הפחתה מצטברת של כ-432.3 מיליון שקלים עד 2026 מבסיס התקציב של משרד החקלאות, והפחתה של 317 תקני כוח אדם בעלות 89 מיליון שקלים – אלה רק חלק מהקיצוץ הקיצוני שמתכנן האוצר במשרד החקלאות, כחלק מחבילת הקיצוצים שניסח, ותגיע לדיון בישיבת הממשלה הקרובה.

"איזו תעוזה יש למשרד האוצר להציע שינויים מרחיקי לכת כל כך בלי לעשות עבודת מטה יסודית?", אומר ל'דבר' מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא. "מחובתנו להבטיח שהשירות לציבור לא ייפגע ושייצור המזון יוכל להימשך, ואפילו לגדול, כי זה מה שישראל צריכה בעת הזו".

לדברי לביא, הקיצוץ המוצע, נוסף על השינוי המבני שהאוצר מציע, מרוקן את משרד החקלאות מהמשימה המרכזית שלו. "הוא מותיר לנו להתעסק רק בחקיקה, חקלאות לא תהיה פה. לא יהיה כלום. בחישוב שעשו באוצר, לא שמו לב שעם התקציב הזה, אפילו את הארנונה על מטה המשרד בבית דגן לא נוכל לשלם. בדקנו עם המשרד, אולי יש כאן טעות. נציג האוצר אישר שאין טעות.

"הנחתי שהבינו פה משהו בשלושת החודשים האחרונים. חשבתי שמבינים שאנחנו במשבר גדול מאוד בחקלאות, המשבר הכי גדול שהיה כאן מאז קום המדינה. מישהו בירושלים צריך להתעורר ולהבין שהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל לא גדלה בסופרמרקטים בלילה. חשבתי שצריך להסביר את זה לילדים שלי. מסתבר שצריך להסביר את זה גם לנערי האוצר".

קיצוץ עמוק בענף מחקר והפיתוח

נוסף על קיצוץ בבסיס התקציב, מציע משרד האוצר שינויים מבניים מרחיקי לכת, בהם העברת פעולתם של השירותים הווטרינריים והשירותים להגנת הצומח ממשרד החקלאות למשרד הכלכלה. לפי משרד האוצר, צעד זה נועד "להביא להפחתה משמעותית של יוקר המחיה ולייעל את פעילות הממשלה עם ציבור היצרנים והיבואנים בתחום מוצרי צריכה" באמצעות איחוד כלל הרגולטורים שעוסקים בתחום מוצרי הצריכה תחת "חטיבת מוצרי צריכה" שתקום במשרד הכלכלה והתעשייה.

כך למשל, המדענית הראשית במשרד החקלאות לא תהיה רשאית לממן מחקרים יישומיים ואקדמיים. קרן עצמאית שהאוצר מציע להקים תתקצב את התחום. בהתאם, מציע האוצר להפחית את תקציבי המדען הראשי מהתקציב הכולל של המשרד. במשרד החקלאות הרשאת ההתחייבות בתקציב זה עומדת על 40 מיליון שקלים. נוסף על כך, יופחתו 14 תקני שכר לכוח אדם. הקיצוץ בתקציב המזומן ב-2024 יעמוד על 10 מיליון שקלים ויעלה בהדרגה בשנים הקרובות. עד 2027 הקיצוץ יגיע לכ-130 מיליון שקלים.

"הנחתי שהבינו פה משהו בשלושת החודשים האחרונים. חשבתי שמבינים שאנחנו במשבר גדול מאוד בחקלאות, המשבר הכי גדול שהיה כאן מאז קום המדינה. מישהו בירושלים צריך להתעורר ולהבין שהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל לא גדלה בסופרמרקטים בלילה. חשבתי שצריך להסביר את זה לילדים שלי. מסתבר שצריך להסביר את זה גם לנערי האוצר"

גם התקצוב שמעמיד משרד החקלאות לקהילת החדשנות בביוטכנולוגיה ובחקלאות ימית בישראל, של 400 אלף שקלים, יקוצץ נוכח הצעת האוצר לבטל את פעילות קהילות החדשנות תחת משרד הכלכלה.

באוצר "שכחו" גם את 685 מיליון השקלים שהובטחו למשרד החקלאות בהסכם התקציבי ל-2024 רק לפני שלושה שבועות, ואת 250 מיליון השקלים שיועדו לתמיכות על שתי פעימות הפחתת המכס על ייבוא פירות וירקות.

