יחס החוב תוצר של ישראל עלה ב-1.6 נקודות אחוז והגיע ל-62.1% בסוף 2023, כך לפי הערכה עדכנית שפרסם היום (רביעי) החשב הכללי במשרד האוצר. למרות העלייה, שנגרמה בעיקר בגלל השפעות המלחמה, החוב של ישראל עדיין קטן בהשוואה בין לאומית.
העלייה ביחס החוב לתוצר נבעה מהגידול בצרכי המימון של הממשלה בשל השפעות המלחמה, ובכלל זה בשל הגידול בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות, לצד קיטון בהכנסות המדינה, אשר הביאו את שנת 2023 להסתיים בגירעון תקציבי של 4.2% מהתוצר.
שיעור החוב הממשלתי (רק משרדי הממשלה בלי גופים ציבוריים אחרים) ביחס לתוצר עלה ב-1.6 נקודות אחוז הסתכם ב-60.4% לעומת 58.8% בשנת 2022.
החוב הממשלתי לשנת 2023 הסתכם לכ-1,127.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,037.1 מיליארד ש"ח בשנת 2022. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס חיובי נטו של כ-55 מיליארד ש"ח (מתוכו כ-48 מיליארד ש"ח שגויסו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023) והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו בכ-35 מיליארדי ש"ח.
סך הגיוס ברוטו בשנת 2023 עמד על כ-160 מיליארד ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (72% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (3% מהגיוס) והחוב החיצוני (25% מהגיוס). שנת 2023 היא השנה הראשונה בה לא בוצע כלל גיוס אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה לאור תחילת יישום הרפורמה באוקטובר 2022, ועל כן שיעור הגיוס הלא סחיר ירד משמעותית מכ-20% בממוצע בשנים האחרונות לכ-3% בשנת 2023. כמו כן, על אף השפעת האינפלציה על מלאי החוב הממשלתי, בשנת 2023 שיעור החוב הממשלתי הצמוד למדד המחירים (סחיר ולא סחיר) מתוך סך מלאי החוב ירד ל-50% ביחס ל-52% בשנת 2022, זאת לאור גיוס שלילי נטו של החוב הצמוד למדד.
יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדינת ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר נמוך בשיעור של כ-60%, בזכות התאוששות מהירה וחזקה של המשק ממשבר הקורונה, ולולא המלחמה מגמת הירידה הייתה צפויה להימשך. כצפוי, יחס החוב לתוצר בשנת 2023 עלה לשיעור של 62.1%, זאת כחלק מהגדלת ההוצאות הביטחוניות, האזרחיות והתמיכה בפעילות המשק ואנו צופים כי מגמה זו תמשך גם בשנת 2024".
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "צרכי המימון, בעיקר בחודשים האחרונים מאז פרוץ המלחמה, עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס חוב תוצר. היכולת של המדינה לגייס חוב בעיקר בשוק המקומי בהיקפים גבוהים לצד גיוס חוב בשוק הבינלאומי גם בתקופות מורכבות היא עדות לאמון המשקיעים במדינה ולנגישות הגבוהה לשווקי ההון."
