20 מיליון שקלים יקוצצו מהתקציב המיועד לסיוע מוגדל בשכר דירה לעולים חדשים, כחלק מהצעת התקציב שאושרה השבוע בממשלה. אמנם מדובר ב-2.5% מסך התקציב לסיוע בשכר דירה ל-2024, שעומד על כ-870 מליון שקלים, אך מי שהולך להיפגע באופן ישיר מהקיצוץ הם עולים חדשים מבוגרים שנשענים רבות על הסיוע, שמשמש עבור רובם כ"פיצוי" על חוסר יכולתם לצבור מספיק פנסיה.
הצעת האוצר מבקשת ממשרד העלייה לייצר מנגנון שיבחין בין עולים שעלו לארץ יותר מ-15 שנים לפני גיל הפרישה, כלומר עד גיל 52 לגברים ועד 48 לנשים, לבין אלו שהגיעו מאוחר יותר. אלו שהגיעו מוקדם יותר, לא יזכו בסיוע המוגדל שמעניק תוספת של בין 100 ל-400 שקלים בחודש לעולה, בנוסף לסיוע שמקבלים יתר האזרחים הזכאים, העומד בין 1644 ל-3900 שקלים לחודש. המשמעות: אובדן של בין 1200 ל-4800 שקלים בשנה בדמי סיוע לעולה.
הדרישה הראשונית של האוצר הייתה לייצר הבחנה נוקשה יותר, ולא לאפשר סיוע מוגדל לעולים שעלו לארץ יותר מ-10 שנים לפני גיל הפרישה שלהם. דרישה זו הייתה מקטינה אף יותר את מספר הזכאים לסיוע מוגדל ומקצצת 40 מיליון שקלים. בסופו של דבר, בפשרה בין משרד העלייה והאוצר הוחלט שההבחנה תעמוד על 15 שנה. במשרד העלייה והקליטה הדגישו שלא ייפגע הסיוע המוגדל לזכאים שכבר כיום מקבלים דמי סיוע על פי המנגנון הישן.
בוועדת העלייה שהתכנסה בשלישי, ח"כ זאב אלקין, שר הקליטה לשעבר, שלקח חלק ביצירת מנגנוני הסיוע לאורך השנים, יצא נחרצות נגד מהלך הקיצוץ וההבחנה בין העולים. "פוגעים באנשים שאין ברשותם את היכולת לצבור פנסיה", אמר אלקין. לדבריו, המחשבה מאחורי הסיוע המוגדל התחשבה בכך שרבים מהם שמגיעים לגיל הפרישה וזכאים לדיור ציבורי נמצאים במצב כלכלי נחות יותר בגלל מיעוט השנים בהם נצברה עבורם פנסיה.
"אין משמעות למספר שנתנו", התרעם אלקין וטען שהקיצוץ מרוקן את מגנון הסיוע ממהותו, ושאם רוצים לעשות הבחנה כזו, נדרשת פעולה משרדית עמוקה. "מנגנון הפנסיה הישראלי מתחשב בזה שלישראלי יש דירה ושהוא צובר 30 שנה של פנסיה בממוצע. במידה ואין דירה, יש אפשרות לקבל דיור ציבורי. לעולה בלי דירה, 15 שנה אינן מאפשרות צבירה מספיקה של פנסיה".
החלטה נוספת שמקדם האוצר במסגרת הקיצוץ הוא קידום מנגנון שלא יאפשר לעולה שזכאי לדיור ציבורי לסרב מעל לשלוש פעמים להצעה לדירה. במידה ויסרב אחרי הפעם השלישית, תישלל ממנו הזכות לדירה ויילקח ממנו הסיוע המוגדל שמקבלים עולים הממתינים לדירה.
הפורום לדיור ציבורי, מרכז אדוה והקליניקה לזכויות ניצולי שואה באוניברסיטת ת"א הגישו מסמך לראש הועדה, ח"כ עודד פורר, שהתנגדה באופן גורף לקיצוץ ויצירת מנגנון סירוב. עורכי המכתב ציינו שבישראל יש כיום מעל ל-185 אלף זכאים שמקבלים סיוע, מחצית מהם עולים. סכומי הסיוע לא מוצמדים לעלייה במחירי השכירות ונגרעו משמעותית בשנים האחרונות. המסמך יצא נגד מנגנון הסירוב בטענה שהוא זר לאופן פעילותו של משרד העלייה ונכפה עליו מצד משרד האוצר.
דני גיגי, ראש פורום הדיור הציבורי טען בוועדה שהסירוב יאפשר לנשל זכאים מהזכות לקבל דירה על ידי הצעה מכוונת של דירות גרועות לזכאים, או לחלופין, כפיית הדירות הגרועות על הזכאים, שיפחדו לאבד את זכאותם. "כל סיוע בשכר דירה בעקבות המלחמה היה צריך לעלות – לא לרדת", אמר גיגי. "האוצר לא רוצה להעלות את הסיוע כי הוא טוען שהמחירים יעלו, מצד שני לא מייצרים אלטרנטיבה של דיור ציבורי המוני שיביא פתרון".
