תכנית משרד האוצר היא "פגיעה אנושה" לבתי החולים הממשלתיים ותוביל לפיטורי אלפי עובדים, כולל רפואי מחלקות הפנימיות, חדרי המיון, ומחלקות טיפול נמרץ, ופגיעה קשה בזמינות השירות הרפואי, כך מתריע ד"ר דודו דגן, ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, במכתב נשלח השבוע למשרדי הבריאות והאוצר השבוע.
ההחלטה לקצץ 50 מיליון שקלים באה בסתירה לתכנית שאושרה על ידי האוצר רק לפני שבועיים, להעלות התקצוב השנתי הקבוע של בתי החולים ב-500 מילון שקלים. במכתבו, כתב ד"ר דגן כי הקיצוץ יפגע ביציבות הפיננסית של בתי החולים.
משה ברק, מנכ"ל קרן המחקרים ושירותי הבריאות (התאגיד) בשיבא תל השומר, אמר ל'דבר' על התכנית, "הנפגעים הישירים יהיו המטופלים. האם אוכלוסיית ישראל לא ראויה למערכת בריאות ציבורית מתפקדת וחזקה?"
בנוסף לקיצוץ, קבע האוצר הגבלות על פעילותיהם של תאגידי הבריאות שלפי ההערכות יביאו לקריסתם. תאגידי הבריאות פועלים בתוך בתי חולים ממשלתיים ומספקים שם שירותים רפואיים, כולל ניתוחים ופעילויות דימות אחר הצהריים, ומעסיקים כוח אדם שעובד בבית החולים בכל שעות היממה, מכיוון שמפתח התקינה של משרדי הבריאות והאוצר לרוב לא מספק לצרכי בתי החולים.
התאגידים מוגדרים כגופים משפטיים נפרדים מבתי החולים הממשלתיים, אבל משולבים בתקציבים של בתי החולים. לפי מבקר המדינה, לעיתים קרובות כ-40% מכוח האדם בבתי החולים הם עובדי התאגידים, וכי תקציב תאגיד הבריאות יכול להגיע לעד 40% של תקציב בית החולים. במכתבו תיאר דודו דגן את התאגידים "מנוע הצמיחה של בתי החולים והגורם העיקרי לקיצור תורים במערכת הציבורית, הנמצאת בחוסר משאבים עצום."
מבין תכניות משרד האוצר לתאגידים: התאגידים יוכלו לספק שירותים רק לגופים ציבוריים, מה שיבטל את יכולתם למכור שירותים לרשות הפלסטינית ולתיירי מרפא. ד"ר דגן כותב כי משמעות החלטה זאת תהיה פגיעה של 400 מיליון שקלים בהכנסות התאגידים ופיטורי אלפי עובדים. אמנם כנראה שכוונת האוצר שהכנסות אלה ייכנסו לבית החולים הציבורי ולא לתקציב התאגיד – אך בכירים במערכת הבריאות מעריכים כי באוצר יקצצו בהתאם את התמיכות בבתי החולים.
במשרד האוצר מתכננים בנוסף להעלות את תשלום תאגיד הבריאות לבית החולים מ-20% ל-30%. לפי ד"ר דגן, עליה כזאת תביא לקריסה מוחלטת של כל תאגידי הבריאות. "להעלאת התקורה משמעות רחבה על המשך הפעילות ויכולת העסקת העובדים", כתב דגן. "מהלך זה עלול להביא לסגירת שירותים רפואיים ציבוריים חיוניים שיהפכו ללא כדאיים שירותים אלו. אסור שמהלך כזה יבוצע באופן חד צדדי ללא עבודת עומק של ההשלכות הרוחביות".
משה ברק, מנכ"ל קרן המחקרים ושירותי הבריאות, אמר ל'דבר' על התכנית, "לא יהיה מנוס מאשר לפטר חלק משמעותי מהעובדים, רופאים, פזיותרפיסטים, עובדים.ות סוציאליות, ככה אנחנו רוצים שהמערכת תראה? אי אפשר יהיה להפעיל משמרת שנייה באונקולוגיה לדוגמא, והתורים יתארכו בחצי שנה עד שנה. הנפגעים הישירים יהיו המטופלים. האם אוכלוסיית ישראל לא ראויה למערכת בריאות ציבורית מתפקדת וחזקה. רווחי התאגיד מושקיעים בקניית מכשור לבית החולים. כנראה שבאוצר מצפים להרוויח מהעלאת התקורה אבל זה לא יביא לרווח, אלא לסגירת התאגידים ולירידה באיכות הטיפול בבתי החולים הממשלתיים ולחיזוק הרפואה הפרטית. עצוב, שדווקא בימים אלו, בהם המערכת הציבורית מתפקדת במלוא תפארתה הן בטיפול בפצועים והן ברפואת השגרה, בוחרים במשרד האוצר בצעדים ממיטי אסון שכאלה".
