רק מילה בעברית חודרת: תאגיד השידור פרסם היום (שלישי) את התקנון לבחירת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 2024 שייערך במאלמו, שבדיה, ב-11-7 במאי.

החידוש המרענן בתקנון הוא ההחלטה לחייב את כל הכותבים לשלב מילים בעברית בשיר. "אין הגבלה בנוגע לשפת השיר המועמד", נכתב בתקנון. "עם זאת, על השיר לכלול לכל הפחות משפטים גם בשפה העברית".

כאן וקשת פונות לעשרות יוצרים שבחרה ועדה מקצועית, כדי שיציעו את השיר שעשוי לייצג את ישראל בשבדיה. היוצרים יוכלו להגיש שירים עד 11 בפברואר 2024.

עם קבלת השירים, תתכנס ועדה מקצועית, שתורכב מאנשי מקצוע מכאן ומקשת, בעלי ידע מוזיקלי וניסיון טלוויזיוני עשיר. הוועדה תאזין לכל השירים ותבחר את השיר הראוי ביותר לייצג את ישראל.

השיר ייחשף לציבור במשדר מיוחד בכאן 11 במרץ, אחרי שהתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", שמשודרת בימים אלה בקשת, תבחר את הנציג הישראלי לתחרות.

מ"אבניבי" עד "אני לא בובה"

ישראל זכתה באירוויזיון ארבע פעמים. כל השירים הזוכים כללו עברית, אם כי בשיר הזוכה מ-2018, Toy של נטע ברזילי, הופיע רק משפט אחד בעברית: "אני לא בובה".

הראשון שזכה והביא את התחרות לישראל היה יזהר כהן ב-1978, עם השיר "אבניבי", שהפזמון שלו בשפת הבי"ת, והבתים בעברית. בתחרות בישראל ניצחה גלי עטרי עם להקת חלב ודבש ושירם "הללויה", שכולו בעברית. אמנם המילה "הללויה" נחשבת בינלאומית, אבל מקורה עברי. דנה אינטרנשיונל ב-1998 שרה את "דיווה", שבתיו היו בעברית, ופזמונו שילב שמות לועזיים.

השיר "רק בשבילו" ששרה מורן מזור ב-2013 היה האחרון שייצג את ישראל שכולו מילים עבריות. מזור לא הצליחה להעפיל לגמר התחרות. מאז העדיפה ישראל לשיר באנגלית מלאה, למעט מיי פיינגולד ששירה Same Heart כלל בית ופזמון בעברית, ומשפטים בודדים בעברית בשירים Toy של נטע ברזילי ("אני לא בובה"), Feker Libi ("אהוב לבי, אותך אני אוהבת") מ-2020 ו-Set Me Free ("חלאס עם השיגעון") מ-2021 של עדן אלנה, ו-Unicorn של נועה קירל מ-2023 ("אנ'לא כמו כולם, מול כל העולם, לא… אין לי דאווין, לא").