"הצעת ההחלטה שמונחת כרגע על שולחן הממשלה מדברת על קיצוץ של 15% בכל התחומים, חינוך, רווחה, תשתיות", אמר חסאן טוואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. "ככל שהתקציב לא יעבור, הפערים ימשיכו או יגדלו. הקיצוץ מוערך במיליארדים".
הצעת משרד האוצר לקצץ 15% בתקציבי תוכניות ממשלתיות מעכבת רבות מההחלטות הנוגעות לחברה הערבית, בראשן תוכנית תקדם (החלטה 550) המתפרשת על פני חמש שנים ותקציבה הוא כ-30 מיליארד שקלים. התקציב כולל את תוכניות החומש לחברה הבדואית ולחברה הדרוזית והצ'רקסית.
מטרתה של החלטה 550 היא לגשר על פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית. "ב-2022 הביצוע עמד על כ-6 מיליארד שקלים כמתוכנן, וב-2023 נראה שהביצוע יהיה 4-4.5 מיליארד שקלים", אומר טוואפרה, שהרשות שהוא עומד בראשותה אמונה על ביצועה.
מהם הסעיפים שייפגעו?
"השנה הראשונה היא בניית המנגנונים והמכרזים וגיוס האנשים", מסביר טוואפרה. "אך זו לא הייתה רק שנת התארגנות, הוצאנו את התקציב. הוצאנו מעל 100 מיליון שקלים למתקני ספורט, 100 מיליון לאזורי תעשיה, תקצוב דיפרנציאלי לתלמידים, חינוך בלתי פורמלי, כבישים, עידוד תעסוקה בהיי-טק".
"הפרוייקטים שכבר בשטח לא ייפגעו, אך ההקצאות העתידיות תיפגענה. בהוצאות חד פעמיות אין פגיעה, אבל הוצאה לחוגים, לבתי ספר, שצריך לחדש כל שנה תיפגע. העוגה קטנה יותר אז נצטרך להקטין, לתעדף בתוכן או לבטלן".
כיצד עושים סדר עדיפויות בקיצוץ?
"הצעת ההחלטה כרגע היא הצעה לקיצוץ רוחבי ללא הבחנה. זה לא מאפשר קביעת סדרי עדיפויות ביחס לצרכים. כשנצטרך לעשות סדר עדיפויות, נצטרך לחזור לממשלה ולאשר הסטות תקציב".
"אנו מנהלים את ביצוע ההחלטה מול 26 משרדי ממשלה ומול הרשויות המקומיות. יש לנו תוכניות ברורות. המלחמה משבשת את סדרי העדיפויות מבחינה תקציבית ואיכותית. ההחלטות עוד לא אושרו. אנו לא יודעים מה המצב במשרדים. נצטרך להיערך מחדש לבנות מחדש תוכניות עבודה עם המשרדים".
"אנו יודעים שחייבים קיצוץ מסוים בשל הוצאות המלחמה, אך לא גדול יותר מהקיצוץ הרוחבי. מדובר בצמצום פערים. היכולת להוציא תוכניות תהיה מוגבלת יותר. הקיצוץ יהיה גדול יותר מהמספרים שמדברים עליהם".
מנגנון המימון של החלטה 550 מתחלק בין משרד האוצר למשרדי הממשלה האמונים על התחום. לפיכך, תקציבי החלטה 550 יקוצצו ב-15% בתקציבים ממשרד האוצר ויקוצצו גם מצד המשרדים המבצעים.
מה בדבר ההיערכות לשעת חירום?
"חדר החירום ממומן מתקציבי הרשות לפיתוח כלכלי. אני מקווה שמצב החירום לא יימשך ולא נזדקק לו. אבל ככל שנצטרך נעשה את המקסימום שחדר החירום ימשיך לפעול. הוא לא במוקד הקיצוץ. החברה הערבית מגיעה למצב החירום עם פערי יכולות גדולים בחירום ובשגרה. היכולת שלנו להביא את הרשויות לפעול בנוהל חירום מאוד מוגבלת לאור הקשיים שלהן".
סעיף נוסף בתוכנית משרד האוצר הוא ביטול התוספת למענקי האיזון לרשויות
"המדינה מבינה מזה עשרות שנים שיש סיבות אובייקטיביות שרשויות לא יכולות להתפרנס רק מארנונה, כמו היעדר אזורי תעשייה. נוצר חוסר שיוויון בשירותים שניתנים לתושב, המדינה מממנת זאת במענקי איזון. כל הצוותים המקצועיים שבדקו את נוסחת האיזון, לרבות פרופסור מיכאל שראל, אמרו שיש אפליה נגד החברה הערבית. כבר בהחלטה 922 הוחלט להוסיף תוספת לחברה הערבית. אם התוספת הזו תבוטל תהיה פגיעה משמעותית בתפקוד השוטף של הרשויות המקומיות, ניקיון, אבטחה וחינוך".
"על כל רשות להציג למשרד הפנים תקציב מאוזן. כאשר רשויות מגיעות לתוכנית הבראה, המדינה משלמת הרבה יותר. ישנן הוצאות שרשיות מחויבות להן לפי חוק, כמו הסכמי שכר. אם רשות לא עומדת בתקציבה, היא עשויה להגיע למצב בו תצטרך תוכנית הבראה, זה יעלה הרבה יותר למדינה".
מתי נודע לכם על הקיצוץ הצפוי?
"רוב המשרדים ראו את הצעת הקיצוץ ביום שלישי בערב. הם הופתעו. אני לא מאמין שהדברים אושרו עם המשרדים. איתנו זה לא דובר. זו הצעת משרד האוצר והדיון מתקיים על בסיסה. כל משרד עושה את מיטבו".
