הממשלה החלה היום (ראשון) דיונים מרתוניים בעדכון תקציב המדינה לשנת 2024. לפי ההצעה שגיבש משרד האוצר, התקציב המתוקן כולל קיצוץ תקציבי עמוק במשרדי הממשלה, לצד תוספות תקציב למימון המלחמה והעורף.  כמה שרים שמשרדם יפגע בעקבות הקיצוצים הביעו התנגדות לתקציב, אבל עד כה לא אמרו שיצביעו נגדו.

גדעון סער, המכהן כשר ללא תיק בממשלת החירום, אמר שיצביע נגד התקציב. "צריך לצמצם את גובה הגירעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה. ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים" אמר סער, והציע צעד סמלי של קיצוץ בשכר הבכירים.

שר התיירות חיים כץ אמר שיצביע בעד התקציב. "כמו יתר משרדי הממשלה, נדרשנו לצמצם הוצאות. התיירות היא מנוע לצמיחה כלכלית וכלי תדמיתי ראשון במעלה. נוודא שכל שקל שנשקיע, יביא תוצאה" אמר כץ. לדבריו, תקציב המשרד ב-2024 יתבסס על זה שהיה בשנה החולפת, והמשרד יקצה 200 מיליון ש"ח לשיפוץ מלונות ו-35 מיליון ש"ח לשימור עובדים חיוניים בענף התיירות הנכנסת.

היקף הקיצוץ: כ-11 מיליארד שקלים

עיקר הוצאות המלחמה לא ימומנו בקיצוצים אלא בהגדלת הגירעון והחוב, שעשוי להגיע לכ-100 מיליארד שקלים בשנת 2024. התוספת למסגרת ההוצאה תגיע ל-55 מיליארד שקלים, ותקרת הגירעון תעלה ל6.5% אחוזי תוצר. תקציב משרד הביטחון לבדו יעמוד על 99 מיליארד שקלים.

לפי הערכות, הקיצוצים והטלת המיסים יגיעו לכדי התאמות של כ-11 מיליארד שקלים בתקציב הרגיל, ללא חישוב התוספות המיוחדות הנוגעות להוצאות המלחמה. על אף שאין לישראל קושי מעשי בגיוס של כל סכום ההתאמות כחוב נוסף, מבקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) לבצע קיצוצים עמוקים בתקציב.

"המלחמה עולה לנו למעלה ממאתיים מיליארד שקלים בשנתיים הנוכחיות" כתב הבוקר סמוטריץ', בניסיון להסביר את הקיצוץ. "בשנים הקרובות נהיה חייבים להגדיל את הוצאות הביטחון בצורה משמעותית, וכך גם את תקציבי מערך בריאות הנפש, תקציבי השיקום של פצועי צה"ל, קצבאות הביטוח הלאומי לנפגעי פעולות איבה, תקציבי השיקום של יישובי קווי העימות בדרום ובצפון, תשלומי הריבית הקבועים בעד החוב הלאומי שגדל בשל מימון המלחמה, ועוד. כל אלו הוצאות בבסיס התקציב שאנחנו נדרשים לתקצב תוך שמירה על אחריות פיסקאלית שתאפשר לנו לשמור על חוסנו של המשק הישראלי ועל אמון השווקים והמשקיעים בכלכלה הישראלית, למנוע תגובה אינפלציונית, ולחזור בעזרת השם למסלול צמיחה מהיר כדי להמשיך לפתח את מדינת ישראל בכל המישורים".

לפי השר, "קיבלתי החלטה לנסות לבצע את צעדי ההתכנסות האמורים, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, בצורה מבוזרת ובאופן שבו מצד אחד כולם ייכנסו מתחת לאלונקה וירגישו במשהו את ההתגייסות למימון המערכה, ומאידך אף אדם או מגזר במדינה לא ירגיש את זה יותר מידי ויקום בבוקר בתחושה שחרב עליו עולמו וחתכו לו בבשר החי. קראתי לזה "תקציב של אחדות". כל קיצוץ וכל ויתור הוא כואב וקשה, אבל זה מחויב המציאות. האלטרנטיבה היא העלאת מיסים משמעותית וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו".

שר הפנים משה ארבל מתנגד לקיצוץ באופן עקרוני. הוא קרא לשר האוצר "שלא לנקוט בשיטה הידועה והקלה של קיצוץ השירותים לאזרח אלא מימון חד פעמי שיבוא בהגדלת יחס החוב תוצר".

להצעת התקציב יש התנגדות חריפה בקרב החקלאים וראשי הרשויות המקומיות. יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ביקר בחריפות את ההצעות. לדבריו, "הצעת תקציב 2024 היא ההפך הגמור ממה שמדינת ישראל צריכה עכשיו. הממשלה מתעלמת לחלוטין מצו השעה ומציגה ניתוק. במקום שהאוצר יציג תקציב שמתמקד בתחומים האזרחיים הקריטיים ביותר בזמן מלחמה, שיקום ופיתוח, הוא בחר לפגוע באוכלוסיות שהכי נזקקות לתמיכה והשקעה".

לפי חוק משק המדינה המתוקן, ללא אישור תקציב עדכני לשנת 2024 שיגדיל את מסגרת ההוצאה, ב-19 בפברואר אמור לחול קיצוץ רוחבי אוטומטי עצום של קרוב ל-50 מיליארד שקלים, שיביא לשיתוק ממשלתי עמוק.