האוצר מציע לקצץ בתקציב משרד החקלאות 107.15 מיליון שקלים ב-2024, 157.15 מיליון שקלים ב-2025, ו-168.65 מיליון שקלים ב-2026.

"התקציב לא יספיק אפילו לארנונה של קמפוס מטה המשרד"

במשרד החקלאות הופתעו מהצעת הקיצוץ מרחיקת הלכת. "מדובר במכה קשה למשרד. במצב של החקלאות כיום, ציפיתי שתהיה הגדלה ולא הפחתה", אמר לביא. "מדובר בקיצוץ של יותר ממיליארד שקלים במשרד שהתקציב שלו קרוב לשני מיליארד שקלים. מבחינתי, זה שיתוק מוחלט של המשרד. התקציב שיישאר לא יספיק אפילו לתשלום הארנונה של קמפוס מטה המשרד".

הקיצוץ, לדברי לביא, ישתק שוק כולל של 36 מיליארד שקלים. "זה מנוע צמיחה אדיר למדינת ישראל שהאוצר מציע לירות לו ברגל ולשתק אותו. זה שוק שלא יוכל לתפקד בלי המשאבים שצריך לתת לו".

סימון תוצרת ישראלית על פירות שנמכרים בתפזורת ברשת חצי חינם. "משרד החקלאות לא יהפוך להיות משרד הכלכלה שתומך בייבוא" (צילום: דבר)

הנפגעים העיקריים מהקיצוץ יהיו חקלאים שרובם חיים בפריפריה, בעיקר בצפון ובדרום. מרביתם פועלים ביישובים סמוכים לגדר. "הם מעבדים שדות, חולבים פרות, אוספים ביצים לא רק בשגרה, אלא גם בחירום. גם בשעה כזאת, תחת אש. משרד החקלאות לא יהפוך להיות משרד הכלכלה שתומך בייבוא. משרד החקלאות מחזק את התוצרת המקומית, הישראלית. ראינו מה קרה עם תקציב 2023, ונראה שהמנגינה חוזרת לאותם כיוונים".

הצעת הקיצוץ כוללת סגירה של מחוזות משרד החקלאות ברחבי הארץ, וריכוז הפעילות השוטפת למטה המשרד. בהתאם, יופחתו מבסיס התקציב של המשרד 12 מיליון שקלים ו-85 תקני כוח אדם ב-2024, 25 מיליון שקלים ב-2025 ו-28 מיליון שקלים ב-2026. לטענת משרד האוצר, הזמינות של סניפי המחוזות נמוכה והנגשת שירותי הסניפים אפשרית באופן דיגיטלי, ולכן יש לקדם את העברת כלל השירותים האדמיניסטרטיביים לדיגיטל.

"לסגור את חמשת מחוזות המשרד זה בלתי סביר ובלתי נסבל", אומר לביא, "שם לא נמצא הכסף. שם נמצא הקשר בין החקלאים לבין משרד החקלאות. את זה כנראה משרד האוצר רוצה לחסל". לדברי לביא, רבים משירותי המשרד כבר הוסבו לפעילות מקוונת. מאז הגיע למשרד לפני פחות משנה, הוא פועל להעברת טפסים ובקשות לפורמט מקוון. "לא ראיתי שמבקשים לסגור את המחוזות במשרד החינוך או במשרד הפנים. רק המחוזות במשרד החקלאות, שם מצאו את הכסף".

הפרטת ההדרכות ופגיעה במכון וולקני

אפיק נוסף לקיצוץ המוצע הוא מיקור חוץ של שירותי ההדרכה לחקלאים שנותנת כיום יחידת שירותי ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות. בהתאם, יופחתו מבסיס תקציב משרד החקלאות 33 מיליון שקלים ו-120 תקני כוח אדם ב-2024, 66 מיליון שקלים ב-2025 ו-72 מיליון שקלים ב-2026.

לטענת האוצר, התועלת בהפעלת שה"מ כגוף ציבורי אינה מובהקת, ואילו עלויות התפעול והשכר גבוהות. לפי ההצעה, השירות יופרט, ובמקומות יוקם מאגר מדריכים מורשים, שהחקלאים יוכלו יוכלו לרכוש מהם שירותי הכשרה והדרכה מסובסדים. לפי הצעת האוצר, הפעלת השירות תיעשה בדומה לפעילות ה"מעוף" בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

"אסטרטגית, משרד האוצר מנסה לנתק את הקשר בין החקלאים למשרד החקלאות", אומר לביא. לדבריו, נוסף על שירותי הדרכה ומקצוע, משמש שה"מ חבל טבור בין השטח למטה המשרד. "דרך המדריכים עוברים הרבה מידע וידע, משני הכיוונים. הידע הזה שווה הרבה מאוד כסף. מאות מיליוני שקלים. משרד החקלאות לא 'צריך' לשמור על הידע הזה, הוא מחויב לשמור עליו, בדיוק כמו שאנחנו שומרים מידע וידע שלא היינו רוצים שיסתובב בכל מקום".

