160 חניכים מהקנים הדרוזיים של הנוער העובד והלומד הגיעו היום לעצרת לציון 100 ימים בשבי בכיכר החטופים. "אין דרוזים חטופים, אבל באנו כי אנחנו מרגישים שגם אנחנו שייכים", אומרת מיתר בעיני (15), מדריכה מעספיא שהגיעה לעצרת. "באנו כדי לצעוק שהמדינה והממשלה ישימו לב שיש חטופים".
בעיני מוסיפה שהגיעה לכיכר מתוך תחושת הזדהות. "אני הגעתי עם הנוער העובד והלומד כדי להזדהות עם החטופים ועם המדינה. כולנו פה, גם דרוזים וגם יהודים, יחד".
מירל מוסטפה (18), בת שירות מסג'ור, הגיעה לעצרת עם חניכיה, מייד אחרי שהכינו יחד סרטון שעוסק בחטופים. מוסטפה מציינת שעד לפני שבועיים, לא התקיימה פעילות כי בקנים, שנמצאים בצפון הארץ, אין מרחבים מוגנים. "ההורים פחדו לשלוח את הילדים". לדבריה, החניכים מרגישים את המלחמה באופן יומיומי. "כל הגברים במילואים, הילדים מתגעגעים ומדברים עליהם הרבה. אנחנו מנחמים ומסבירים שזה המצב של כולם, וצריך לתת לעצמנו להרגיש. זו לא בושה לפחד, המצב במדינה באמת לא בסדר וכולם מרגישים את זה."
