אליפות העולם בגלישת רוח בדגם ה-IQ פויל תצא לדרך מחר (שני) בלנזרוטה שבאיים הקנריים, ספרד. בנבחרת הגברים מגיעים לתחרות ארבעת השייטים הבכירים: יואב עומר, תום ראובני, יואב כהן ותומר ורדימון, שיתחרו ביניהם על הכרטיס הישראלי למשחקים האולימפיים בפריז 2024.

איגוד השייט הישראלי סימן במהלך השנה האחרונה ארבע תחרויות מטרה בהן ייקבע השייט הישראלי שיקבל את הכרטיס למשחקים האולימפיים בפריז: התחרות הקדם אולימפית, אליפות העולם ואליפות אירופה 2023 ואליפות העולם ב-2024, בהן ייצבר ניקוד לכל אחד מהספורטאים על פי מיקומם בתחרות.

"להיכנס לעשירייה ולכוון הכי גבוה"

יואב עומר בן ה-25 מוביל, נכון לעכשיו, את המרוץ עם הניקוד הרב ביותר מבין הישראלים, אך במהלך אליפות העולם הכל יכול להשתנות, ביחס למיקום הסופי של כל אחד מהארבע. "אומנם פתחתי איזה שהוא פער, אבל הוא עדיין מאוד נזיל והתחרות הזאת היא הכי חשובה. אז הפער הוא לא כזה משמעותי", הוא אומר בראיון ל'דבר'.

עומר היה זה שהשיג את הקריטריון האולימפי לנבחרת ישראל (קווטה), כאשר סיים במקום השישי באליפות העולם שנערכה בשנה שעברה בהולנד. "זאת הייתה תחרות מוצלחת מבחינתי. באתי לשם אחרי הכנה טובה והרגשתי מאוד טוב עם היכולות שלי", הוא מספר. "אני שמח שהצלחתי להביא את זה לידי ביטוי. הקווטה הייתה נורא חשובה גם לאיגוד וגם לנו. זה עזר לתכנן את התוכנית קדימה בצורה הכי טובה שאפשר".

יואב עומר. "אהבתי להתחרות מגיל צעיר, זאת תחושה מטורפת" (צילום: SAILING ENERGY)

כעת, מכוון עומר לשפר את ההישג המכובד ולהגיע באליפות העולם הנוכחית לפודיום. "אני מכוון לשפר את ההישגים מאליפות העולם הקודמת. אני חושב שאפשר לכוון גבוה. שיוט המדליות זה הכל או כלום. כשאתה בעשירייה הראשונה הכל פתוח אפשר להתקדם ממקום 10 למקום 4. אני חושב שבתור התחלה זה טוב להיכנס לעשירייה ולכוון הכי גבוה".

עומר גדל בזכרון יעקב והחל את דרכו בענף בגיל תשע "הגעתי לזה די במקרה. אמא שלי עבדה במועצה אזורית חוף הכרמל. היא ידעה שיש קייטנה בשדות ים של ספורט ימי והיא שלחה אותי. הקייטנה הפכה לחוג, משם זה הפך למשהו יותר רציני עד שזה מגיע לאימונים ותחרויות".

מגיל צעיר עומר סומן ככוכב עולה בענף. ב-2015 הוא זכה בפעם הראשונה מתוך שלוש זכיות באליפות העולם לנוער. "אהבתי להתחרות מגיל צעיר. זאת תחושה מטורפת, אתה בן 17 וזה היה משהו מאוד מעצים, חוויה מאוד מרגשת. זה כיף בגיל צעיר כך להצליח. מה שיותר מכל הביא אותי להישגים בתור נער, שבאמת אהבתי את מה שאני עושה ורציתי להצליח".

יואב עומר (מימין) ושחר צוברי באליפות אירופה (הוועד האולימפי בישראל)

ב-2018 הגיע עומר להישג השיא שלו, כשהפתיע את כולם וזכה במדליית הכסף באליפות אירופה לבוגרים, כאשר הוא מקדים את שחר צוברי על הפודיום שסיים שזכה בארד. "זה היה באמת אחד מההישגים המשמעותיים בקריירה שלי. זאת עד עכשיו המדליה היחידה שלי באליפות אירופה בבוגרים. אני שמח שדברים שם התחברו כמו שהתחברו, זה היה רגע מאוד חשוב לי כספורטאי. לראות שאני יכול להופיע ולהראות יכולות גם בבוגרים. זאת הייתה אבן דרך חשובה בקריירה שלי".

"תמיד חלמתי להיות ספורטאי אולימפי"

תום ראובני בן ה-23 החל בצורה מעולה את הסבב האולימפי הנוכחי, כאשר סיים במקום ה-4 באליפות העולם בצרפת 2022. "התחרות הייתה טובה, היא הייתה מאוד ארוכה בתנאים קשוחים, היו לנו רוחות חלשות וגם רוחות מאוד חזקות", מספר ראובני ל'דבר'. "התחרות דחפה אותנו לקצה. נכנסתי שיוט המדליות 'המדל רייס' מהמקום ה-5, עשיתי שיוט טוב והייתי קרוב לעלות לגמר הייתי מקום שני בחצי גמר, עשיתי טעות טקטית ופספסתי. יצאתי עם טעם קצת חמוץ מהתחרות, אבל מקום ארבע בעולם זאת תוצאה מאוד מכובדת".

