברזיל.
מדינה שהיא צד להליך בבית הדין ואינה מיוצגת בחבר השופטים רשאית למנות שופט מטעמה. במקרה של התביעה הנוכחית, ישראל תשלח לבית הדין את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. גם דרום אפריקה תשלח לחבר השופטים את סגן נשיא בית המשפט העליון שלה לשעבר, דיקנג מוסנקה.
כיצד מנמקת דרום אפריקה את טענתה שישראל מבצעת רצח עם?
לפי המשפטנית תמר מגידו, "דרום אפריקה ביקשה מבית הדין כי ייתן צו ביניים המורה לישראל לסיים את הלחימה באופן מיידי, להימנע מביצוע, ניסיון, סיוע, קשירת קשר או הסתה לביצוע השמדת עם על ידי כל גורם שיש לה השפעה עליו, לדאוג לשימור ראיות ולהעניש את האחראים למעשים כאמור. כן ביקשה כי בית הדין יורה לישראל לאפשר לפלסטינים גישה למים, מזון וסיוע הומניטרי (לרבות דלק, מחסה, ביגוד, היגיינה וציוד רפואי) ולהפסיק את "הרס החיים הפלסטיניים בעזה".
האם בית הדין צפוי לפסוק נגד ישראל?
לפי מגידו, "קשה להעריך האם בית הדין יורה לישראל להפסיק את הלחימה (כפי שהורה לרוסיה), אך אפשר בהחלט להעריך שיינתן צו ביניים ושזה יורה לישראל, לכל הפחות, לכבד את חובותיה מכוח אמנת הג'נוסייד. חשוב להדגיש שמתן צו ביניים אינו מחייב קביעה פוזיטיבית של בית הדין כי ישראל אכן אחראית לג'נוסייד. די שישתכנע בקיומה של היתכנות סבירה לטענותיה של דרום אפריקה, ובכך שהסעדים המבוקשים מחויבים בדחיפות כדי להגן על הזכויות עליהן היא מתבססת עד להכרעה הסופית בתיק."
תביעות עבר בסכסוך הישראלי-פלסטיני
זוהי הפעם הראשונה בה נתבעת ישראל על פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). בעבר נתבעו מדינאים ומפקדים בכירים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). ה-ICC דחה ב-2012 את תביעת הפלסטינים נגד ישראלים בגין פשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה" (2009-2008), ומאז דצמבר 2019 עומדת בו חקירה פתוחה בגין תביעת הפלסטינים על פשעי מלחמה במבצע "צוק איתן" (2014) ובאירועים שהתרחשו אחריו. ישראל הבהירה ל-ICC באפריל 2021 כי אין בסמכותו לפתוח בחקירה נגד אזרחיה, שכן מערכת המשפט הישראלית היא עצמאית ובלתי תלויה, ורק לה הזכות לחקור פשעים של ישראלים – טיעון שחזר ועלה בקרב מתנגדי הרפורמה המשפטית.
לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ביקר התובע הראשי של ה-ICC בישראל, והודיע שגם פלסטינים וגם ישראלים ביצעו פשעי מלחמה, והחקירה שנפתחה ב-2019 במסגרת בית הדין תעסוק בפשעים שביצעו שני הצדדים. כאמור, חקירותיו של ה-ICC נוגעות לאישים ספציפיים, ולא למדינת ישראל – תפקיד שנשמר ל-ICJ.