דוגמה טובה היא הידע שמופק במכון וולקני, בעזרת מחקרים שהמשרד משקיע בהם מיליוני שקלים. המידע והידע מופקים במרבית המקרים בעזרת משקים חקלאיים ומופצים לחקלאים בשטח באמצעות שה"מ. "המידע והידע האלה הם נכסים של המדינה. אנחנו לא מפריטים אותם כל כך מהר. יכול להיות שיש מקרים שאפשר להפריט שירותים של המדינה, אבל חייבים לבחון כל דבר לגופו, באחריות". אם רוצים לסגור, הוא אומר, נדרשת עבודת מטה מעמיקה והידברות. "אפשר לחשוב על חלופות. לא באים ברגע האחרון, ב-48 שעות, בחובבנות, וסוגרים מדינה. זה לא עובד ככה. ככה לא בונים חומה, וככה לא בונים חקלאות. ככה מרסקים חקלאות".

מכון וולקני. מכון מהמובילים מתחומו בעולם, אבל האוצר מציע לקצץ 41 מיליון שקלים מתקציבו (צילום: מכון וולקני)

לדברי לביא, הצרכנים העיקריים של השירות הם חקלאים קטנים ובינוניים שאין להם נגישות למו"פ ייעודיים או הון זמין לרכישת מידע ופיתוחים, כפי שיש לתאגידי חקלאות גדולים. לטענתו, הצעת האוצר מעידה על חוסר הבנה משווע: "זה לא חוכמה ללכת לתאגידים גדולים שיש להם הרבה מאוד כסף ועובדים, ולשאול אותם עד כמה הם נעזרים בשה"מ. הם נעזרים בשה"מ מדי פעם, אבל עיקר המחקר וההדרכה שלהם נעשים בכוחות עצמם. ממש כפי שלא מצפים מחברות כמו תנובה או קוקה קולה לקבל ייעוץ ב'מעוף'". תמונה נאמנה יותר למציאות ניתן לראות, לדבריו, אצל חקלאים קטנים ובינוניים.

על הפרק גם קיצוץ בשכר והרכש במינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, שהוא מהמובילים בתחומו בעולם. האוצר מציע לקצץ 41 מיליון שקלים מתוך 250 מיליון שקלים שמוקצים לו בבסיס התקציב, מ-2024. נוסף על כך, יקוצצו 52 תקני כוח אדם של חוקרים, טכנאי מעבדה וכו'.

מכון וולקני הוא גוף מחקר ציבורי ייחודי בקנה מידה עולמי. מתקני מינהל המחקר החקלאי דורשים עלויות קבועות של כוח אדם, אחזקת המכונים, התשתיות, השטחים החקלאיים, הציוד ומעבדות המחקר במכונים השונים.

המכון אחראי לתגליות פורצות דרך בתחום ביטחון המזון וייעול מערכות חקלאיות. 85% מהפטנטים שבידי המינהל ממוסחרים או נמצאים בתהליך לקראת חתימת הסכם מיסחור, ומייצרים הכנסה מכובדת לקופת המדינה. בזכות מתקני המחקר וצוותי המחקר שעומדים לרשותו משיג המכון מענקי מחקר בשווי של כ-200 מיליון שקלים מדי שנה.

קיצוץ 15% מתקציב המכון וקיצוץ התקנים יצמצמו את יכולתו להשיג מענקי מחקר ואת הכנסתו ממסחור פטנטים. משמעות נוספת תהיה קיצוץ עקיף בתקציב המשרד, שכן חלק ממנו מותנה בהכנסה.

"בלי פיקוח, עלולים להיכנס לישראל פירות וירקות שהושקו במי קולחין"

ההצעה כוללת צמצום תקציבי גם ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח): הפחתה של 3 מיליון שקלים ב-2024, קיצוץ של 7 מיליון שקלים ב-2025, ו-9 מיליון נוספים ב-2026. הקיצוץ כולל גם 60 תקני כוח אדם, מתוך 79 עובדי היחידה. המשמעות, לדברי לביא, היא חיסול היחידה. הקיצוץ יותיר תקנים רק לתפקידי המטה, ולא יאפשר להציב מפקחים בשטח. קיצוץ כזה מעלה שאלות לגבי האיזון בין ניהול הסיכונים והבטיחות לצרכן הישראלי, לבין השאיפה לאיזון תקציבי.

