בדימונה פיתחו מודל ייחודי להתמודדות עם המחסור בפסיכולוגים חינוכיים ברשויות המקומיות, שמאפשר להעניק לילדי העיר גם מענה הוליסטי בתחום בריאות הנפש. בזכות המרפאה הייחודית שהוקמה בעיר, שיעור איוש התקנים של פסיכולוגים חינוכיים בעיר עלה בתוך שלוש שנים בלבד מ-50% ל-90%.

ה'סוד' של דימונה הוא מרפאה לבריאות הנפש של ילדים, שבה פועלים פסיכולוגים חינוכיים לצד פסיכולוגים קליניים לילדים, שמקבלים מטופלים מקופות החולים. כך, הם הצליחו ליצור מסלול אטרקטיבי למתמחים בפסיכולוגיה שמוכשרים בשני התחומים.

ב-2019 סבל השירות הפסיכולוגי החינוכי בדימונה ממחסור חמור בפסיכולוגים, כאשר מספרם עמד על 50% מהתקן, וחלקם היו עתידים לצאת לפנסיה. אל הדגל נקרא הפסיכולוג הקליני והחינוכי גלעד פישביין, תושב קיבוץ עלומים מעוטף עזה. כדי להקים מרפאה לטובת רווחתם הנפשית של ילדי דימונה, ובזכות מודל חדש וייחודי להעסקת פסיכולוגים חינוכיים, ששינה לחלוטין את המצב בעיר.

פישביין מספר שלמרפאה, שנקראת 'המרכז לטיפול פסיכולוגי לילדים ונוער' היו שני עקרונות שכיום אינם מובנים מאליהם: "האחד שהיא תהיה ציבורית, והשני הוא שהעובדים בה יקבלו שכר ראוי".

המרכז לטיפול בילדים ונוער בדימונה. היום אחוז התקינה בדימונה הוא מעל 90% , הרבה מעל הממוצע הארצי (צילום: אלבום פרטי)

"אחוז התקינה כיום גבוה בהרבה מעל הממוצע הארצי"

אחוז התקינה של פסיכולוגים חינוכיים בדימונה כיום הוא יותר מ-90% – הרבה מעל הממוצע הארצי, שעומד על 70%. לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2020 יש מחסור של 400 פסיכולוגים קליניים בשירות הציבורי. לפי התנועה לפסיכולוגיה ציבורית וקרן ברל כצנלסון, המחסור עומד על 500 פסיכולוגים. המחסור אינו מתבטא במספר הפסיכולוגים המוסמכים בישראל, אלא בנטישתם מהמגזר הציבורי אל השוק הפרטי.

על מנת לעמוד במטרות שהציבו, פישביין ושותפיו קרן סדן, ויהודה חגי, שמנהל את השירות הפסיכולוגי החינוכי בדימונה מעל עשרים שנה, הקימו מסלול התמחות כפול: פסיכולוגיה חינוכית וקלינית. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא מיעוט מסלולים כאלו באופן כללי, ובדרום בפרט, והשנייה היא ניצול כלל המשאבים של משרד החינוך, משרד הבריאות והרשות המקומית עצמה.

המרכז לטיפול בילדים ונוער בדימונה. "משרד הבריאות וקופות החולים צריכים לעשות יותר בשביל לפתוח מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש של ילדים ונוער" (צילום: אלבום פרטי)

המרפאה משמשת כספק של קופות החולים מכבי וכללית בדימונה, שמפנות אליה מטופלים באמצעות טופס 17. מעבר למתן השירות לילדים ולבני נוער מהעיר תחת קורת גג אחת, הטיפולים הללו הם מקור כלכלי משמעותי לכלל פעילות המרפאה. איגום המשאבים מאפשר גם משכורת גבוהה יחסית למתמחים, הודות לתקנים הכפולים של פסיכולוגים קליניים של משרד הבריאות מחד, ופסיכולוגים חינוכיים מאידך.

צוות המרכז לטיפול בילדים ונוער בדימונה. ההתמחות הכפולה מעניקה הבנה על הרצף הטיפולי בילדים ובנוער ומעניקה פרספקטיבה רחבה יותר" (צילום: אלבום פרטי)

מסלול טוב שיעמוד בסטנדרטים

המרפאה עצמה חולקת את המבנה של השירות הפסיכולוגי החינוכי השייך לעיריית דימונה. נוסף על הקצאת המבנה, עיריית דימונה חילקה מלגות לימודים למטפלים פרא-רפואיים על מנת שיעבדו במרפאה.

המתמחים עובדים כפסיכולוגים לבריאת הנפש של ילדים לחצי מהשבוע, וכפסיכולוגים חינוכיים לחצי השני. פישביין מדגיש את ההשקעה במסלול עצמו: "היה לנו חשוב להעמיד מסלול טוב שיעמוד בסטנדרטים שמשרד הבריאות הציב בפנינו ולהציב הדרכה, ליווי צמוד והשתלמויות ברמה גבוהה". ואכן, בינואר 2020 עשרה מתמחים החלו את מסלול ההתמחות, "וזה נחשב מספר גבוה מאוד".

פישביין מציין את היתרון של המסלול: "ההתמחות הכפולה מעניקה הבנה על הרצף הטיפולי בילדים ובנוער, ופרספקטיבה רחבה יותר". אך יש גם מורכבויות. "חשוב לשמור על גבולות אתיים ברורים, כמו מה נאמר ומתי, וגם מול המטופלים. לא בטוח שהילד מעוניין לפגוש את הפסיכולוג שלו מהמרפאה בבית ספר".

גם מבנה ההתמחות הכפול דורש תשומת לב מיוחדת. "שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, כולל השתלמויות עם השירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני, ותשומת לב שאין עומס במהלך השבוע".

המרכז לטיפול ילדים ונוער (צילום: אלבום פרטי)

חמש שנים לאחר הקמת המרפאה ומסלול ההתמחות, פישביין טוען כי הגיוס קשה יותר "במהלך השנים נפתחו מסלולים נוספים כאלו באזור, והשכר נשחק", הוא מספר. יחד עם זאת, הוא מספר על שיתופי פעולה שמתגבשים עם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון. בחודש שעבר הוצג המודל לוועדת החינוך של הכנסת, במטרה לעודד רשויות מקומיות נוספות לאמץ אותו.

לדברי פישביין, הקמת המרפאה לא שיפרה רק את האיוש, אלא גם את התדמית של תחום בריאות הנפש בקרב תושבי העיר. "בעקבות הקמת המרפאה והנגשת הטיפול הפסיכולוגי לציבור הרחב, הוסר הטאבו שהיה לפני כן. עכשיו יש רשימת המתנה".