יובל ארד, בתו של רון ארד, נווט הקרב שנפל בשבי ב-1986 ונעדר מאז, התייחסה בפוסט בפייסבוק למשפחות החטופים מ-7 באוקטובר. "גם לנו אמרו 'כולם חוזרים, ראיתם את הטייסים ממלחמת יום כיפור'", כתבה ארד בחשבון הפייסבוק של אימה תמי ארד. "גם לנו אמרו 'אנחנו עושים הכול'. גם לנו אמרו 'סבלנות'. גם אנחנו ספרנו ימים, לילות, שבועות, חודשים ושנים. וגם אנחנו התחננו לצלב האדום, וגם אנחנו טסנו לרחבי העולם להיפגש עם בכירים בינלאומיים כדי שיפעילו לחץ. והיו סרטים צהובים ובלונים כחולים, סרטונים להעלאת המודעות, ראיונות לתקשורת ובקשות לעזרה. ולכן אני כותבת את הדברים האלה. כי לא רק שההיסטוריה חוזרת על עצמה מול העיניים שלי, נראה שמסרבים ללמוד מההיסטוריה, ואני לא יכולה לשאת את זה יותר.

"כדי להחזיר את החטופים הביתה, מקבלי ההחלטות, הממשלה והעומד בראשה, צריכים לקבל החלטות קשות. צריך לשאת ולתת עם ארגון טרור רצחני, ובעיקר לתת. בנתינה לארגון טרור יש ויתורים כואבים. הם יכאיבו לנו כעם וכמדינה, והם יכאיבו לשרי הממשלה הזו מבחינה פוליטית. וזו בדיוק הסיבה שאין עסקה.

"ישלפו שוב את הדיונים על הפרסונות שהשתחררו בעסקת שליט במקום לעסוק בגורמים להתעצמות הארגון המפלצתי הזה. ואני מניחה שיהיו מי שידמיינו שלחטופים יש זמן של חמש שנים וארבעה חודשים (הזמן שגלעד ישב בשבי). על פי העדויות מהשבי והתמונות האחרונות של החטופות שהתפרסמו, זה לא נראה כך.

"על עסקה צריך לקחת אחריות, להתייצב מול המצלמות, להישיר מבט ולהגיד 'קיבלנו החלטה'. וזה לא קורה כי המנהיגות והאחריות הן שתי תכונות שנפלו גם הן בשבי. וצריך להחזיר אותן הביתה יחד עם 136 אזרחי ישראל פצועים וכואבים. כי אנחנו עם ישראל, ואנחנו צריכים ויכולים לשאת בכאב הוויתור, כדי שכולנו נוכל להתחיל להחלים".