"הפיקוח על מזון במדינת ישראל ייעלם", מסביר לביא, ביחס לאלפי טונות של מזון טרי שמוברח משטחי הרשות הפלסטינית לישראל מידי שנה. "לא תהיה שום בקרה על מה שנכנס. ייכנסו ללא פיקוח בשר וביצים שאין ביקורת על הגידול והשחיטה שלהם, ופירות וירקות שייתכן שהושקו במי קולחין. מי שעושה את העבודה השחורה הזו הם המפקחים של הפיצו"ח".

תוצרת חקלאית לא מפוקחת שנתפסה במעבר א-זעיים. "לא תהיה שום בקרה על מה שנכנס" (צילום: משרד החקלאות ופיתוח הכפר)

היחידה הוקמה בעקבות הסכמים חקלאיים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית במטרה לפקח על מעבר תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטינית לישראל ולמנוע העברת תוצרת חקלאית אסורה. כיום, היחידה מבצעת גם אכיפה של "שחיטה שחורה", שימוש בחומרי הדברה, פיקוח על ענף ההטלה ואכיפת חוק צער בעלי חיים. ליחידה סמכויות נרחבות מאוד לאכיפה, לחקירה ולביצוע מעצרים. מפקחי היחידה עובדים עם המשטרה, פושטים על אטליזים שפועלים בניגוד לחוק, עומדים במחסומים ותופסים מבריחים של בשר, ביצים, ירקות, פירות וביצים מהרשות הפלסטינית.

אלא שבמשך שנים, היחידה מתקשה לעמוד ביעדי הביצוע שהוגדרו לה. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2015 מתאר כשלים קשים בפעילות היחידה בכל הנוגע למנהל תקין וטוהר המידות. במהלך השנה האחרונה, מאז נכנס לביא לתפקידו, היחידה עברה תהליך שיקום וארגון מחדש. לאחר תהליך ייעוץ ארוך, בשיתוף עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, מונה ליחידה מנהל חדש והוצג מבנה חדש.

"חסרים אלפי עובדים, אנחנו מתמודדים עם משבר עם רשות המים, הייתה כאן רפורמה הרסנית שהפילה את החקלאות, את החקלאים ואת ביטחון המזון על הברכיים. חשבתי שבאגף התקציבים הבינו משהו. אני רואה שהם פשוט לא מבינים. הם מנותקים ממה שקורה בשטח"

פירוק היחידה והעברת הנושא למיקור חוץ נראה לו צעד תמוה ומקומם. "זו יחידה שאי אפשר לוותר עליה. היא צריכה לגדול, לא לקטון. איזה חוסר אחריות לסגור יחידה כזו בלי לעשות שום עבודת מטה. אם הם לא יהיו, מי ייקח את המושכות? לפקידי האוצר אין מושג מה תחום האחריות של היחידה הזו".

"אני מציע לאנשי אגף התקציבים לעזור בקטיף עגבניות ופלפלים"

עוד מציע משרד האוצר, לסגור את תקציבי התמיכה בעמותות במשרד החקלאות. מדובר בקיצוץ בסך 10.15 מיליון שקלים בבסיס התקציב, החל מ-2024.

לדברי לביא. קיצוץ זה לא יאפשר למשרד לתמוך בהתנדבות במשקים חקלאיים שנקלעו למצוקה בעקבות המלחמה. מהקיצוץ יסבלו גם החוות להצלת בעלי חיים וארגוני חברה אזרחית נוספים. המקורות התקציביים שיועדו לכך ב-2023 מוצו, וכעת אין למשרד החקלאות יכולת לתמוך בכך.

"הייתי בטוח שכולם כבר הבינו שמה שהיה לא יכול להמשיך להיות", אומר לביא. "חסרים אלפי עובדים, אנחנו מתמודדים עם משבר עם רשות המים, הייתה כאן רפורמה הרסנית שהפילה את החקלאות, את החקלאים ואת ביטחון המזון על הברכיים. חשבתי שבאגף התקציבים הבינו משהו. אני רואה שהם פשוט לא מבינים. הם מנותקים ממה שקורה בשטח. אני מציע להם לצאת מהחדרים הממוזגים שלהם בירושלים, ולרדת לעזור קצת בקטיף עגבניות ופלפלים. זה יעזור להם להבין כמה המצב חמור".