ראובני המשיך את הכושר הטוב כאשר סיים שלישי וזכה במדליה הראשונה שלו בבוגרים במהלך גביע הנסיכה בספרד. "הייתי מאוד מרוצה, הרגשתי טוב, הרגשתי שאני שולט בדגם. הרגשתי בשל, אחרי הרבה מדל רייסים שעשיתי בהם הרבה טעויות. לקח לי הרבה זמן כדי לקלוט מה הטקטיקה הנכונה, לגרום לאינסטינקט שלי הכי טוב לעבוד. זה היה יותר החלטות שקולות ופחות אינסטינקט. פתאום אתה מגיע לשיוט שהוא יכול להיות 5 דקות ואתה חייב לעשות הכל בקצב מהיר, לקח לי זמן לעשות את זה מושלם".

תום ראובני. למרות המדליות והתוצאות הטובות, אני מסיים את השנה עם טעם מר" (צילום: גל פרידמן)

באותו הרגע ראובני היה בטוח שהוא עלה על דרך המלך, אך דווקא מאותה נקודת שיא החלה הירידה ביכולת ובהישגים. "חשבתי שהנה פיצחתי את העניין. אבל דווקא מאז נכנסתי לתקופה מאוד קשה", הוא מספר. "באליפות אירופה סיימתי תשיעי, באליפות העולם ירדתי ביום האחרון ממקום 4 ל-17. אז דווקא בתחרויות של התחרות הפנימית על הקריטריון האולימפי פתאום לא הייתי מספיק טוב. למרות המדליות והתוצאות הטובות, אני מסיים את השנה עם טעם מר, אני יודע שיכולתי לעשות תוצאות יותר טובות בתחרויות החשובות".

באליפות העולם הוא מקווה להגיע הכי רחוק שאפשר ולעשות מהפך בתחרות הפנימית. "לקחתי צעד אחורה וחשבתי איך להגיע לאליפות הקרובה במצב הכי טוב, עם היכולות שאני יודע שיש לי אותן. איך להגיע לתחרות הזאת בשיא שלי".

ראובני, במקור מראש העין, עבר דרך שונה מזו של עומר עד הגעתו לטופ העולמי. כילד, היא הולך לחוף הים עם אביו ד"ר רונן ראובני גולש חובבן ורק מחכה לרגע שהוא יהיה גדול מספיק כדי לקבל את ההזדמנות. "מגיל מאוד צעיר נכנסתי לעולם של הים עם זה היה גלישת גלים, צלילה ושנירקול. תמיד רציתי לגלוש רוח. אבא שלי מאוד אהב לגלוש רוח. הייתי נוסע איתו אחרי הבית ספר והייתי יושב על החוף ומסתכל".

כשהיה בן 6 עברה משפחתו לאירלנד, בגיל שמונה הוא זכה סוף סוף לעלות לראשונה על הגלשן "הייתה קייטנה בקיץ שנרשמתי אליה. בעצם ידעתי הכל על גלישה לפני שהתחלתי לגלוש. הייתי חנון גלישה. לקח לי חמישה ימים בקייטנה עד שהצלחתי להרים מפרץ. הייתי קטן יחסית והמפרץ לא היה כל כך ידידותי לילדים קטנים. בגלל שבאירלנד היה מאוד קר, אז בחורף היה קר מדי. אבא שלי היה לוקח אותי לגלוש בקיץ לאגם ליד הבית".

תום ראובני. "דעתי הכל על גלישה לפני שהתחלתי לגלוש" (צילום: SAILING ENERGY)

בגיל 10 חזרה המשפחה לישראל, ראובני נרשם למועדון בני הרצליה וגילה לראשונה את הענף האולימפי. "עד אז לא הכרתי את הענף האולימפי של הגלישה, הייתי יותר בענף האקסטרימי עם הקפיצות והפעלולים".

ראובני לא בלט בגילאי הנוער, הוא לא היה בטופ הישראלי לגילו. הכל השתנה כאשר הדברים התחברו לראשונה באליפות לנוער ב-2016. "הייתי האחרון מאלו שזכו בכרטיס במבחנים של ישראל לאליפות. במהלך האליפות פתאום ניצחתי את השיוט הראשון, זה היה קצת שוק, זה לא היה מתוכנן. עובר עוד יום ואני עדיין ראשון, עובר עוד יום ואני עדיין ראשון. קצת לא הבנתי מה קורה. בסוף סיימתי במקום החמישי. תמיד חלמתי להיות ספורטאי אולימפי ושם זאת הייתה הפריצה שלי. הרגשתי שסוף סוף הכל מתחבר".

