שר החקלאות אבי דיכטר מתנגד לתכנית הקיצוצים שמציע האוצר במשרדו: במכתב חריף ששלח לקראת סוף השבוע ביקר דיכטר בצורה מפורטת את הבעיות שייצרו הציג התנגדות נחרצת ומנומקת לקיצוצים, שכלל לא נידונו אתו ועם אנשי משרדו.
"במידה ותעבור הצעה זו בנוסחה המוצע, הממשלה בה אנו חברים תפר את חובתה לזכותם הבסיסית של האזרחים למזון מגוון, גולמי וטרי, בשעת מלחמה כבימי שגרה, תוך התעלמות ממצבה של מדינת ישראל ככלכלת אי מוקפת אויבים" קובע דיכטר. אני כופר במומחיות שאנשי האוצר מייחסים לעצמם בתחום החקלאות. אין להם שום יכולת, ניסיון או פעילות שעל בסיסה הם מצביעים על הכיוונים בהצעת המחליטים, אלו הן פנטזיות הנשענות על כלונסאות נייר."
שר החקלאות מונה במכתב שורה ארוכה של "מכות" שספגו החקלאים עקב המלחמה ו"מכות" שניחתו על בשנים האחרונות. לדבריו, מקומם שבשעה שבה מתנהלת מלחמה בעזה ומלחמת התשה בצפון, במהלכה חקלאי וחקלאיות ישראל מסכנים את חייהם על מנת לספק לאזרחים תוצרת חקלאית טרייה בפריפריה ובגבולות המדינה, תוך שחוו פגיעות רבות בגוף ונפש, "משרד האוצר מבקש להנחית עליהם את המכה ה-11", כתב דיכטר, והוסיף: "לא אתן לזה לקרות!"
לצד ה"מכות" שהונחתו על החקלאים בגין המלחמה, התייחס דיכטר גם למכות נוספות אותם קיבלו החקלאים, ובראשם התחרות הקשה והלא הוגנת מצד היבוא, בעקבות הפחתת המכסים שבוצעה בשנתיים האחרונות. נוסף על כך, התייחס למשבר האקלים שפוגע בגידולים ובתפוקות, התמודדות עם רגולציה סביבתית, רווחת בע"ח, ועוד, שמגדילים באופן משמעותי את עלויות הייצור, לצד עלויות המים הגבוהות והמשבר בכוח האדם בחקלאות.
דיכטר מקבל את הקביעה שדרוש קיצוץ תקציבי, ואף מתחייב שמשרדו "יכנס מתחת לאלונקה" בשעה קשה זו. אלא שלדבריו, נכון לבצע קיצוצים והתכנסות במקומות שבהם הדבר אינו פוגע בחקלאות, ומאפשר את המשך הפונקציונליות של המשרד, תוך מתן שירות ותמיכה לחקלאי ישראל ולציבור, כדי להבטיח את ביטחון המזון הטרי הגולמי.
כך למשל, הוא מציע לבצע קיצוץ של 70 תקני כח אדם, שהם כ-4% מתקני כח האדם במשרד, בעלות שנתית כוללת של כ-20 מיליון שקלים. אלא שהקיצוץ ייעשה על פי שיקול דעתו של מנכ"ל המשרד, במטרה לייעל את עבודתו ולאפשר עמידה במטרות ויעדי המשרד, באופן שלא יפגע בצורה בלתי הפיכה ביכולות הפונקציונליות של המשרד וביכלתו לתת שירות לחקלאי ישראל ולציבור הרחב.
לצורך התייעלות וקיצוץ משמעותי בעלויות התפעול, דיכטר מציע לפעול לכינוס אתרי המשרד. מהלך שיביא לפינוי קרקעות מדינה לשימושים חלופיים, יניב ויחסוך תקציבי תפעול ואחזקה. מדובר בנכס נדל"ני במרכז הארץ, מערבית לקריה החקלאית, שיניב בסבירות גבוהה מאוד הכנסה משמעותית.
