מאות בני אדם השתתפו היום (חמישי) ברחבת מוזיאון תל אביב באירועים לציון יום הולדת שנה לכפיר ביבס מקיבוץ ניר עוז ויום הולדת 49 לדרור אור מקיבוץ בארי.

כפיר ביבס נחטף ב-7 באוקטובר עם אימו שירי (32) ועם אחיו אריאל (4) מביתם בקיבוץ ניר עוז. גם אביהם ירדן (34) נחטף מהקיבוץ. תיעוד של האם שירי ביבס אוחזת בבכי בשני ילדיה הקטנים הפך לאחת התמונות הזכורות ביותר מאותה שבת.

באירוע השתתפו בין השאר הזמרים אוהד חיטמן וכוכבי הילדים טל מוסרי, מני ממטרה, מיכל הקטנה וגילי באה לבקר, ומקהלת שרונית. המשתתפים הביאו עוגות, פרפרי פלסטיק ובלונים כתומים, שהפכו לסמל של הקריאה לשחרור בני משפחת ביבס הג'ינג'ים. הילדים בכיכר מציירים וכותבים על הבלונים.

בני המשפחה, האמנים ומקהלת הילדים שרונית שרו את "קוראים לי ג'ינג'י", שיר חדש שכתבו גילי ורנר וגדי גולדמן ליום הולדתו של כפיר ביבס.

יוסי שניידר, בן דודה של שירי ביבס, קרא עם אישתו לינור מכתב של בתם אופיר: "אני מנסה לחשוב אם כבר אמרת את המילה הראשונה, אם כבר צעדת את הצעד הראשון. אם את כל הדברים האלה עשית בלעדינו. ילד בגיל שנה אמור לזחול על רצפה בטוחה וחמה, במקום זה הוא על אדמה רטובה ולחה. הוא אמור להחזיק כפית בפעם הראשונה, לטעום דברים חדשים, לראות צבעים, לראות פרצופים מחייכים ואוהבים. במקום זה הוא שומע צרחות בערבית ורעש של בומים".

בכיכר, ילדה אחזה ביד אימה ושאלה: "למי יש יום הולדת?" האם השיבה: "לכפיר ביבס, התינוק הג'ינג'י מהחדשות". "ואיפה הוא?", שאלה הילדה, והאם ענתה בדמעות: "הוא לא פה. אנחנו רוצים שהוא יחזור"

שניידר הוסיף: "לכפיר ואריאל אין את מחר. את יחיא סינוואר אפשר לחסל גם מחר. צריך עסקה, לשחרר את כולם, בלי יוצא מן הכלל. אני לא יודע אם שירי יודעת אם זה יום ההולדת של כפיר היום. אני רק רוצה להגיד להם – תחזיקו חזק, אנחנו איתכם כל הזמן".

יפעת זיילר, בת דודתה של שירי ביבס: "בואו נדאג שלא נציין יותר ימי הולדת לאף חטוף בלעדיו. בואו נדאג לכולם, לכל אימא, לכל נכד ולכל סבא. בואו נדאג שאף אחד לא יגיד לנו מעל הראש ועל חשבון האהובים שלנו שרק דרך אחת תשחרר אותם. הילדים שלי פה בקהל מציינים את יום ההולדת של כפיר. וחסרים לי כאן שניים, אריאל וכפיר. עוד אפשר להציל אותם".

בכיכר, ילדה אחזה ביד אימה ושאלה: "למי יש יום הולדת?" האם השיבה: "לכפיר ביבס, התינוק הג'ינג'י מהחדשות". "ואיפה הוא?", שאלה הילדה, והאם ענתה בדמעות: "הוא לא פה. אנחנו רוצים שהוא יחזור".

"לא נפסיק לדרוש הסכם נוסף"

אחרי האירוע לציון יום הולדתו של כפיר ביבס, ציינו בכיכר את יום הולדתו ה-49 של דרור אור, שנחטף מקיבוץ בארי לשבי חמאס.

יונת אור, אישתו של דרור, נרצחה ב-7 באוקטובר, ושני ילדיהם, עלמה (13) ונעם (17) נחטפו לעזה בנפרד מאביהם, והוחזרו לישראל בעסקת החטופים.

יובל אור, אביו של דרור: "אנחנו צופים שהתמיכה במאבק להחזרת החטופים הופכת לפוליטית. מי שחושב שסדרי העדיפויות אינן החזרת החטופים עכשיו – שוגה. גם למאבק הבא, שאני מקווה שלא נזדקק לו, נצטרך את כולם".

דנה אור, אחותו של דרור: "אני עדיין מתעוררת באמצע הלילה ולא מאמינה שזה באמת קורה לי. אני לא מאמינה שאתה עדיין שם. העולם שלי חרב, אבל אין לי ברירה אחרת אלא להאמין. דרורי, אנחנו מחבקים את הילדים כל הזמן ועושים הכול כדי שהם יוכלו לנשום. נבחר בחיים שוב ושוב, רק תבוא כבר".

אלעד, אחיו הצעיר של אור: "אני צורח עם כל הלב שלי שצריך לעשות הכול כדי שהוא יחזור אלינו הביתה. מאז האסון הנורא אנחנו דואגים מאוד. אני מתעורר בלילה מבוהל, חושב המון על יהלי ועל נעם ועל עלמה. אני עצוב ואבל והמום מהידיעה שיונת נרצחה, ועברנו רכבת הרים רגשית כשהילדים שוחררו. אנחנו ממשיכים לחכות שגם דרור ישוחרר, ועובר עוד יום ועוד יום. אני פונה מכאן לממשלת ישראל וצועק שחטופים יוצאים מהשבי הנורא רק בהסכם. לא נפסיק לדרוש הסכם נוסף".

שדרן הרדיו רזי ברקאי, חבר של משפחת אור: "פישלנו באותה שבת ארורה ומאז אנחנו דורכים במקום. הקריאה שצריכה לצאת מכאן למקבלי ההחלטות – אתם הבאתם עלינו את הצרה הזו ואתם צריכים להחזיר אותם הביתה עכשיו. גם אם זה כרוך בהפסקת הלחימה, בסיוע הומניטרי או בשחרור מחבלים. חיי ההורים והילדים שלנו יותר חשובים מחיסול של סינוואר אחד או שני סינווארים. את החשבון למנוולים האלה נגיש. אבל כרגע אנחנו צריכים להודות בחולשתנו ולהיות גאים בה.