נישואים הם לא רק אירוע פרטי ומשפחתי, הם גם עניין פוליטי: מטעמי דת ואמונה, מוסכמות, מעמד חברתי או חוק.
1. ניו-זילנד: ראשת הממשלה לשעבר סוף סוף התחתנה
ראשת ממשלת ניו זילנד לשעבר, ג'סינדה ארדרן (43), התחתנה עם בן זוגה משכבר הימים קלארק גייפורד (47), בטקס פרטי שנערך בשבת האחרונה בחוות כרמי יין מבודדת, המרוחקת כ-310 ק"מ מהבירה וולינגטון. בחתונה השתתפה גם נווה (Neve), בתם בת החמש.
ארדרן וגייפורד התארסו במאי 2019 והיו אמורים להינשא בתחילת 2022. הטקס בוטל בשל הקפדתה הנוקשה של ראשת הממשלה על הגבלות הקורונה, שאסרו על התכנסות חברתית גם בתקופה שמקדם ההדבקה היה נמוך. ניו זילנד שמרה, כזכור, על שיעור נמוך ביותר של מקרי מוות מהנגיף.
בנאום האחרון שלה בפרלמנט, בינואר 2023, אמרה ארדרן לגייפורד, מגיש חדשות בטלוויזיה: "בוא נתחתן כבר". לקח להם שנה. בתמונות שפורסמו מהחתונה נראים בני הזוג פוסעים בכרם, היא בשמלה לבנה והוא בחליפה שחורה.
ארדרן כיהנה בתור ראשת ממשלה מ-2017 עד ינואר אשתקד. היא התפרסמה ביחסה האמפתי לקהילה המוסלמית, אחרי שקידמה במהירות חוקי נשק נוקשים בעקבות פיגוע טרור שאירע בשני מסגדים בכרייסטצ'רץ'; ובזכות הצלחתה למנוע את התפרצות הקורונה במדינה.
בינואר 2018 בישרה באינסטגרם שהיא בהיריון, וכשהביאה את בתה התינוקת לכינוס של עצרת האומות המאוחדות, חוללה סערה עולמית. ארדרן היא אחת משתי מנהיגות מדינה בלבד שילדו במהלך כהונתן (השנייה היא בנזיר בהוטו, שהייתה ראשת ממשלת פקיסטן בשתי קדנציות).
2. פקיסטן: חתונה של 122 זוגות במקום המרה לאסלאם
"אני מתחתנת כאן כי ההורים שלי עניים. הם לא יכולים לעמוד בהוצאות החתונה", סיפרה לאל-ג'זירה קלפנה דווי (25), אחת מ-122 הכלות שהשתתפו השבוע בחתונה המונית שנערכה בקראצ'י בדרום פקיסטן.
את החתונה ארגנו פעילות חברתיות כדי לאפשר לבנות המיעוט ההינדי במדינה להינשא לבחירי ליבן, ולא להפוך לסחורה עוברת למוסלמים אמידים. "הלוואי שכולם היו יכולים להתחתן כאן", הוסיפה דווי, בת למיעוט ההינדי, כשהיא עטופה בלבוש אדום מסורתי.
"זו הזדמנות טובה עבורי מכיוון שמצבי הפיננסי חלש מאוד", אמר סתיש פרמר בן ה-25, אחיה של הכלה נהה פרמר. "לא הצלחתי לגייס כספים לחתונה". חתונות הן עניין יקר בפקיסטן. הן כרוכות בטקס שנהוג להזמין אליו מאות ואף אלפי אנשים מהמשפחה ומהקהילה, נוסף על תשלום נדוניה שמוטלת על משפחת הכלה.
המיעוט ההינדי במדינה סובל מאפליה קשה שמתבטאת בין היתר בריחוק ממוקדי הכוח והיעדר גישה למשרות ולתקציבים. על פי המועצה ההינדית של פקיסטן, שארגנה את טקס הנישואין ההמוני, במדינה חיים כ-8 מיליון הינדים בין כ-240 מיליון אזרחים שמרביתם מוסלמים. "לצעירות שלנו יש צרכים ורצונות, שהוריהן לא יכולים להרשות לעצמם להגשים", הסבירה אחת מהפעילות, "השילוב של עוני והשכלה מוגבלת הופך את הבנות לרגישות ללחצים חיצוניים".
