הממשלה החליטה למתן את הכוונה לפגוע בתקציבי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. ההחלטה שהתקבלה השבוע כוללת קיצוץ של 50% בתקציבי יחידות אלו בשנת 2025, בהיקף של 90 מיליון שקלים. החלטה נוספת היא הקמת צוות שיקדם קרן מחקר מאוחדת, כך שהתקציבים שנותרו יופקעו מיחידות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, אף שהם יהיו במועצת המנהלים שלה. מדובר בריכוך הכוונה המקורית, לקצץ את כלל התקציב ואת תקני כח האדם ביחידות אלו.
הטבלה הזו מחביאה בתוכה צעד דרמטי – סגירת כל יחידות המדען הראשי, שאחראיות על המחקר והפיתוח, במשרדי ממשלה.
טוענים שהיחידות לא מספיק יעילות ושהמטרה היא להקים קרן מרכזית. אבל אין שום החלטה מקבילה להקים את הקרן או התחייבות שכל התקציב יעבור אליה.
קודם הורסים, אחר כך אולי יבנו. pic.twitter.com/QbPDl2ja4W— Aviad Houminer-Rosenblum (@aviadho) January 11, 2024
הקיצוץ הנוכחי, אף שיכול רק בשנה הבאה, עלול לפגוע אנושות במחקר ופיתוח, שכן התמיכה הממשלתית הקיימת משמשת פעמים רבות כגורם המגייס תמיכות נוספות בהתאמה מהשוק הפרטי ומגופים ציבוריים כמו האיחוד האירופי.
לא רק פגיעה במדיניות, גם במנועי צמיחה
בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיים אתמול, העבירו המדענים הראשיים ביקורת קשה על הכוונה לקצץ בתקציבי המחקר שלהם ולאגם אותם בקרן אחת. ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, תהתה בדיון כיצד נעשו שיחות בין אנשי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שבסופו כתבו איזה דו"ח על עתידם מבלי לשמוע מהם כלום, "איך ייתכן שלא ביקשו מאיתנו שום נתון ושום מסמך. אנחנו לא מחפשים מחקר לשם מחקר אלא לסייע לעבודת המשרד".
ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מו"פ במשרד האנרגיה, טענה כי הקיצוץ בתקציבי המחקר הוא פגיעה ישירה במנועי צמיחה כלכליים. לדבריה, על כל שקל של תמכיה ממשרד האנרגיה, גוייסו 12 שקלים בשוק הפרטי, והוסיפה: "מדענים ראשיים עושים מהפכות שיכולות להיות ענקיות במשק. למשל, אנחנו מקדמים שילוב של חקלאות ופאנלים סולאריים יחד עם משרד החקלאות. זה פרויקט ששם את ישראל על המפה. בעולם מאוד מתרשמים מהפעילות הזאת. בשביל זה מדענים ראשיים צריכים תקציב".
רון גרמה, יו"ר איגוד ההיי טק בהתאחדות התעשיינים ברך על הקמת הקרן אך התנגד אף הוא להצעת התקציב ואמר: "יש חברות באיגוד שמקבלים כסף מהאיחוד במודל של מצ'ינג ובמידה והאיחוד האירופאי לא יממן כי ישמע שיש קיצוצים מהתמיכה בחברות האלו, אז אין לחברות כל זכות קיום, ולכן בסופו של יום הקיצוץ של תשעים מיליון שקלים יכול להיות הרבה יותר מכך".
אנשי משרד המדע בדיון, אמרו כי התכנית לאיגום משאבים של תקציבי המחקר לא תטה את פעולות המחקר רק לכיוון היישומי, והיא תממן גם מחקרים הנוגעים לגיבוש מדיניות, כמו היום.
פרופ׳ נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית במשרד להגנת סביבה, הדגישה את הצורך לגיוון מטרות מחקר, מעבר לכותרת של מחקר יישומי שניתן למסחר. לדבריה, "אני בעד הקמה של קרן, בתקציב תוספתי. זה לא יכול לבוא על חשבון המדענים הראשיים. מדברים שוב ושוב על מסחור. בנושא שלנו כמו גם במשרדים אחרים, אנחנו מונעים נזק ואסונות עתידיים ולא מייצרים הכנסה. אצלנו לא עוסקים כמעט בטכנולוגיות. כמעט כל המחקרים שלנו מייצרים ידע לטובת קביעת מדיניות וסדרי עדיפויות. למשל, אנחנו מוצאים כספית בים התיכון באזור שלנו, והוצאנו קול קורא לניטור. מישהו מהטכניון הסכים לבדוק את זה עבורנו. זה לא יתפרסם בשום מקום, זה לא מעניין את העולם האקדמי, זה מחקר שאנחנו צריכים לעשות כדי שלא נצרוך דגים עם כספית".
במקום קיצוץ, מיליארד שקלים תוספת תקציבית לרשות החדשנות
מכיוון אחר, תקציב 2024 מגדיל משמעותית את תמיכת רשות החדשנות בתעשיית ההיי-טק, כולל תקציבים לתמיכה במחקר ופיתוח. נציגת אגף התקציבים באוצר, נעם דן, אמרה אתמול בישיבת ועדת המשנה להיי-טק בראשות חבר הכנסת אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) כי מתוך הכרה של שר האוצר בחשיבות הענף למשק ולנוכח התמורות שהוא עבר בשנה האחרונה, הוא מצא לנכון לקדם תכניות שתשמור את ישראל בחזית החדשנות העולמית.
לדבריה, תכנית אחת היא עידוד בהשקעות הון סיכון ישראליות, תכנית שנייה היא קרן הזנק, תכנית נוספת היא מסלול מהיר שמוסיף 200 מיליון שקלים לחברות עם מקורות הון שיספיקו לחודשים ספורים ומענקי מצוינות לפרויקטים ומחקרים מחו"ל כדי להחזיר חוקרים לארץ.
סמנכ"ל רשות החדשנות, צחי שנרך, ציין כי עד לפני מספר ימים הרשות הייתה צפויה לעמוד בפני קיצוץ של כ-100 מיליון שקלים, אולם אתמול התבשרה דווקא על תוספת של מיליארד שקל לתקציבה ב-2024. הוא ציין כי ישנה ירידה חדה בהשקעות וזה מטריד, ואמר כי כחודש אחרי תחילת המלחמה, הפיצה הרשות סקר גדול ומהתובנות שעלו ממנו גיבשה תכנית לטווח המידי, בהשקעת 400 מיליון שקל עד פברואר מרץ 2024. בנוסף ציין שנרך כי הרשות הקימה קרן הזנק שתתמקד במקום שאין בו זמינות של הון. לדבריו, מינוף כספי המוסדיים יכניס בשלוש שנים הקרובות כ-3 מיליארד דולר להייטק הישראלי, וההשפעה תיראה ב-2025. נציגי התעשייה בירכו על התמיכה, אך העבירו ביקורת על כך שהתכנית לא נכתבה בתיאום איתם.