הכל באמת התחיל להתחבר, האמונה העצמית עלה ולאחר חצי שנה ראובני זכה באליפות העולם 2017 באיטליה. "זאת הייתה אחת המטרות שלי באותה השנה", הוא מספר. "הגעתי להסכם עם המאמן שזאת התחרות היחידה שאני עושה בנוער באותה השנה ואני מתמקד בבוגרים. הגעתי, ניצחתי, עשיתי בדיוק את מה שהיה מתוכנן. זה היה טוב לאחר כך, כי ידעתי שאני סוגר את החלק הזה בחיים מרוצה מהתוצאה, עשיתי את הכי טוב שאני יכול לעשות ועכשיו פותחים דף חדש".

"הוא כבר השיג את מה שכל אחד מאיתנו רוצה"

מאמן הנבחרת הוא גולש הרוח המעוטר גל פרידמן, אשר זכה במדליית הארד באטלנטה 1996 וזהב באולימפיאדת אתונה 2004.

איך זה להתאמן תחת גל פרידמן?
עומר: "יש לנו מאמן שכבר היה והצליח שם. גל עובד איתנו מתחילת הקמפיין ורואים את ההתקדמות ואת התוצאות. אנחנו לאט לאט מתחילים גם בדגם החדש לבסס את המעמד שלנו ואני מקווה שהתוצאות ידברו בעד עצמן באליפות הקרובה".

גל פרידמן לאחר הזכייה במדליית זהב באולימפיאדת אתונה. 25 באוגוסט 2004 (AP Photo/Herbert Knosowski)

ראובני: "הייתי בן ארבע כשהוא זכה במדליית הזהב. אז אני לא זוכר את התקופה הזאת, אבל זה כבוד גדול להתאמן תחתיו. הוא שם גדול בכל מדינת ישראל. יש לו הרבה מה ללמד אותנו, בסוף הוא עשה מה שכל אחד מאיתנו רוצה לעשות. מקווה שגם נצליח לעשות את זה בפריז".

איך משפיעה התחרות בתוך הנבחרת?
עומר: "אנחנו כצעירים לא מכירים משהו אחר. עלינו לבוגרים אחרי האולימפיאדה בריו 2016 וזה בעצם היה הקמפיין הראשון שרצנו כנבחרת כמו שצריך. כולנו הרגשנו שזה מעצים אותנו, שאנחנו תחרותיים ומשפרים אחד את השני. אני חושב שזה משהו מאוד משמעותי בהתקדמות, בראייה קדימה. זה נותן מודל לחיקוי לספורטאים צעירים, שיש נבחרת ישראל שעובדת ביחד. בכלל שזה משהו חיובי ונכון מקצועית בתהליך של הספורטאים".

ראובני: "באליפות העולם זאת הייתה הפעם הראשונה שיואב עקף אותי במבחנים ותפס פער, זה היה קשה לקבל. זאת הייתה הרגשה לא נוחה. כל השנה וחצי האחרונות הייתי עם תוצאות טובות ופתאום בתחרויות החשובות לא היה לי את זה. יש ישראלי אחד שלפניך והוא כרגע מחזיק את הכרטיס לפריז, אז אני יושב כל לילה וחושב איך אני יכול להיות יותר טוב. איך אני יכול לעקוף אותו. מה אני יכול לעשות כדי לשפר את עצמי ולהיות הגולש הכי טוב באליפות העולם".

"התחרותיות בינינו היא בריאה"

איך שומרים על האווירה הקבוצתית בתוך הנבחרת?
עומר: "יש הרבה תחרותיות ויש לפעמים חיכוכים ומתח. זה חלק מהעניין. בסוף התחרותיות היא מה שהופך את זה למה שזה. אם כולנו היינו מגיעים ולא הינו תחרותיים ורוצים לנצח אחד את השני, אז לא היה טעם בנבחרת. כי המטרה שלנו בסוף היא להתאמן אחד עם השני ושכל אחד מביא את היכולות שלו ואת האיכויות שלו. התחרותיות הזאת בעצם דוחפת אותנו קדימה. כמובן שזה קשה והספורט הזה במובן מסוים קצת אכזרי, אבל אני חושב שזאת הדרך. התחרות הזאת בינינו היא זאת שעוזרת לנו להתקדם, להשתפר ולהגיע רחוק יותר".

ראובני: "האימונים שלנו ביחד הם מאוד טובים. אני אפרגן ליואב אם הוא ייסע לאולימפיאדה. אבל בתוך עצמי אני מאוד תחרותי ואני כן רוצה להיות זה שיוצא. אני מאמין שזה אותו הדבר הפוך. התחרותיות בינינו היא בריאה. בסוף ארבעתנו מתאמנים אחד עם השני ומסתובבים ביחד בעולם, אין דם רע בינינו וכל אחד מאיתנו עוד יכול להבטיח דרך אליפות העולם את המקום שלו בפריז".