ארגוני זכויות אדם טוענים שנשים הינדיות נאלצות לעתים להתאסלם בכפייה באמצעות נישואין. לפני כשנה דיווחו מומחים מטעם האו"ם כי חלה עלייה בחטיפה ובסחר של בנות 13, שהועברו למקומות מרוחקים מבתיהן, ובסופו של דבר אולצו להינשא לגברים שגילם כפול משלהן ולהתאסלם.
שיווה קצ'י, פעיל הינדי, אמר באותה כתבה ששוחח עם יותר מ-170 משפחות, שאמרו שבנותיהן הומרו לאסלאם בכפייה ב-2022. הרשויות, לעומת זאת, טוענות שהבנות ברחו עם גברים מוסלמים אמידים כדי להיחלץ מעוני.
3. יוון: בדרך לחוק המתיר נישואים חד-מיניים
הכרזתו של האפיפיור פרנסיסקוס, בחודש שעבר, כי הוא מתיר לכמרים קתוליים לברך זוגות חד-מיניים הבאים בברית הנישואין, זכתה לקיתונות של ביקורת מהנצרות האורתודוקסית. למרות זאת, דווקא יוון, שלכנסייה האורתודוקסית יש בה השפעה רבה, החלה השבוע בהליך לגליזציה של נישואים חד-מיניים.
ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, הודיע כי יקדם חוק המתיר לזוגות חד-מיניים להינשא ולאמץ ילדים. החוק צפוי לעבור בקלות בהצבעה בפרלמנט בזכות תמיכת מפלגות האופוזיציה. מיצוטקיס לא נקב במועד שבו החוק יעלה להצבעה, בנימוק שהוא רוצה שהדיון הציבורי בעניין "יבשיל", אך הבטיח שמסגרת הזמנים "לא תהיה ארוכה".
הכנסייה האורתודוקסית מתנגדת לנישואים חד-מיניים, ומיצוטקיס הצהיר כי הנישואים החד-מיניים שיאושרו לפי החוק שיקדם יהיו במתכונת של איחוד אזרחי, ולא בטקסים דתיים בכנסיות: "לא אבקש מהכנסייה דברים שאני לא יכול לעשות".
מיצוטקיס הדגיש כי הצעת החוק לא תכלול שינוי בחוקי הפוריות, המגבילים למשל היריון בפונדקאות, ומאפשרים אותו רק לאימהות יחידניות ולזוגות סטרייטים: "נשים שהופכות למנגנון ייצור של ילדים לפי הזמנה, זה לא הולך לקרות".
הצעת החוק צפויה לעורר מחלוקת במפלגתו השמרנית של מיצוטקיס, "המפלגה הדמוקרטית החדשה". מבין 159 המחוקקים שלה, פחות מ-100 צפויים לתמוך בה. מיצוטקיס הבהיר כי לא יאכוף משמעת קואליציונית בנושא.
סוגיית הנישואים החד-מיניים והאימוץ ניצבת בלב המצע של מפלגת השמאל "סיריזה" באופוזיציה. מנהיג המפלגה, סטפאנוס קסלאקיס, הוא נבחר הציבור הראשון ביוון שמדבר בגלוי על זהותו המינית. בעבר הצהיר כי הוא ובעלו האמריקני רוצים להפוך להורים באמצעות פונדקאות.
סקר דעת קהל שנערך השבוע מלמד כי מרבית היוונים תומכים בחקיקה שתאפשר נישואים חד-מיניים (55%) ובלגליזציה של אימוץ ילדים במשפחות חד-מיניות (53%). הסקר שנערך עבור העיתון "פרוטו תמה" מצא כי רק 35% מהיוונים מתנגדים לנישואים חד-מיניים.
מבין 27 מדינות האיחוד האירופי, 15 מדינות אישרו נישואים חד-מיניים, ו-16 התירו לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים. אחת מהן היא צרפת.