דיכטר מציע מקור הכנסה נוסף למדינה, בדמות ביטול הרפורמה החקלאית שקודמה על ידי הממשלה הקודמת והשבת שיעורי המכס לשיעורם לפני תחילת הרפורמה, במרץ 2022. ככל שיחליט שר האוצר שלא להחזיר את שיעור המכס למצבו הקודם, דורש שר החקלאות משר האוצר לעמוד בהבטחה כלפי החקלאים למתן תמיכות ישירות על סך 250 מיליון שקלים, לצד השקעות הון ומו"פ בהיקף שנתי של 520 מיליון שקלים, לצד פיצוי החקלאים בענפים הרלוונטיים בהיקף 270 מיליון שקלים, בגין התקופה בה שיעורי המכס הופחתו.
בהתייחס לגופן של ההצעות שמפורטות בהצעה שהפיץ משרד האוצר, דיכטר מתייחס לסוגיות המבניות, להצעה להעביר יחידות רגולטוריות וסמכויות למשרד הכלכלה ולביטול הסיכום התקציבי לשנת 2024 שהושג בין משרד האוצר למשרד החקלאות ונחתם בחודש מרץ 2023.
הסוגיות המבניות המפורטות במסמך נרחבות מאוד ונפרשות על פני מספר פרקים. בין ההצעות: צמצום יחידות – הפיצו"ח, שה"מ, מחוזות המשרד ומנהל המחקר החקלאי. לפי דיכטר, צמצום שכזה דורש בחינה מעמיקה. לדבריו לא נכון לדון בשינויים בסדר גודל שכזה ביממה, בשעת מלחמה, ללא בחינת המשמעויות למשק ולציבור הרחב. כחלופה לסגירת היחידות, מציע דיכטר להקים צוות בין-משרדי לבחינת מודל ההפעלה הנכון עבורן, תוך כוונה ברורה לייעל אותן.
כאמור, דיכטר דוחה על הסף את ההצעות המפורטות בהצעת האוצר בנוגע להעברת השירותים הווטרינריים ואת השירותים להגנת הצומח ולביקורת למשרד הכלכלה, וכן להוצאת יחידת המדענית הראשית ממשרד החקלאות. לדבריו, מדובר בפגיעה אנושה בעמודי התווך העיקריים שמובילים את משרד החקלאות, ומאפשרים לו לתמוך בפעילות החקלאים. מדובר ביחידות רגולטוריות שמאפשרות למשרד לדאוג לבריאות הציבור, החי והצומח, תוך דאגה לייצור תוצרת חקלאית טרייה. לדבריו, מהלך כזה לא יאפשר את המשך הבטחת ביטחון המזון של אזרחי ישראל.
לדבריו, הממשלה הנוכחית כבר עשתה את הטעות המסוכנת הזו, של העברת יחידות רגולטוריות חיוניות לתחום החקלאות. העברת רשות התכנון ממשרד החקלאות למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, ביטלה את יכולתה של הממשלה להקצות קרקע במרחב הכפרי לצרכים חקלאיים. בעת הזו, שבה שטחים נרחבים מאזור הנגב המערבי סמוכים לאזור הלחימה, וחלקם מוגדרים כשטח צבאי סגור, ברורה יותר ויותר משמעות החלטת הממשלה בנושא: המדינה מתקשה להציע לחקלאים שטחים חלופיים לגידול תוצרת טרייה שכל כך נחוצה.
דיכטר דבק בגישה לפיה הגדלת הייצור החקלאי בישראל לשוק המקומי, היא שתביא לירידת מחירים ולהגברת ביטחון המזון בשגרה ובחירום. הוא נשען נתוני הלמ"ס ומשרד החקלאות, לפיהם הגדלת הייבוא פי 5 בעשור האחרון לא הביאה להוזלת המחירים המובטחת.
שר החקלאות מבהיר במכתבו שקיצוץ 142 מיליון שקלים בתקציב המזומן ו-543 מיליון בתקציב הרשאה להתחייב, עוד לפני הקיצוצים הרוחביים וההפחתות הפרטניות שיחולו על המשרד, יובילו לחוסר יכולת של המשרד לתמוך ולהשקיע כמידי שנה בפעולות שלמטרתן הוא קיים. נוסף על כך, תיפגע יכולת התפעול של המשרד, שמשמעותה חוסר יכולת לשלם הוצאות קשיחות כמו חשמל, ארנונה, מים וכו'.
