הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות מבקר את הקיצוץ בתכנית החומש לחברה הערבית 'תקאדום', שיעמוד על 4.5 מיליארד שקלים בשלוש שנים. "הרשויות התרגלו להוצאה מסוימת. הן לא תוכלנה לשאת את הקיצוץ עכשיו". אומר לד'בר' זיאד אבו גנים, יועץ כלכלי לוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, "אני חושש שתהיינה רשויות שתקרוסנה".

תכנית 'תקאדום', היא המשך לתכנית חומש קודמת שהזרימה תקציבים רבים לרשויות הערביות דרך תכניות ייעודיות במשרדי ממשלה שונים. היא יצאה לדרך בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ומתפרשת על פני השנים 2022 עד 2026. כחלק מהקיצוצים בתקציב 2024, החליטה הממשלה בשני השבוע לקצץ 15% מהתקציבים המיועדים לתכנית. "התקציבים לשנים מ-2024 ואילך לא הוקצו בכלל", אומר אבו גנים, "באחד הסעיפים הקיצוץ הוא 100%, שזה סעיף התוספת למענקי האיזון, 200 מיליון שקלים בשנה. זה יביא לפגיעה דרמטית ביכולת של הרשויות לבצע פעולות פשוטות כמו פינוי אשפה וניקיון".

"זהו כסף שהוא תיקון לנוסחת גדיש למענקי איזון, שמפלה את הרשויות הערביות", מסביר אבו גנים. הוא מציין שצוות בראשות פרופ' מיכאל שראל הציע מנגנון אחר לחלוקת כספי האיזון. עד שיחילו את הנוסחה החדשה הוצעה התוספת הזו, של 200 מיליון שקלים בשנה. "בינתיים הצוות מסר את המלצותיו, אך משרד הפנים לא חושף אותן. שר האוצר סמוטריץ' רצה לבטל את התוספת לרשויות הערביות כבר ב-2023, בטענה שגורמים עבריינים משתלטים על הכסף. הוא רצה מנגנון פיקוח ובקרה, כדי שהכסף יגיע לתושבים. עכשיו נחשפות הכוונות האמיתיות – הוא רוצה לבטל לחלוטין את התוספת".

"משרד האוצר מקצץ 15% בכל החלטות הממשלה", מוסיף אבו גנים. "זה נשמע שוויוני, אבל כ-85% מתקציבי ההחלטות נמצא בהחלטות של תכנית תקאדום (החלטה 550) ובתכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית (החלטה 549). כך שאת רוב הקיצוץ סופגת החברה הערבית. היתר מקבלים כסף בבסיס התקציב . לכן אנו דורשים להבא, שהכסף יהיה בבסיס התקציב, ולא בתקציב תוספתי, שכל שינוי מסכן אותו. אלו אוכלוסיות מוחלשות ללא ייצוג בממשלה. כל הזמן אנו במאבק להגן על התקציבים האלה".

זיאד אבו גנים. "לקיצוץ של 15% תהיינה השלכות קשות על הפשיעה. זה רק יתדלק אותה. עכשיו צריך לתגבר את התקציבים האלה" (צילום: אלבום פרטי)

"החלטות הפיתוח הכלכלי התחילו ב-2015 בהחלטה 922, תחת ראש הממשלה נתניהו", מזכיר אבו גנים, "הם הבינו שהחברה הערבית היא מנוע צמיחה וצריך לשלב אותה במשק. הכיוון הזה השתנה בבת אחת וחוזרים אחורה. כבר יש מגמות חיוביות, כמו צמצום באחוזי אבטלה והשתלבות בענפי הייטק ובהשכלה גבוהה. אלו הם פירות ההחלטות 922 ו-550. עצירה או קיצוץ דרמטי יביאו בהכרח להרעת המצב . זה יהיה פספוס גדול ובכיה לדורות".

"תקציב ההחלטה למאבק בפשיעה (החלטה 549) הוא כ-2.4 מיליארד שקלים לחמש שנים. מתוך הסכום הזה, כמעט 1.5 מיליארד שקלים מיועדים למשטרה ולביטחון אישי. לאור השיא בנתוני הפשיעה ב-2023, לקיצוץ של 15% תהיינה השלכות קשות על הפשיעה. זה רק יתדלק את האלימות והפשיעה. עכשיו צריך לתגבר את התקציבים האלה".

"אנו מבינים שנדרש קיצוץ מסוים בהוצאה הממשלתית", מדגיש אבו גנים, "האוצר הציע קיצוץ של 5% במשרדי הממשלה בתקציב 2024, אבל בתקציבי החלטות 550 ו-549, זה פי 3 או פי 4. נוצר מצב שהאוכלוסייה המוחלשת ביותר, שצריכה את הכסף לגשר על פערים של עשרות שנים, סופגת קיצוץ פי שלוש או ארבע ממשרדי הממשלה".