4. צרפת: האקס של ראש הממשלה מונה לשר החוץ
כמה ימים לאחר שהנשיא מקרון עשה היסטוריה ומינה את גבריאל אטל בן ה-34 לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות צרפת, הוא מינה את סטפן סז'ורנה בן ה-38 לשר החוץ. אטל הוא ראש הממשלה ההומו הראשון בצרפת. סז'ורנה היה בן זוגו.
בכתבה שהתפרסמה על הזוג המקורב לנשיא מקרון ב"לה-מונד" בסוף 2021 נטען כי השניים התאהבו ב-2015, בפגישת עבודה על חוק שמקרון שקד עליו. ברבות השנים עברו השניים לגור יחד, ולפי שמועות שפורסמו בצהובונים וברשתות החברתיות הם התארסו בסוף העשור הקודם. לאחר מכן הגיעו השמועות על פרידתם.
בראיון ל"ליברסיון" בנובמבר 2023 סירב סז'ורנה להזים או לאשר את השמועות על הפרידה. רק לאחר מינוי לשר החוץ השבוע, הודיע כי הוא וראש הממשלה הנכנס נפרדו לפני שנתיים, והקשר שהיה ביניהם לא ישפיע על עבודתם המשותפת בממשלה.
אטל, בן לאב יהודי, מונה לתפקיד ביום שלישי האחרון במקום ראש הממשלה היוצאת אליזבת בורן, אף היא בת לאב יהודי, אחרי שהתפטרה ביום שני. סז'ורנה עומד בראש מפלגתו של הנשיא מקרון, ומנהיג בפרלמנט האירופי קבוצה של מחוקקים ליברליים.
5. תאילנד: בלי המילים גבר ואישה
ארבע הצעות חוק המתירות נישואים חד-מיניים עברו בחודש שעבר בקריאה ראשונה, בפרלמנט התאילנדי ברוב גדול (10-360). ההצעות צפויות לעבור בקרוב בשתי קריאות נוספות, ולאחר מכן תיבחר אחת מהן ותעבור לשלב ההסכמה המלכותית, השלב האחרון בהליכי החקיקה בתאילנד שבסופם חותם המלך על החוק.
ארבע הצעות החוק מתירות להפוך נישואים חד-מיניים לחוקיים, באמצעות ביטול המילים "גבר" ו"אישה" מההכרה החוקית בנישואין. במקום זאת יתוארו הנישאים כ"יחידים".
"אנחנו בדרך לגשר על הפער לשוויון זכויות לכול", כתב ראש הממשלה, סרטה תוויסין, בפוסט שפרסם ב-X (טוויטר לשעבר) לאחר ההצבעה. "ברכות לקהילת הלהט"ב על הצעת חוק נישואים חד-מיניים שעברה את הקריאה הראשונה. מקווה שהאהבה תנצח סוף סוף".
הצעות החוק קודמו בשיתוף פעולה נדיר בין הקואליציה לאופוזיציה, ופרשנים פוליטיים במדינה מעריכים כי החוק יעבור במלואו בחודשים הקרובים. כך תהפוך תאילנד למדינה השלישית באסיה שמכירה בנישואים חד-מיניים, אחרי טאיוואן (2019) ונפאל (2023).
תאילנד נחשבת שנים רבות למרכז ולמקלט לקהילת הלהט"ב באסיה, עם סצינה תוססת שמקבלת בברכה מבקרים מכל העולם. הממלכה מקווה להיבחר למארחת חגיגות הגאווה העולמיות ב-2028.
פעילי זכויות להט"ב בירכו על פריצת הדרך, אך הצרו על כך שהזכות לנישואים חד-מיניים מגיעה מאוחר מאוד. "אם הצעת החוק תעבור", אמר וואדאו צ'ומפורן, פעיל להט"ב מוביל שנאם בפני הפרלמנט לפני תחילת הדיון, "נשקול להתייחס לזה כהתנצלות רשמית של המדינה, שלקחה מזמן את זכויותינו ואת כבודנו האנושי".