קיצוץ עומק בשירות לציבור

הקיצוץ המוצע בבריאות מגיע לכ-440 מיליון שקלים, לצד קיצוצים ברווחה (162 מיליון), בהשכלה הגבוהה (167 מיליון), בתמיכות ברשויות המקומיות (91 מיליון), במשרד להגנת הסביבה (45 מיליון) ובמשרד העבודה (187 מיליון). בפיתוח התחבורה מוצע לקצץ 1.2 מיליארד שקלים השנה, מתוך כ-7 מיליארד עד 2027. קיצוצים גבוהים צפויים גם במשרד החקלאות, בסיוע לשכר דירה לעולים חדשים,  במשרד הכלכלה, במשרד החוץ, משרד הדתות, משרד הנגב והגליל, משרד התרבות והספורט – לרבות קיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות.

מהמשרד לביטחון לאומי מוצע לקצץ 430 מליון שקלים, בעקבות הכישלון של המשרד בעמידה ביעדי גיוס השוטרים, מתוך קיצוץ של קרוב למיליארד שקלים בסך הכל בנושא תקנים לא מאויישים. בנוסף מוצע להקפיא את היקף כח האדם במשרדי הממשלה, לצד פיטורים של מאות עד אלפי עובדים בשל פרויקטים ויחידות שייסגרו.

פרט לקיצוצים רוחביים, מוצע לקצץ גם 5% מכל תקציבי התמיכות בעמותות, ו-15% מתקציבי תכניות ממשלתיות רבות, דוגמת תכנית 550 לסיוע לישובים הערביים. קיצוצים אלו מסתכמים במיליארדי שקלים.

בכספים הקואליציוניים – שעומדים על כ-8 מיליארד ₪ בתכנית המקורית, מוצע לקצץ מיליארדי שקלים, ללא פירוט מדויק של הסעיפים והסכומים.

מסים חדשים כבר השנה וכאלה שיעלו בעתיד

אגף התקציבים מציע להעלות את המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025, בתקווה להגדיל את הכנסות המדינה ב-7.2 מיליארד ש"ח, וכן להטיל מס נסועה על רכבים חשמליים משנת 2026, תוך דחייה ומיתון העלייה במס הקנייה עליהם בשנים הבאות. עוד מוצע להגדיל את מס הבלו על דלקים מזהמים כמו גז מחצבים, גז בישול (גפ"מ), פטקוק ופחם. מיסוי תחליפי דלק לרכבים כבדים צפוי להניב עוד 230 מיליון שקלים. הגבלת הלוואות במזומן מעל 6,000 שקלים אמורה להגדיל את גביית המסים בעוד 120 מיליון שקלים.

בנוסף, מוצע להעלות את המס על הבנקים למשך שנתיים, מה שצפוי להניב הכנסות של 1.4 מיליארד שקלים בכל שנה. המס על הסיגריות אמור לעלות ב-600 מליון שקלים, תחת כותרת של "צמצום הצריכה", אך חישוב הסכום נובע מהנחה שלא תהיה ירידה בצריכת הסיגריות.

ההכנסות צפויות לגדול גם בזכות העברת כספים מקרן הניקיון (820 מיליון), מכון התקנים (200 מיליון) ודיבידנדים מהחברות הממשלתיות (לפחות 2 מיליארד שקלים), בעיקר בתעשיות הביטחוניות. העברה זו כרוכה בהסכם לתשלום חובות הממשלה לאותן חברות, מה שיגדיל גם את ההוצאה הממשלתית.

תוספות תקציב ללחימה, למערך המילואים ולהיי-טק

את תוכנית הסיוע למערך המילואים מוצע לתקצב ב-3.5 מיליארד שקלים, בנוסף ל-1.5 מיליארד שכבר אושרו בתקציב 2023, אך הסכום נמוך ב-4 מיליארד שקלים מהתוכנית המקורית שהציג שר האוצר סמוטריץ' בגובה 9 מיליארד שקלים.

ההשקעה בהיי-טק תוגדל ב-1.2 מיליארד שקלים על פני מספר שנים, דרך תכניות שמפעילה רשות החדשנות במשרד המדע.

ירדו במיקוד – המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ומספר שינויים מבניים

מאז פרסום התוכנית בשבוע שעבר, בוטלו כוונות אגף התקציבים לחולל מספר שינויים מבניים. שירות המזון יישאר במשרד הבריאות, פיקוח תקציבי לא יוטל על רכש המוסד והשב"כ ויחידות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה לא יבוטלו. התכנית כוללת צעד לא תקציבי של האפשרות ליצירת שוק משני לחובות (תכנית האיגו"ח). הצעה זו תוכל לאפשר, בין היתר, לבנקים למכור חובות לגופים חוץ בנקאיים, אך עלולה להגדיל את סך סיכוני פרעון החובות במערכת הפיננסית ולפגוע ביציבותה.

התכנית לא כוללת איחוד משרדי ממשלה, למרות לחץ ציבורי בנושא ומשא ומתן פוליטי בין מפלגות הקואליציה בנושא, שלא הבשיל להסכמה. לפי פרסומים בתקשורת, באוצר מקווים להגיע להסכמות בנושא זה וכן בנושא קיצוצים בכספים הקואליציוניים במטרה ללחוץ על ההסתדרות להסכים לשינויים בהסכם השכר במגזר הציבורי, שידחה פעימות של עליות שכר.

כמו כן, לא בוטלה הכוונה לחוקק את תוספת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים, עם ילדים בגיל 0-3.